ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
כלבו (סימן סב) הוכיח מדין זה שגם הנוהגים שלא לאכול בשר בתשעת הימים, מותרים לאכול תבשיל בשרי שבושל עם בשר. שהרי המנהג הוא כאילו נדרו לא לאכול מבשר. בנוסף הוא טוען שהמנהג נועד לכך שהאדם יצטער על חורבן הבית, ויש צער בעצם זה שלא אוכלים בשר, ואין צורך לאסור גם תבשיל בשרי. בשולחן ערוך (תקנא, י) פסק כך להלכה, שאף שנוהגים שלא לאכול בשר בתשעת הימים, או בשבוע שחל בו תשעה באב, למרות זאת מותרים לאכול תבשיל בשרי.
אמנם, ה מגן אברהם (שם כא, וכן כתבו הט"ז וערוך השולחן) כתב א. ששומן של בשר נחשב כבשר עצמו, ולכן אסור לאוכלו גם אם תבשיל מותר באכילה. ב. בימינו המנהג הוא שנודר מבשר כוונתו גם על תבשיל, ולא רק על בשר ממש (ומוכיח את דבריו מדברי ש"ך ביורה דעה (ריז, יא)) ולכן אין לסמוך על דברי השולחן ערוך הלכה למעשה. אמנם וודאי שמי שחייב לאכול בשר מבחינה רפואית עדיף שיאכל תבשיל בשרי ולא בשר (אליה רבה שם כב).
אף שיש דמיון בין איסור נדר למנהג לא לאכול בשר בתשעת הימים, פשוט שיש להבדיל בין איסורי נדר למנהג זה. כך למשל בדיני תשעת הימים מוסכם על כולם שמותר לאכול דג, וגם בסעודה המפסקת שמדין המשנה (סוף תענית) אסור לאכול בה בשר, היה מותר לאכול בה דג (מאירי תענית ל עמוד א ד"ה הסכימו). ובכל זאת פסק שולחן ערוך (תקנב, ב) שאין לאכול דג בסעודה המפסקת. וביאר המגן אברהם (שם ב) שהטעם הוא משום שדג גם נחשב בשר במקומות מסוימים לעניין נדרים. זאת למרות שבתשעת הימים מותר לאכול דג. מכיוון שאף שדימו את איסורי תשעת הימים לאיסורי נדר, אין זה אלא על מנת להבין מה אמור להיות כלול באיסור, אבל פשוט שהכול תלוי במנהג שנבע מצער האבלות על החורבן.
היו אחרונים (הובא בברכי יוסף תקנא, ו) שרצו לומר שבשר שנשחט לפני תשעת הימים או לצורך שבת יהיה מותר, כמו בנדר שכתב הרא"ש (חולין א, כג) שאדם הנודר שלא לאכול מאכל מסוים, למשל גבינה, ויש לו בשעת הנדר גבינה בבית, הגבינה תהיה מותרת באכילה, מכיוון שהגיעה בזמן שהיה מותר, וכמו כן במקרה שלנו רצו לדמותו לנדר שבתשעת הימים יהיה מותר לאכול בשר שנשאר מלפני תשעת הימים או משבת שהוא זמן היתר. אך, כתב ערוך השולחן (תקנא, כד) שאין להחיל על דין תשעת הימים דיני נדר רגיל ולומר שבשר שנשחט בהיתר לפני תשעת הימים אינו נאסר, וזאת משום שאיסור תשעת הימים הוא איסור הקיים כל הזמן ונוהג כל שנה בתקופה זו בניגוד לנדר שאיסורו נוצר עם דיבור הנודר.
סיכום: הנודר מן הבשר מותר באכילת תבשיל של בשר, ונלמד מזה לדין תשעת הימים שאין לאסור תבשיל בשרי. אמנם, המגן אברהם כותב שיש להחמיר בזה. כאשר יש צורך מכל מקום עדיף לאכול תבשיל בשרי מאשר לאכול בשר. אף על פי שיש דמיון בין מנהג אכילת בשר בתשעת הימים, לבין אדם שנודר מן הבשר, ברור שיש גם שוני גדול ביניהם, וכך למשל אסור לאכול מה שנשאר מזמן שהוא לפני תשעת הימים, או משבת, בניגוד לנדר שבו יש המתירים לאכול מה שנשאר מלפני הנדר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
