ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
וְסָמַךְ אֶל זֶה: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל וגו', לְמַעַן תִּחְיוּן וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" וגו' [דברים ד, א], כְּלוֹמַר, אֲנִי נִצְטַעַרְתִּי כָּל הַצַּעַר הַזֶּה כְּדֵי שֶׁאֶכָּנֵס לָאָרֶץ וְלֹא זָכִיתִי לִיכָּנֵס שָׁם, וְאַתֶּם זוֹכִים לִיכָּנֵס שָׁם, הִתְחַזְּקוּ לִשְׁמֹר מִצְווֹת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁתִּזְכּוּ לִיכָּנֵס לְתוֹכָהּ.
תפילת הציבור נשמעת
וְשֶׁמָּא תֹּאמְרוּ שֶׁאַחַר שֶׁתְּפִלָּתִי אֵינָהּ נִשְׁמַעַת כְּבָר אֶפְשָׁר גַּם כֵּן שֶׁהַיּוֹם אוֹ לְמָחָר תֶּחֶטְאוּ אַתֶּם וְלֹא תִהְיֶה תְּפִלַּתְכֶם נִשְׁמַעַת, לְכָךְ סָמַךְ לָזֶה: "עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּבַעַל פְּעוֹר, וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' וגו', כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים" וגו', כְּלוֹמַר אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁהַכְּלָל וְהַפְּרָט הֵן שָׁוִים בְּדָבָר זֶה, שֶׁאֵין הַדָּבָר כֵּן, שֶׁאֲנִי עִם רֹב מַעֲלָתִי לְפִי שֶׁאֲנִי יָחִיד לֹא נִתְקַבְּלָה תְּפִלָּתִי בַּעֲדִי, וְאַתֶּם עִם הֱיוֹתְכֶם עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת אֱלִילִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לִפְעוֹר, וְאֵין שָׂנאוּי לִפְנֵי ה' כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, נִתְקַבְּלָה תְּפִלָּתִי בַּעַדְכֶם, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁנִּתְפַּלַּלְתִּי עֲלֵיכֶם בְּחֵטְא הָעֵגֶל אוֹ בִּפְעוֹר נִתְקַבְּלָה תְּפִלָּתִי עֲלֵיכֶם וּמָחַל לָכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְקַבְּלָה תְּפִלָּתִי עַל עַצְמִי.
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
143 - מאמר שלישי פרק כ"א חלק ג'
144 - מאמר שלישי פרק כ"א חלק ד'
145 - מאמר שלישי פרק כ"ד חלק א'
טען עוד
וְכֵן נִרְאֶה מִלְּשׁוֹן רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסִפְרֵי [ואתחנן פיסקא ל], שֶׁלְּכָךְ נִזְכַּר כָּאן עֲווֹן בַּעַל פְּעוֹר לְהוֹרוֹת עַל הַהֶבְדֵּל שֶׁיֵּשׁ בֵּין תְּפִלַּת הַיָּחִיד עַל הַיָּחִיד לִתְפִלָּתוֹ עַל הַצִּבּוּר, שֶׁעִם הֱיוֹת שְׁתֵּי הַתְּפִלּוֹת שָׁווֹת וּמִמִּין אֶחָד, תְּקֻבַּל יוֹתֵר תְּפִלַּת הַכְּלָל מִתְּפִלַּת הַיָּחִיד, וְלָזֶה סָמַךְ אֶל זֶה: "כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו", רָצָה לוֹמַר בְּאֵיזֶה עִנְיָן שֶׁתִּהְיֶה תְּפִלַּת הַכְּלָל הִיא מְקֻבֶּלֶת, וְעַל זֶה הוּא שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה [ברכות ח:] אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹאֵס בִּתְפִלָּתָן שֶׁל רַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֵן אֵל כַּבִּיר* לֹא יִמְאָס" [איוב לו ה], וְאָמְרוּ לְעוֹלָם לִשַׁתֵּף אֱינָשׁ נַפְשֵׁיהּ* בַּהֲדֵי צִבּוּרָא [ברכות ל.], לְהוֹרוֹת שֶׁתְּפִלַּת הַכְּלָל הִיא מְקֻבֶּלֶת תָּמִיד אַף עַל פִּי שֶׁתְּפִלַּת הַיָּחִיד אֵינָהּ מְקֻבֶּלֶת כְּשֶׁהוּא גְּזַר דִּין שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ שְׁבוּעָה, כְּמוֹ שֶׁלֹּא נִתְקַבְּלָה תְּפִלַּת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עַל כְּנִיסָתוֹ לָאָרֶץ, לְפִי שֶׁהָיָה גְּזַר דִּין שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ שְׁבוּעָה:
____________________________________
כַּבִּיר – תפילת הרבים [רש"י]. לִשַׁתֵּף אֱינָשׁ נַפְשֵׁיהּ – ישתף אדם עצמו (בתפילתו) יחד עם הציבור.
ביאורים
ממשיך רבי יוסף אלבו ומבאר את הפסוקים בתחילת פרשת ואתחנן.
"ועתה ישראל שמע אל החוקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ אשר ה' אלהי אבותיכם נתן לכם" [דברים ד, א]. משה רבֵנו מחזק את עם ישראל בשמירת המצוות, משום שזכות הישיבה בארץ תלויה במצב הרוחני של עם ישראל. מעלתה הרוחנית הגבוהה של ארץ ישראל לא מאפשרת שישבו בה חוטאים. משל לבן מלך שהאכילו אותו במאכלים שמעיו לא רגילים להם, והוא מקיא אותם. כך קורה גם בארץ ישראל. אין כאן עונש, אלא חוסר התאמה בין מעלתה של ארץ ישראל לבין היושבים עליה. ואפילו רבי זירא, מגדולי האמוראים הזדרז לעלות לארץ ישראל וחשש שמא הוא לא יהיה ראוי להיכנס לארץ 'דוכתא דמשה ואהרון לא זכו, אנא מי יימר דזכינא' (מקום שמשה ואהרון לא זכו, ייתכן שגם אני לא אזכה) [כתובות קיא].
"עיניכם הראות את אשר עשה ה' בבעל פעור, כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו ה' אלוהיך מקרבך: ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום" [דברים ד, ג-ד]. בעוון בעל פעור, אף-על-פי שלא כל עם ישראל חטא, לכולם הייתה שייכות לחטא, כפי שהכתוב מעיד: "ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי". ההקפדה הייתה על עם ישראל כולו, ייתכן שזה משום שגם מי שלא חטא, לא מחה בחוטאים אלא עמד מנגד. ולכן בתוך תיאור תפילתו של משה מוזכר גם עוון בעל פעור, כדי להורות על ההבדל שיש בין תפילת יחיד לתפילה על הציבור. שלעומת תפילת היחיד, שלעיתים אינה מתקבלת, כחה של תפילת הציבור חזק יותר והיא יכולה לבטל גם גזירות קבועות 'שיש עמהן שבועה'.
התפילה ביסודה באה לרומם את האדם, לחזק ולקדם את כוחותיו הרוחניים. כאשר אדם מתפלל על עצמו ועל בקשותיו הפרטיות, ההתרוממות שלו היא חלקית. אך כאשר אדם מתפלל על הציבור, מתברר שבעומק שאיפותיו ובקשותיו אינן על עצמו אלא על הכלל, ובעצם על השכינה. לכן קבעו חז"ל את כל תפילת שמונה עשרה בלשון רבים – כך אנו מתרוממים בתפילה לקומה רוחנית חדשה של בקשות על כלל ישראל ועל השכינה.
הרחבות
• תפילה במניין
תְּקֻבַּל יוֹתֵר תְּפִלַּת הַכְּלָל מִתְּפִלַּת הַיָּחִיד. משה רבנו נענה בתפילתו על כלל ישראל יותר ממה שנתקבלה תפילתו על עצמו, ולמד מכאן רבי יוסף אלבו על הכוח הגדול שנתן ה' לתפילת הציבור. עד כדי כך חזקה תפילת הציבור שהיא יכולה לקרוע גם גזר דין שיש עמו שבועה. מה הסיבה לכוחה הרב של תפילת ציבור?
רבי יהודה הלוי מונה שלש סיבות לתפילה בציבור:
א. ענין כללי – הברכה חלה על הפרט בזכות הכלל. "הענין האלוהי כמטר מרוה ארץ... כי היחיד בכלל הציבור כאבר האחד בכלל הגוף". מקור דבריו בגמרא: רבי אלעזר הקשה, מחד כתוב "טוב ה' לכל" [תהלים קמה], ומאידך כתוב "טוב ה' לקויו" [איכה ג], ומשמע רק לנשמעים לדברו? ומתרץ קושייתו: "משל לאדם שיש לו פרדס, כשהוא משקה משקה את כולו, כשהוא עודר אינו עודר אלא טובים שבהם" [סנהדרין לט:].
ב. "הקהל אינם מתפללים במה שיש הפסד ", הרצון של הציבור הוא להטיב לכולם, בניגוד לאדם בודד שטובתו יכולה להיות רעה עבור חברו.
ג. "מעט שתשלם תפילה ליחיד", אבל בציבור "יסתדר מהכל תפילה שלמה". כוונתו של אדם יחיד אינה מושלמת, ורק בציבור יש השלמה לכוונה מאחד לחברו. ומבאר הרב דוד כהן, 'הנזיר ', את דבריו, "כי מלבד כונתו הוא משתתף בכונת שאר המתפללים, ומקבלים זה מזה". [ספר הכוזרי ג, יט]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
