ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- ברית מילה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
וצריך להבין מדוע כתבה תורה משתה זה רק ברמז, שהוא משתה לכבוד קיום המצווה שנצטווה ועשה, ואילו משתה ביום היגמלו אינו על מצווה אלא הודאה לקדוש ברוך הוא שנתן לו את יצחק והוא הולך וגדל כראוי. (שכידוע היניקה לתינוק חשובה מאד לגידולו הטוב, ושרה שכבר צמקו דדיה חזרה לנערותה והניקה את בנה עשרים וארבעה חודשים כנצרך).
אפשר להבין זאת על פי דברי רבינו בחיי בהמשך דבריו וזה לשונו, מצות המילה כעין קרבן הוא, שאדם מקריב פרי בטנו לכבוד השם יתברך לקיים מצותו. וכשם שדם הקרבן מכפר כך דם המילה מכפר. ולכך עיקר המילה ביום השמיני בדמיון קרבן שלא יוכשר עד יום שמיני, (ויקרא כב). וכשם שכתוב בקרבן (שם), ואכלו אותם אשר כופר בהם שאכילת קרבן מכפרת כן המנהג בישראל שעושין סעודה ביום המילה ומתאספין הכל ובאין שם ומנהג כשר הוא. ועל כן הזכיר דוד עליו השלום (תהילים נ) אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח. למדך כי ראוי שיתאספו הקרובים והאוהבים לשמוח ולעשות סעודה על המצווה הזאת. ע"כ.
ובמדרש תנחומא (וירא ו):
"אמר ר' יצחק נאמר במילה עבודה ונאמר בקרבנות עבודה, מה עבודה האמורה בקרבנות דמים אף עבודה האמורה במילה דמים. כיון שאדם מטיף טיפה אחת של דם, היא חביבה לפני הקדוש ברוך הוא כקרבנות. לפיכך נגלה הקדוש ברוך הוא על אברהם כשמל, כשם שנגלה בקרבנות שנאמר (ויקרא ט, ד), וְשׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים וגו' כִּי הַיּוֹם ה' נִרְאָה אֲלֵיכֶם".
עוד גרסינן בתנחומא (אתה תצוה א):
"ילמדנו רבינו קטן לכמה נמול. כך שנו רבותינו קטן נמול לשמונה. מה טעם כשם שנמול יצחק אבינו. אמר ר' שמעון בר יוחאי בא וראה שאין חביב לפני האדם יותר מבנו, והוא מל אותו. וכל כך למה, אמר רב נחמן בר שמואל, כדי לעשות רצון בוראו הוא רואה בנו שופך דם ממילתו ומקבל עליו בשמחה. אמר ר' חנינא, ולא עוד, אלא שהוא מוציא הוצאות ועושה אותו היום של שמחה, מה שלא נצטוה. הוא שהכתוב אומר (תהלים עא, יד), וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל וְהוֹסַפְתִּי עַל כָּל תְּהִלָּתֶךָ. ולא עוד אלא אדם הולך ולוה וממשכן עצמו משמח אותו היום".
וכבר שאלו המפרשים מדוע המדרש שואל, קטן לכמה נמול ומשיב שנו רבותינו קטן נמול לשמנה, מה טעם כשם שנמול יצחק אבינו. והרי מצות המילה ביום השמיני נאמרה לאברהם אבינו לדורותיו ונשנתה בפרשת תזריע, וזו הסיבה שנמול יצחק אבינו ביום השמיני. ביאר ענף יוסף (בפירוש אחד) שאמנם ציותה תורה למול ביום השמיני אך מנין שאין אפשרות להקדים ולקיום המצווה מיום ראשון כפי שזריזים מקדימים למצות. אכן אין זריז כאברהם אבינו לקיים מצות בוראו ואף הוא לא מל אלא ביום השמיני, שמע מינה שאין להקדים לפני יום שמיני.
ברם צריך להבין מדוע באמת לא ציותה תורה למול ביום ראשון, והמתינה עם מצות ברית עם בורא עולם שמנה ימים. אולם לפי שנתבאר בתנחומא וברבינו בחיי שהמילה היא כקרבן וכשם שקרבן מוכשר לכך רק לאחר שעברו עליו שמנה ימים כך המילה. וכל כך למה, אמר ר' שמעון בן יוחאי, בא וראה שאין חביב לפני האדם יותר מבנו וכו'. דהיינו מצות מילה צריכה להיות כאשר אדם מחבב את בנו ובכל זאת הוא שופך דמו ממילתו. כאשר הבן נולד עדיין לא נוצר קשר אהבה גדול בין האב ובנו, כאשר עברו שמנה ימים מתהדק הקשר והבן חביב לו יותר ממנו עצמו כי כך אמר רשב"י אין חביב לאדם יותר מבנו, משמע אפילו מעצמו. וכן מצינו אצל דוד המלך שאמר על אבשלום בנו שמרד בו ורצה להרוג את אביו ולתפוס המלוכה, מי יתן מותי אני תחתך (שמואל ב, יט פסוק א) כאשר הוא מל את בנו ביום השמיני למרות שזב ממנו דם והוא שמח על כך שמקיים מצות בוראו, נחשב דם זה לדם קרבן. וכשם שבקרבנות נגלה הקדוש ברוך הוא כך במילה.
אכן כאשר אברהם מל את עצמו נגלה אליו הקדוש ברוך הוא ואילו במילות אחרות לא מצינו שנגלה הקדוש ברוך הוא. וגם בקרבנות, ביום השמיני לחנוכת המשכן כאשר הקריבו אותן קרבנות שנצטוה אהרן, נראה אליהם כבודו יתברך. מפני שלא תמיד זוכים לקיים המצווה בשלמות עליונה, לא במילה ולא בקרבנות, שהשכינה מתגלות לעושה.
ובזה מובן מדוע גם בחנוכת המשכן נעשה הדבר ביום השמיני ולא ביום הראשון, כפי שנתגלה למשה רבינו כמסופר בסוף חומש שמות. כי היה צורך להכנת הכהנים והעם במשך שמונת הימים להתקרב לבורא ולדבוק בו באופן עליון, כדי שיזכו לגילוי. משאין משה זקוק לכך, שהיה מוכן בכל עת כנאמר בכל ביתי נאמן הוא ואומר, עמדו ואשמעה מה יצוה ה'. דבר שאין ילוד אשה יכול לומר.
נמצא, שהמילה ביום השמיני עניין מיוחד יש בה, שציוה הבורא להמתין, כדי לקיים מצותו מתוך מסירות נפש, כמו שאדם עובד ה' בהקרבת קרבן. לפיכך לא פירשה תורה סמוך לנאמר וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים, שעשה גם משתה גדול, ורק רמזה לכך במלים ביום הג־מל ביום שמיני (ה-חמשה ג-שלושה סך הכל שמונת ימי מילה) מל. כי אם הייתה מפרשת תורה מיד לאחר המילה שעשה משתה גדול, אפשר היה לחשוב, שהמשתה בא מפני שאברהם בן מאת שנה זכה לבן ושרה הבת תשעים ילדה וגם הצטרפה לכך שמחת קיום מצות מילה. אלא רמזה תורה הג־מל עשה משתה גדול עשיית המשתה הייתה רק מפני מצות היום השמיני שקיים אברהם אבינו לכבוד בוראו, ולא מפני שום סיבה אחרת, אף על פי שבודאי שמח שניתן לו בן שירשנו ולא בן משק ביתו דמשק אליעזר, על כל המשתמע מכך מבחינת עבודת ה' לדורות עולם על ידי עם ישראל, בניו. (כי בודאי הצדיק רוצה בבנים כדי שימשיכו עבודת ה' גם אחריו, כפי מגמת בורא העולם שיהיה עולמו מיושב ולא תהו. ודו"ק.)
עשית הסעודה בצורה יפה ומעולה, מורה על החשיבות שמיחס עושה המצווה לקיום מצות המילה, שאינו עושה רק כדי לצאת ידי חובה, כי אם שמח בכך שמחה גדולה ומשתף את קרוביו ואוהביו בשמחתו. זו הכפרה שישנה בסעודת המילה כמו בקרבנות.
אולם לא רק עושה המצווה שעושה ברית עם הקדוש ברוך הוא, אלא כל מי שמשתתף בסעודה ובברית הריהו מחדש את הברית עם הקדוש ברוך הוא, ולכן הוא בא להיות חלק מקיום מצווה זו. זה שאמר דוד המלך אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח החסידים באים להיות בין כורתי הברית שהוא כזבח, ועושים באותה שעה זבח (שהוא שחיטה כנאמר בבראשית וטבוח טבח והכן) שאוכלים לכבוד בואם, בברית עם הבורא ועליהם תבוא ברכת טוב. (ועי' שבת קל"ד א' שישראל עושין המילה בשמחה, ופירש רש"י, שעושין סעודה, עכ"ל).
-----------------------
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758. או באימייל [email protected]
אנחנו קודש למענך
הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
איך עושים קידוש?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
טעינה למחשבה
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
חג החירות
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
