ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
הִנֵּה, אֵלּוּ הֵם הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּדָּת הַנִּמּוּסִית, וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה*; וּמִכְּלָלָם — שֶׁהַנִּמּוּס הָאֱנוֹשִׁי אִי-אֶפְשָׁר לוֹ לְהַנִּיחַ* עֳנָשִׁים אֶלָּא עַל הַנִּגְלֶה* וְלֹא עַל הַנִּסְתָּר*, כִּי "הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם" [ש"א טז, ז], וְהַתּוֹרָה הָאֱלֹהִית תַּנִּיחַ עֳנָשִׁים גַּם עַל הַנִּסְתָּר, כִּי "יְיָ יִרְאֶה לַלֵּבָב" [שם]. וְאֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ "מִשְׁפְּטֵי-יְיָ אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו" עַל זֶה-הַדָּרֶךְ — עַל הַנִּגְלֶה וְעַל הַנִּסְתָּר. וְאֵין לִי לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה, אֶלָּא שֶׁרָאִיתִי לִמְנוֹת אֵלּוּ-הַשִּׁשָּׁה שֶׁמָּנָה אוֹתָם הַמְשׁוֹרֵר בְּמִזְמוֹר "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד-אֵל" [תהלים יט], בְּאָמְרוֹ: "תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה... עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה... פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי-לֵב. מִצְוַת יְיָ בָּרָה, מְאִירַת עֵינָיִם. יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה, עוֹמֶדֶת לָעַד. מִשְׁפְּטֵי-יְיָ אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו".
המועיל והערב
וְאַחַר שֶׁבֵּאֵר הַמְשׁוֹרֵר אֵלּוּ הַשִּׁשָּׁה-יִתְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לַדָּת הָאֱלֹהִית עַל הַנִּמּוּסִית, שָׁב עוֹד לְבָאֵר שֶׁהַדָּת הָאֱלֹהִית לֹא-דַי שֶׁתִּתֵּן שְׁלֵמוּת בַּדֵּעוֹת, שֶׁהֵן הָאֱמֶת וְהַשֶּׁקֶר, וּבַנָּאֶה וּבַמְגֻנֶּה, שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַמִּדּוֹת, עַל-דֶּרֶךְ שֶׁכָּתָבְנוּ — אֲבָל גַּם תִּתֵּן שְׁלֵמוּת בְּכָל מַה שֶּׁיְּדֻמֶּה שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת. וּלְפִי שֶׁמַּה שֶּׁיְּדֻמֶּה שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת, זוּלַת-שְׁלֵמוּת הַמִּדּוֹת וְהַדֵּעוֹת, הוּא הַמּוֹעִיל* וְהֶעָרֵב*, אָמַר עַל צַד-צַחוּת* הַשִּׁיר כִּי בְדִבְרֵי תוֹרָה יִמָּצֵא בָהֶם הַמּוֹעִיל וְהֶעָרֵב. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר [שם, יא]: "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב" — לִרְמֹז עַל הַמּוֹעִיל, "וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים" — לִרְמֹז עַל הֶעָרֵב. כְּלוֹמַר: שֶׁהַשָּׂכָר הַמֻּשָּׂג בְּאֶמְצָעוּת הַמִּצְווֹת הוּא "עֵקֶב רָב"* — יוֹתֵר מוֹעִיל מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וְיוֹתֵר עָרֵב מִנֹּפֶת צוּפִים. וְזֶהוּ — כְּשֶׁהָאָדָם נִזְהָר בַּעֲשִׂיָּתָן, וְלָזֶה סִיֵּם [שם, יב]: "גַּם-עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם, בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב".
____________________________________
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
24 - מאמר ראשון פרק ח' חלק ה'
25 - מאמר ראשון פרק ח' חלק ו'
26 - לימוד שבועי האמונה י- טז אב תשע"ה
טען עוד
ביאורים
רבי יוסף אלבו ממשיך למנות את היתרונות של מצוות התורה לעומת מצוות האדם, במסגרת הענישה.
המוסר האנושי קובע עונשים המתייחסים רק למעשי האדם. אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ולכן לאדם השופט לא נותרה ברירה אלא להכריע על פי המעשה הגלוי, ולא על פי המחשבה הנסתרת. האדם יכול לנהוג בדרך של 'אחד בפה ואחד בלב', להתנהג לאחר בנימוס ופרגון, ובלבו לנטור לו איבה ושנאה. האדם יכול להיות 'שחקן מוצלח', לייצר לעצמו תדמית של איש מוסרי, והוא יהפוך לדמות מופת, למרות שנפשו מלאה ברוע ושחיתות.
המוסר האלוהי קובע עונשים המתייחסים לאדם כולו. ה' יודע את נפשו של האדם על כל צדדיה, והוא לוקח בחשבון את כלל המרכיבים של האישיות. המוסר האלוהי דורש מהאדם שקיפות והתאמה בין הפנים לחוץ. הוא תובע ממנו טהרת לב, ולא רק נקיון כפיים, ויכול להעמיד אותו למבחן על כך. העונשים של המוסר האלוהי הינם שקלול מדויק של מעשה עם רצון והשקפה, בדיוק נמרץ.
המוסר האלוהי פונה אמנם בראש ובראשונה לשלמות הרוחנית של האדם, אולם הוא לא מזניח גם את צרכיו הפשוטים. לאדם בעל גוף יש גם תשוקות ורצונות טבעיים, ולא רק שאיפות נעלות. יוצר האדם פונה אל האדם בכללו ומוסר לו את מצוות התורה. הוא לא מתעלם מהתביעות הגופניות שלו, ועל כן הוא עיצב עבורו מצוות שנותנות מענה משולב לכל צרכיו. מצוות התורה מעצימות את רוחו של האדם ומפתחות אותה, ויחד עם זאת מביאות לאדם תועלת ונעימות. מעבר להשלמה הרוחנית, התורה והמצוות מעניקים לאדם גם חכמת חיים, גם חוויה אינטלקטואלית, גם זוגיות טובה, גם משפחה בריאה, גם אושר ויציבות, גם הנאה וגם שכר. האדם שמקיים את מצוות התורה, מקבל השלמה רוחנית וגופנית גם יחד.
הרחבות
• התורה מכל הצדדים
אֵלּוּ־הַשִּׁשָּׁה שֶׁמָּנָה אוֹתָם הַמְשׁוֹרֵר. רבי יוסף אלבו דורש את פרק יט בתהלים וממנו הוא לומד על היתרונות שיש לדת אלוהית על פני דת נימוסית.
המהר"ל דורש פרק זה באופן אחר, בהקדמתו לספר תפארת ישראל. המהר"ל רואה בפרק זה הקדמה ללימוד תורה, ולומד ממנו מעלות שזוכה להם אדם שלומד תורה. מששת הפסוקים שמזכיר רבי יוסף אלבו, לומד המהר"ל שלימוד תורה גורם לדביקות מוחלטת בקב"ה, בשונה מעבודת המידות שיוצרת דביקות רק בבחינה מסוימת: "ומפני שבא לו שהדבקות הזה הוא דבקות גמור, לא דבקות בצד מה. כמו מי שהוא בעל מדות, על ידי המדות קונה דבקות בו יתברך, ואינו קונה רק הדבקות בצד מה, כפי המדה אשר דבק בה. אבל על ידי התורה דבק בו יתברך לגמרי בכל צד". בעולם יש שישה צדדים: "ימין ושמאל (דרום וצפון), פנים ואחור (מזרח ומערב), מעלה ומטה. וכנגד זה זכר ששה שמות, שהוא דבק בו יתברך בכל צד, ואינו נוטה מן השם יתברך לשום צד, לא לימין ולא לשמאל, ולא לשום צד". המהר"ל מסביר שהתורה מקיפה את כל המציאות ונוגעת בכל חלקי המציאות. השפעתה היא כוללת, בשונה מתיקון המידות שהשפעתן היא נקודתית.
בהמשך ההקדמה נדרש כל חלק מהפסוק למידה ולתכונה נוספת להם זוכה מי שדבק בה': תמימות, חוכמה, שמחה, קיום מצוות, קרבת ה' וחיבור אל האמת הנצחית [תפארת ישראל, הקדמה].
מה המשמעות הנחת תפילין?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
אנחנו קודש למענך
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
קשה עליי פרידתכם
הלכות קבלת שבת מוקדמת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
למה משווים את העצים לצדיקים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
