ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
וְאַף-עַל-פִּי שֶׁזֶּה דָבָר מַתְמִיהַּ; אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁיִּקְנֶה הָאָדָם שׁוּם-שְׁלֵמוּת בִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב וּבָטֵל וּבִלְתִּי-עוֹשֶׂה שׁוּם-פְּעֻלָּה? וַהֲרֵי בְּפֵרוּשׁ אָמְרוּ רז"ל [ע"ז יט:]: "מִי-הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים וגו' נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וגו' סוּר מֵרָע" [תהילים לד, יג-טו] — שֶׁמָּא תֹאמַר אֵלֵךְ וְאֶגָּרֶה* בְּשֵׁנָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וַעֲשֵׂה טוֹב" — שֶׁיֵּרָאֶה* שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת הַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּפֹעַל כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְחַיִּים נִצְחִיִּים וְלַטּוּב הַצָּפוּן לְיִרְאֵי ה', שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר [שם לא, כ]: "מָה רַב-טוּבְךָ אֲשֶׁר-צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ"; וְעַל הַטּוֹב הַהוּא אָמַר: "מִי-הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב".
הימנעות מעֲבֵרות מפני יראת ה'
וְהַתְּשׁוּבָה בָזֶה הִיא — שֶׁהָאָדָם הַיּוֹשֵׁב וּבָטֵל, בְּלִי-סָפֵק אִי-אֶפְשָׁר שֶׁיִּקְנֶה בָזֶה שׁוּם-שְׁלֵמוּת. אֲבָל אִם בָּא לְיָדוֹ דְּבַר עֲבֵרָה וְנִמְנַע וְלֹא עֲשָׂאָהּ מִפְּנֵי יִרְאַת ה', הִנֵּה הוּא זוֹכֶה בָזֶה לְחַיֵּי הָעוֹלָם-הַבָּא כְּאִלּוּ עָשָׂה מִצְוָה [קידושין לט:]. וּמִזֶּה-הַצַּד יִתְּנוּ כָל מִצְווֹת-לֹא-תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה שְׁלֵמוּת בַּנָּפֶשׁ. כִּי מִי שֶׁיָּשַׁב וְלֹא אָכַל בְּשַׂר חֲזִיר לְפִי שֶׁהָיָה לוֹ מַה יֹּאכַל אוֹ שֶׁהָיְתָה נַפְשׁוֹ קָצָה בוֹ, אֵינֶנּוּ רָאוּי לְקַבֵּל שָׂכָר בָּזֶה. אֲבָל אִם הָיָה מִתְאַוֶּה לֶאֱכֹל בְּשַׂר חֲזִיר אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ מַה יֹּאכַל, וְנִזְדַּמֵּן לְפָנָיו בְּשַׂר חֲזִיר, וְנִמְנַע מִלְּאָכְלוֹ מִפְּנֵי יִרְאַת ה' וּלְהַשְׁלִים מִצְוָתוֹ שֶׁצִּוָּה שֶׁלֹּא לְאָכְלוֹ, אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה רָעֵב וְתָאֵב אֵלָיו — הֲרֵי-זֶה וַדַּאי רָאוּי לְקִבּוּל שָׂכָר. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב [דברים יב, כה] עַל הַדָּם: "לֹא תֹּאכְלֶנּוּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ כִּי-תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְיָ". וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רז"ל [תו"כ על ויקרא כ, כו]: לֹא יֹאמַר אָדָם: אִי-אֶפְשִׁי* לֶאֱכֹל בְּשַׂר חֲזִיר, אִי-אֶפְשִׁי לִלְבֹּשׁ שַׁעַטְנֵז; אֲבָל יֹאמַר: אֶפְשִׁי, וּמָה אֶעֱשֶׂה וְאָבִי-שֶׁבַּשָּׁמַיִם גָּזַר עָלָי — הֲרֵי שֶׁגִּלּוּ שֶׁהַדֶּרֶךְ שֶׁאָדָם זוֹכֶה בָהּ עַל שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר עַל מִצְוַת-לֹא-תַעֲשֶׂה הוּא שֶׁתִּזְדַּמֵּן הָעֲבֵרָה לְפָנָיו וְיִמָּנַע מֵעֲשִׂיָּתָהּ לְאַהֲבַת ה' וּלְיִרְאָתוֹ, וְלֹא לְשׁוּם-סִבָּה אַחֶרֶת.
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
77 - מאמר שלישי פרק כ"ז חלק א'
78 - מאמר שלישי פרק כ"ז חלק ב'
79 - מאמר שלישי פרק כ"ז חלק ג'
טען עוד
וְזֶה-הַדֶּרֶךְ, אַף-עַל-פִּי שֶׁיֵּרָאֶה קַל-הַהַשָּׂגָה, אֵינוֹ כֵן — אֲבָל הוּא קָשֶׁה מְאֹד; שֶׁהֲרֵי דָוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁאָמַר עַל עַצְמוֹ [תהלים פו, ב]: "שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי-חָסִיד אָנִי" — כְּשֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ עִנְיַן בַּת-שֶׁבַע, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ מוֹנֵעַ אַחֵר אֶלָּא יִרְאַת ה' בִּלְבַד, לֹא הָיָה בוֹ יְכֹלֶת לִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרוֹ לְאַהֲבַת ה'. כִּי הַהִמָּנַע מֵעֲשׂוֹת הָעֲבֵרָה בַּעֲבוּר יִרְאַת ה' וְאַהֲבָתוֹ, הֲרֵי-הוּא כְאִלּוּ עָשָׂה מִצְוַת-עֲשֵׂה כְּתִקְנָהּ עַל-הַכַּוָּנָה הָרְאוּיָה. וְעַל זֶה-הַדֶּרֶךְ יִתְּנוּ מִצְווֹת-לֹא-תַעֲשֶׂה שְׁלֵמוּת בַּנֶּפֶשׁ בִּהְיוֹתָן בִּלְתִּי-נַעֲשׂוֹת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְּנוּ מִצְווֹת-עֲשֵׂה שְׁלֵמוּת בַּנֶּפֶשׁ בַּעֲשִׂיָּתָן.
____________________________________
וְאֶגָּרֶה – ואשקע. שֶׁיֵּרָאֶה – מדברי חז"ל למדנו. אִי־אֶפְשִׁי – איני רוצה.
ביאורים
בפסוק שאמר דוד המלך: "מי האיש החפץ חיים? נצור לשונך מרע, ושפתיך מדבר מרמה" – שבו מודגשת אי העשייה כשלמות הגדולה ביותר – מלמדים אותנו חז"ל במסכת עבודה זרה להדגיש את המשך הפסוק – " ועשה טוב "! שלא נחשוב בטעות שדי בכך שנימנע מלעשות רע.
עם זאת, כאמור, מסביר רבי יוסף אלבו שגם באי עשייה ישנה מעלה והשתלמות, והיא במצבים שבהם האדם כובש את יצרו ונמנע מעבירה. ומוסיף רבי יוסף אלבו, שלכאורה לא לעשות זה יותר קל מאשר לעשות, אולם נהפוך הוא, דווקא ההימנעות מעבירה, היא יותר קשה, כי היא מצריכה התגברות על רצון נגדי, מה שאין כן במצוות עשה, שבהן אין לאדם רצון נגדי לקיום המצוה.
על פי הגמרא בקידושין אנו למדים על החילוק שיש בין שני מצבים של קיום מצוות לא תעשה. יש מצב שבו אין לאדם דחף לעבור על הלאו, ולכן הוא אינו עובר עליו, ועל כך אכן לא יקבל שכר. למשל, אם יש לו אוכל כשר, ורק משום כך אינו אוכל נבלה. אך קיים מצב שבו האדם בא לידי נסיון, ועומד בו בכך שהוא ממצה מעצמו כוחות טובים רבים, כדי להימנע מהעבירה. על מצבים אלה יקבל האדם שכר, כיוון שבכך מתגלה רצון הלב הטוב שלו לא פחות ממה שהוא מתגלה בעשייה אקטיבית.
הרחבות
חטא דוד
לֹא הָיָה בּוֹ יְכֹלֶת לִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרוֹ לְאַהֲבַת ה'. סוגיית חטא דוד ובת שבע הינה אחת מהסוגיות הקשות להבנה עִמה אנו נפגשים בספר שמואל [ב, יא]. אנו לומדים את דברי הנביא בפרשה זו מתוך ידיעה כי דוד מלך ישראל היה מהדמויות הגדולות ביותר בעמנו בכל הזמנים: מחבר ספר התהילים ברוח הקודש, שלבו הוא לב כל קהל ישראל (כדברי הרמב"ם מלכים ג, ו), עליו הגמרא אומרת: "שלשה לא שלט בהן יצר הרע, אלו הן: אברהם, יצחק ויעקב... ויש אומרים: אף דוד, דכתיב: "ולבי חלל בקרבי" [תהילים קט, כב]" [בבא בתרא יז.], ומבינים שאין לתפוס את חטא דוד בצורתו השטחית אלא בהתבוננות מעמיקה. חז"ל מלמדים אותנו בהקשר לסוגיה זו: "אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: "כל האומר דוד חטא (באיסור אשת איש עם בת שבע אשת אוריה), אינו אלא טועה", בהמשך הסוגיה מלמד רבי יונתן שכל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו, ולכן בת שבע לא היתה אשת איש: "שנאמר "ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו" וגו' [שמואל א, יח], אפשר חטא בא לידו ושכינה עמו? אלא מה אני מקיים "מדוע בזית את דבר ה' לעשות הרע" [שמואל ב, יב, ט]? שביקש לעשות ולא עשה" [שבת נו.]. ביחס למדרגתו של דוד המלך גם הבקשה לעשות רע הינה פגם (להרחבה נוספת עיין עין איה שם).
לרפואת גיטה רחל בת יהודית הי"ו
אנחנו קודש למענך
איך מוסרים את הנפש בימינו?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
מסכת נדרים מצוות לאו ליהנות נתנו
שיעור כללי
השיעור בוחן את שיטתו הייחודית של הרשב"א בסוגיית "מצוות לאו ליהנות ניתנו" והחלתה על נדרי הנאה בין בני זוג, תוך השוואתה לגישתו של הר"ן. דרך קושיותיהם של ה"שער המלך" וה"אבני מילואים", הדיון מעמיק במקרים של ייבום, ציצית ואונס נערה, ומברר את גדרי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" כאשר האדם אינו מעוניין או אינו יכול לקיים את המצווה.
חקת פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
מה ראה הקב"ה לתת לנו את מצוות פרה אדומה הבלתי מובנת? מה הקשר בין החוקה לבין הכפרה? ואיך זה קשור לעגל?
נדרים מי מתחייב ב"בל יחל" הנודר או המודר ?
נדרים דף ט"ו.
השיעור מנתח את מחלוקת הרמב"ם והר"ן (במסכת נדרים דף ט"ו) בשאלה על מי חל איסור "בל יחל" כאשר אדם מדיר את אשתו והיא בכל זאת נהנית מנכסיו. דרך בירור קושיות הראשונים ותירוצי האחרונים (כדוגמת הסטייפלר), השיעור מעמיק בגדרי מהות איסור הנדר ובוחן האם מדובר בחובה המוטלת על הנהנה עצמו, או בחובה גבראית המוטלת על הנודר לשמור שדברו לא יתחלל.
קרח קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב מדבר על שורש המחלוקת בפרשת קורח, ומסביר כי דרישתו לשוויון רוחני מוחלט נבעה מהבנה שגויה של ההיררכיה האלוקית ותפקידם הייחודי של הכוהנים. דרך בחינת גישות שונות לקדושה ולמצוות, מודגש כי בניין רוחני שלם דורש הכרה בהבדלי המדרגות בעם ישראל והתחברות נכונה למערכת הקודש על פי ההדרכה האלוקית.
אורות ישראל ותחייתו הקריאה להופעת רוחות האומה
פסקה ל' - ל"א
האומה צריכה להופיע בשלמות בכל כוחותיה | השמירה על היהדות | שימוש בכל הכוחות בשאיפה לקודש | דמותו של מרן הרב זצ"ל | היהדות היא דת לאומית בניגוד שלאר הדתות |אין אפשרות להפריד בין דת ללאום.
יסודות התורה והאמונה שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.
תורה והלכות ציבור אל תעש עצמך כערכי הדיינים
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
משנה אבות | עיוות הדין | מתעבר על ריב לו לא | מטה משפט | השבת אבידה | מציל עשוק מיד עשקו | פתח פיך לאילם
מלכים - הרב עידו יעקובי סיום הספרים מלכים ודברי הימים
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב - ל'
למה ספר מלכים מסתיים בסיפור פרטי של יהויכין? ומהו עניין סיפורו של גדליה בן אחיקם? ספר דברי הימים לא מזכיר סיפורים אלו, והוא מסתיים בהצהרת כורש לבניין המקדש - דבר שהרבה יותר מאפיין סיום תקופה של חורבן הבית. אם כן - מהו המבט בו מתמקד ספר מלכים? ומהו המבט של ספר דברי הימים?
לנתיבות ישראל תורה שבעל פה וירושלים
לנתיבות ישראל א' , ל"ח - ל"ט
השיעור עוסק בקדושת ארץ ישראל ובביטויה הייחודי בירושלים, העיר המגלמת את מהותה של הארץ וקדושתה. השגת נחמה ייחודית זו מושגת דרך חיבור עמוק לתורה, אשר משפיע על עם ישראל ועל הארץ כולה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן פלא התשובה, תשובת ישראל והעולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
התשובה היא פלא. תשובת העולם כולו תתגלה ע"י תשובת ישראל- הלב באומות- שהיא התחיה הרוחנית, וכשיתגלה פלא תשובה בעולם הוא יהיה מעניין יותר מהכל.
