ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
הִנֵּה, אֵלּוּ הֵם הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּדָּת הַנִּמּוּסִית, וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה*; וּמִכְּלָלָם — שֶׁהַנִּמּוּס הָאֱנוֹשִׁי אִי-אֶפְשָׁר לוֹ לְהַנִּיחַ* עֳנָשִׁים אֶלָּא עַל הַנִּגְלֶה* וְלֹא עַל הַנִּסְתָּר*, כִּי "הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם" [ש"א טז, ז], וְהַתּוֹרָה הָאֱלֹהִית תַּנִּיחַ עֳנָשִׁים גַּם עַל הַנִּסְתָּר, כִּי "יְיָ יִרְאֶה לַלֵּבָב" [שם]. וְאֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ "מִשְׁפְּטֵי-יְיָ אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו" עַל זֶה-הַדָּרֶךְ — עַל הַנִּגְלֶה וְעַל הַנִּסְתָּר. וְאֵין לִי לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה, אֶלָּא שֶׁרָאִיתִי לִמְנוֹת אֵלּוּ-הַשִּׁשָּׁה שֶׁמָּנָה אוֹתָם הַמְשׁוֹרֵר בְּמִזְמוֹר "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד-אֵל" [תהלים יט], בְּאָמְרוֹ: "תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה... עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה... פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי-לֵב. מִצְוַת יְיָ בָּרָה, מְאִירַת עֵינָיִם. יִרְאַת יְיָ טְהוֹרָה, עוֹמֶדֶת לָעַד. מִשְׁפְּטֵי-יְיָ אֱמֶת, צָדְקוּ יַחְדָּו".
המועיל והערב
וְאַחַר שֶׁבֵּאֵר הַמְשׁוֹרֵר אֵלּוּ הַשִּׁשָּׁה-יִתְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לַדָּת הָאֱלֹהִית עַל הַנִּמּוּסִית, שָׁב עוֹד לְבָאֵר שֶׁהַדָּת הָאֱלֹהִית לֹא-דַי שֶׁתִּתֵּן שְׁלֵמוּת בַּדֵּעוֹת, שֶׁהֵן הָאֱמֶת וְהַשֶּׁקֶר, וּבַנָּאֶה וּבַמְגֻנֶּה, שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַמִּדּוֹת, עַל-דֶּרֶךְ שֶׁכָּתָבְנוּ — אֲבָל גַּם תִּתֵּן שְׁלֵמוּת בְּכָל מַה שֶּׁיְּדֻמֶּה שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת. וּלְפִי שֶׁמַּה שֶּׁיְּדֻמֶּה שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת, זוּלַת-שְׁלֵמוּת הַמִּדּוֹת וְהַדֵּעוֹת, הוּא הַמּוֹעִיל* וְהֶעָרֵב*, אָמַר עַל צַד-צַחוּת* הַשִּׁיר כִּי בְדִבְרֵי תוֹרָה יִמָּצֵא בָהֶם הַמּוֹעִיל וְהֶעָרֵב. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר [שם, יא]: "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב" — לִרְמֹז עַל הַמּוֹעִיל, "וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים" — לִרְמֹז עַל הֶעָרֵב. כְּלוֹמַר: שֶׁהַשָּׂכָר הַמֻּשָּׂג בְּאֶמְצָעוּת הַמִּצְווֹת הוּא "עֵקֶב רָב"* — יוֹתֵר מוֹעִיל מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וְיוֹתֵר עָרֵב מִנֹּפֶת צוּפִים. וְזֶהוּ — כְּשֶׁהָאָדָם נִזְהָר בַּעֲשִׂיָּתָן, וְלָזֶה סִיֵּם [שם, יב]: "גַּם-עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם, בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב".
____________________________________
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
24 - מאמר ראשון פרק ח' חלק ה'
25 - מאמר ראשון פרק ח' חלק ו'
26 - לימוד שבועי האמונה י- טז אב תשע"ה
טען עוד
ביאורים
רבי יוסף אלבו ממשיך למנות את היתרונות של מצוות התורה לעומת מצוות האדם, במסגרת הענישה.
המוסר האנושי קובע עונשים המתייחסים רק למעשי האדם. אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ולכן לאדם השופט לא נותרה ברירה אלא להכריע על פי המעשה הגלוי, ולא על פי המחשבה הנסתרת. האדם יכול לנהוג בדרך של 'אחד בפה ואחד בלב', להתנהג לאחר בנימוס ופרגון, ובלבו לנטור לו איבה ושנאה. האדם יכול להיות 'שחקן מוצלח', לייצר לעצמו תדמית של איש מוסרי, והוא יהפוך לדמות מופת, למרות שנפשו מלאה ברוע ושחיתות.
המוסר האלוהי קובע עונשים המתייחסים לאדם כולו. ה' יודע את נפשו של האדם על כל צדדיה, והוא לוקח בחשבון את כלל המרכיבים של האישיות. המוסר האלוהי דורש מהאדם שקיפות והתאמה בין הפנים לחוץ. הוא תובע ממנו טהרת לב, ולא רק נקיון כפיים, ויכול להעמיד אותו למבחן על כך. העונשים של המוסר האלוהי הינם שקלול מדויק של מעשה עם רצון והשקפה, בדיוק נמרץ.
המוסר האלוהי פונה אמנם בראש ובראשונה לשלמות הרוחנית של האדם, אולם הוא לא מזניח גם את צרכיו הפשוטים. לאדם בעל גוף יש גם תשוקות ורצונות טבעיים, ולא רק שאיפות נעלות. יוצר האדם פונה אל האדם בכללו ומוסר לו את מצוות התורה. הוא לא מתעלם מהתביעות הגופניות שלו, ועל כן הוא עיצב עבורו מצוות שנותנות מענה משולב לכל צרכיו. מצוות התורה מעצימות את רוחו של האדם ומפתחות אותה, ויחד עם זאת מביאות לאדם תועלת ונעימות. מעבר להשלמה הרוחנית, התורה והמצוות מעניקים לאדם גם חכמת חיים, גם חוויה אינטלקטואלית, גם זוגיות טובה, גם משפחה בריאה, גם אושר ויציבות, גם הנאה וגם שכר. האדם שמקיים את מצוות התורה, מקבל השלמה רוחנית וגופנית גם יחד.
הרחבות
• התורה מכל הצדדים
אֵלּוּ־הַשִּׁשָּׁה שֶׁמָּנָה אוֹתָם הַמְשׁוֹרֵר. רבי יוסף אלבו דורש את פרק יט בתהלים וממנו הוא לומד על היתרונות שיש לדת אלוהית על פני דת נימוסית.
המהר"ל דורש פרק זה באופן אחר, בהקדמתו לספר תפארת ישראל. המהר"ל רואה בפרק זה הקדמה ללימוד תורה, ולומד ממנו מעלות שזוכה להם אדם שלומד תורה. מששת הפסוקים שמזכיר רבי יוסף אלבו, לומד המהר"ל שלימוד תורה גורם לדביקות מוחלטת בקב"ה, בשונה מעבודת המידות שיוצרת דביקות רק בבחינה מסוימת: "ומפני שבא לו שהדבקות הזה הוא דבקות גמור, לא דבקות בצד מה. כמו מי שהוא בעל מדות, על ידי המדות קונה דבקות בו יתברך, ואינו קונה רק הדבקות בצד מה, כפי המדה אשר דבק בה. אבל על ידי התורה דבק בו יתברך לגמרי בכל צד". בעולם יש שישה צדדים: "ימין ושמאל (דרום וצפון), פנים ואחור (מזרח ומערב), מעלה ומטה. וכנגד זה זכר ששה שמות, שהוא דבק בו יתברך בכל צד, ואינו נוטה מן השם יתברך לשום צד, לא לימין ולא לשמאל, ולא לשום צד". המהר"ל מסביר שהתורה מקיפה את כל המציאות ונוגעת בכל חלקי המציאות. השפעתה היא כוללת, בשונה מתיקון המידות שהשפעתן היא נקודתית.
בהמשך ההקדמה נדרש כל חלק מהפסוק למידה ולתכונה נוספת להם זוכה מי שדבק בה': תמימות, חוכמה, שמחה, קיום מצוות, קרבת ה' וחיבור אל האמת הנצחית [תפארת ישראל, הקדמה].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
