ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
"בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל"
ביאר יונתן בן עוזיאל:
"בנימין שבט תקיף כזאב טורף, בארצו תשרה השכינה ובנחלתו יבנה בית המקדש. בבקר יהיו הכהנים מקרבין כבש תמיד עד ארבע שעות. ובין הערבים יקריבו כבש שני. ובלילה יהיו מחלקים את שאר הקרבנות ואוכלים איש חלקו."
נראה שהוא מפרש את הנאמר, "בבקר יאכל עד", הוא קרבן התמיד של בקר. "ולערב" ו-החיבור, כאילו נאמר "בבקר יאכל עד ולערב", שהוא גם קרבן תמיד של הערב, "לערב יחלק שלל" כאילו נאמר לערב (בלא ו), והוא המשך ל-"יחלק שלל", שהם שאר הקרבנות שניתנו לאכילה לכהנים שאותם אוכלים כל הלילה הבא לאחר יום הקרבת הקרבן.
אלא שיש לשאול, כיון שהכהנים הם שמקריבים הקרבנות והם שאוכלים את בשר הקרבנות הניתנים לאכילה לכהנים, מדוע נאמרו הדברים בהתייחסות לבנימין, ולא בברכה ללוי שצאצאיו הם הכהנים?
עוד יש להבין מדוע יונתן בן עוזיאל מחלק בין ארץ בנימין, לנחלתו, שלכאורה הינן דבר אחד.
אלא יש ללמוד מכאן שחלקו של בנימין בארץ הוא זה שגורם להשראת שכינה ולבנין בית המקדש. שהנה כתב רש"י בתהלים (קלב, ו) על הנאמר שם, עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב. "הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי יער וזה לשונו, מצאנוה בשדי יער, (למקום שבו צריך להקים את המקדש) בגבול בנימין שנמשל לחית השדה שנאמר בנימין זאב יטרף".
שיש לשים לב, שנאמר, אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב, דהיינו, יש מקום השראת שכינה, שהוא נקרא מקום לה'. ויש משכנות לאביר יעקב, שהוא בית המקדש. ולפיכך המשורר מתארו כמשכנות לאביר יעקב. שכפי שכבר כתבנו לעיל, השם יעקב מורה על שם הקטנות של עַם ישראל ובעיקר כאשר הם בגלות.
וכך אכן היה, שבבית ראשון היתה השראת שכינה שבאה לידי ביטוי באורים ותומים, בארון שבקודש הקודשים, באש שהיתה רבוצה על גבי המזבח החיצון ובנבואה, ועוד. לעומת בית שני, שהיה בית מקדש מבחינה חיצונית, אך היה חסר בהשראת שכינה שבו, כמבואר במסכת יומא (כא, ב). ובאמת רוב הזמן של תקופת בית שני היו משועבדים למלכויות אחרות ולא היו בני חורין כדוגמת רוב תקופת בית ראשון ששלטה מלכות בית דוד, ועם ישראל היה בן חורין בארצו.
ולפי זה אפשר להבין מדוע מקום לה' מוקדם בפסוק ומופיע בלשון יחיד, ואילו "משכנות לאביר יעקב" מאוחר בפסוק, ומצויין בלשון רבים, כי השראת השכינה היתה בעיקר בבית ראשון, אולם בית המקדש עצמו, כבית שאליו עולים לרגל ומקריבים בו הקרבנות כנאמר בתורה, היו שנים גם מקדש ראשון וגם מקדש שני. ואת כל זה מצאנו בשדה יער, שהוא חלקו של בנימין. וכיון שהפסוק מתאר את המקום כשדה יער, משמע שזה הגורם, שהוא נמצא שם. (שמכאן למד יונתן בן עוזיאל, להוסיף לכאורה על הנאמר בפסוק, שבארצו של בנימין תשרה שכינה, ובנחלתו יבנה המקדש, שראשית הקדים את השראת השכינה לבית המקדש, ועוד, הוסיף דברים שלכאורה אינם מופיעים בפסוק. ולאמור יש לבאר, שהכל מונח בתאור בנימין כזאב טורף, כפי שתהלים מתארו כשדה יער, והקדים השראת השכינה למקדש עצמו).
ומה שישנם שני סוגי מקדש, מפני שגם לבנימין יש ארץ, ויש נחלה. וכן נאמר בירמיהו (יב, טו), "והיה אחרי נתשי אותם אשוב ורחמתים והשיבֹתים איש לנחלתו ואיש לארצו".
כי יש בארץ ישראל שני קניינים, האחד, עצם הבעלות על הקרקע. והשני, קדושת הארץ, שלא רק שיש בה סגולה מתוקף היותה "ארץ אשר עיני ה' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחריתה", אלא שקדושתה גורמת שפירותיה מתחייבים במעשרות ובה מתחייבים במצות התלויות בארץ כולן.
נחלה היא חלקת הקרקע השייכת לבעליה, גם אם אינה חייבת במצות. ארץ משמעו, רצון, (כמו שביארו חז"ל, הובא בדברנו לפרשת בראשית, שעושה רצון בוראה). דהיינו שבמקום זה בא לידי ביטוי עשיית רצון הבורא, על ידי קיום המצות, הן התלויות בארץ הן המצות כולן, (כפי שכתב הרמב"ן שעיקר קיום התורה הינו בארץ, ע' בדברנו לפרשת ראה, ובדברי הרמב"ן ויקרא, יח, כה).
זה שאמר הנביא ירמיהו, "והשיבותים איש לנחלתו", שכל אחד מישראל יקבל את חלקתו בארץ כרכוש. ויתרה מזאת, ואיש לארצו שתחזור קדושת הארץ ויקיימו בה את כל המצות כולן.
ולכך ארצו של בנימין גורמת שיש השראת שכינה במקדש. ואילו נחלתו גורמת שיש בית מקדש, גם אם אין בו השראת שכינה, כנ"ל.
והנה לפי פירוש יונתן בן עוזיאל הפסוק מדגיש את קרבן התמיד של שחר ובין הערביים (נראה שלכך הפסוק מכנה את בנימין לזאב, שאמר ר' אלעזר בר' יוסי בן זמרא בויקרא רבה (כז, ה), אף בקרבנות בחר הקדוש ברוך הוא את הנרדפים, אמר הקדוש ברוך הוא, שור נרדף מפני ארי. עז נרדף מפני נמר. כבש נרדף מפני זאב, לא תקריבו לפני מן הרודפים אלא מן הנרדפים. זה שאמר הכתוב שור או כבש או עז כי יולד.
נמצא שהזאב טורף את הכבשים. ואף המזבח, מקריבים עליו שני כבשים תמיד בכל יום. (ועיין במסכת סוכה (נו, ב), מרים בת בילגה קראה למזבח לוקוס שהוא זאב ביוונית כפירוש רש"י שם). וחילוק בשר הקרבנות לאחר הקרבתם. כמו שנאמר במדרש (במדבר רבה כא, א):
"שאמר ר' יהודה בר' סימון, שני תמידין היו ישראל מקריבין בכל יום. אחד בשחרית ואחד בין הערבים. של שחר היה קרב על עבירות שנעשו בלילה. ושל בין הערבים היה קרב על עבירות שנעשו ביום. ולא היה אדם לן בירושלים ובידו עון. שנאמר (ישעיה א כא), צֶדֶק יָלִין בָּהּ".
כלומר שקרבן התמיד מכפר על עם ישראל. ואפשר, שלכן הוא הפותח והמסיים את הקרבת הקרבנות בכל יום. וכן אכילת הקרבנות על ידי הכהנים מכפרת, כמו שאמרו חכמים, (פסחים נט, ב), כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים. נמצא שכפרת ישראל נובעת מכוחו של בנימין.
ובאמת אין מקום שבו ישראל נעשים כחטיבה אחת יותר מאשר בית המקדש. כמו שאמרו במסכת ברכות (ל, א) על הפסוק בשיר השירים (ד), כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות תל שכל פיות פונים בו. ועוד אמרו במסכת חגיגה (כו, א), "אמר ר' יהושע בן לוי, בשעת הרגל כאשר כל ישראל עולים לרגל הכתוב עשאן כולן חברים. דאמר קרא (שופטים, כ), ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים".
וכבר ביאר רבינו בחיי לפרשתנו, כי כל שבט ושבט בישראל נקרא על שם מדה ידועה ממדותיו של הקדוש ברוך הוא ואף אבנו שהיתה בחשן המשפט היה צבעה מרמז לאותה מדה. כגון ראובן שמרמז למדת הדין והיתה אבנו אודם, וכו'. ואילו בנימין כלול משתי מידות שכל הבנין נכלל בהם ונקשר מעלה ומטה. והיתה אבנו בחשן, ישפה, שהיא כלולה מגוונין הרבה.
ללמדנו שבנימין הצעיר שבבני יעקב שנולד בארץ, הוא המאגד את כולם, ולפי שהאגודה השלימה של כנסת ישראל מביאה בעטייה להשראת שכינה בישראל ולבנין המקדש, בית הבחירה, בירושלים, נמצא שבנימין הוא הגורם לכל המעלות האלה ומכאן באה כפרתן של ישראל. כמו שאמרו חכמים על הפסוק בהושע (ד, יז), חבור עצבים אפרים הנח לו רבי אומר, גדול השלום שאפילו עובדי עבודה זרה ושלום ביניהם כביכול אינו יכול לשלוט בהם, שנאמר הנח לו. (בראשית רבה, לח). על אחת כמה וכמה כאשר הם מתאחדים מסביב למקדש שנמחלים כל עוונותיהם.
_________________________
אם אתה מתעניין:
א. מדוע ביקש יעקב אבינו להקבר לא בארץ מצרים, אלא דוקא במערת המכפלה?
ב. מדוע ברך יעקב את יוסף בברכת המלאך הגואל אותי? ומה הן המתנות שקיבל משה רבינו מהמלאכים בעלותו להר סיני לקבל את התורה? ומדוע נבואת זכריה ע"י מלאך, שלא כנביאים הראשונים שלא נאמר שהמלאך דיבר עמם, כי אם הקב"ה בעצמו?
ג. מדוע דוקא זבולון ויששכר עשו עסק משותף? ומהו יחודו של שבט יששכר לעומת שבט לוי?
ד. מדוע ישנם שלשה אבות וארבע אמהות?
ועוד נושאים מעניינים ומרתקים אחרים, בספר אבני ברקת מהדורה רביעית פרשת ויחי.
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בחנויות הספרים או בטלפונים: 9972675 02. 7507159 050. או באימייל [email protected]
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













