ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
וְאַף-עַל-פִּי שֶׁזֶּה דָבָר מַתְמִיהַּ; אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁיִּקְנֶה הָאָדָם שׁוּם-שְׁלֵמוּת בִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב וּבָטֵל וּבִלְתִּי-עוֹשֶׂה שׁוּם-פְּעֻלָּה? וַהֲרֵי בְּפֵרוּשׁ אָמְרוּ רז"ל [ע"ז יט:]: "מִי-הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים וגו' נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וגו' סוּר מֵרָע" [תהילים לד, יג-טו] — שֶׁמָּא תֹאמַר אֵלֵךְ וְאֶגָּרֶה* בְּשֵׁנָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וַעֲשֵׂה טוֹב" — שֶׁיֵּרָאֶה* שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת הַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּפֹעַל כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְחַיִּים נִצְחִיִּים וְלַטּוּב הַצָּפוּן לְיִרְאֵי ה', שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר [שם לא, כ]: "מָה רַב-טוּבְךָ אֲשֶׁר-צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ"; וְעַל הַטּוֹב הַהוּא אָמַר: "מִי-הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב".
הימנעות מעֲבֵרות מפני יראת ה'
וְהַתְּשׁוּבָה בָזֶה הִיא — שֶׁהָאָדָם הַיּוֹשֵׁב וּבָטֵל, בְּלִי-סָפֵק אִי-אֶפְשָׁר שֶׁיִּקְנֶה בָזֶה שׁוּם-שְׁלֵמוּת. אֲבָל אִם בָּא לְיָדוֹ דְּבַר עֲבֵרָה וְנִמְנַע וְלֹא עֲשָׂאָהּ מִפְּנֵי יִרְאַת ה', הִנֵּה הוּא זוֹכֶה בָזֶה לְחַיֵּי הָעוֹלָם-הַבָּא כְּאִלּוּ עָשָׂה מִצְוָה [קידושין לט:]. וּמִזֶּה-הַצַּד יִתְּנוּ כָל מִצְווֹת-לֹא-תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה שְׁלֵמוּת בַּנָּפֶשׁ. כִּי מִי שֶׁיָּשַׁב וְלֹא אָכַל בְּשַׂר חֲזִיר לְפִי שֶׁהָיָה לוֹ מַה יֹּאכַל אוֹ שֶׁהָיְתָה נַפְשׁוֹ קָצָה בוֹ, אֵינֶנּוּ רָאוּי לְקַבֵּל שָׂכָר בָּזֶה. אֲבָל אִם הָיָה מִתְאַוֶּה לֶאֱכֹל בְּשַׂר חֲזִיר אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ מַה יֹּאכַל, וְנִזְדַּמֵּן לְפָנָיו בְּשַׂר חֲזִיר, וְנִמְנַע מִלְּאָכְלוֹ מִפְּנֵי יִרְאַת ה' וּלְהַשְׁלִים מִצְוָתוֹ שֶׁצִּוָּה שֶׁלֹּא לְאָכְלוֹ, אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה רָעֵב וְתָאֵב אֵלָיו — הֲרֵי-זֶה וַדַּאי רָאוּי לְקִבּוּל שָׂכָר. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב [דברים יב, כה] עַל הַדָּם: "לֹא תֹּאכְלֶנּוּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ כִּי-תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְיָ". וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רז"ל [תו"כ על ויקרא כ, כו]: לֹא יֹאמַר אָדָם: אִי-אֶפְשִׁי* לֶאֱכֹל בְּשַׂר חֲזִיר, אִי-אֶפְשִׁי לִלְבֹּשׁ שַׁעַטְנֵז; אֲבָל יֹאמַר: אֶפְשִׁי, וּמָה אֶעֱשֶׂה וְאָבִי-שֶׁבַּשָּׁמַיִם גָּזַר עָלָי — הֲרֵי שֶׁגִּלּוּ שֶׁהַדֶּרֶךְ שֶׁאָדָם זוֹכֶה בָהּ עַל שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר עַל מִצְוַת-לֹא-תַעֲשֶׂה הוּא שֶׁתִּזְדַּמֵּן הָעֲבֵרָה לְפָנָיו וְיִמָּנַע מֵעֲשִׂיָּתָהּ לְאַהֲבַת ה' וּלְיִרְאָתוֹ, וְלֹא לְשׁוּם-סִבָּה אַחֶרֶת.
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
77 - מאמר שלישי פרק כ"ז חלק א'
78 - מאמר שלישי פרק כ"ז חלק ב'
79 - מאמר שלישי פרק כ"ז חלק ג'
טען עוד
וְזֶה-הַדֶּרֶךְ, אַף-עַל-פִּי שֶׁיֵּרָאֶה קַל-הַהַשָּׂגָה, אֵינוֹ כֵן — אֲבָל הוּא קָשֶׁה מְאֹד; שֶׁהֲרֵי דָוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁאָמַר עַל עַצְמוֹ [תהלים פו, ב]: "שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי-חָסִיד אָנִי" — כְּשֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ עִנְיַן בַּת-שֶׁבַע, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ מוֹנֵעַ אַחֵר אֶלָּא יִרְאַת ה' בִּלְבַד, לֹא הָיָה בוֹ יְכֹלֶת לִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרוֹ לְאַהֲבַת ה'. כִּי הַהִמָּנַע מֵעֲשׂוֹת הָעֲבֵרָה בַּעֲבוּר יִרְאַת ה' וְאַהֲבָתוֹ, הֲרֵי-הוּא כְאִלּוּ עָשָׂה מִצְוַת-עֲשֵׂה כְּתִקְנָהּ עַל-הַכַּוָּנָה הָרְאוּיָה. וְעַל זֶה-הַדֶּרֶךְ יִתְּנוּ מִצְווֹת-לֹא-תַעֲשֶׂה שְׁלֵמוּת בַּנֶּפֶשׁ בִּהְיוֹתָן בִּלְתִּי-נַעֲשׂוֹת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְּנוּ מִצְווֹת-עֲשֵׂה שְׁלֵמוּת בַּנֶּפֶשׁ בַּעֲשִׂיָּתָן.
____________________________________
וְאֶגָּרֶה – ואשקע. שֶׁיֵּרָאֶה – מדברי חז"ל למדנו. אִי־אֶפְשִׁי – איני רוצה.
ביאורים
בפסוק שאמר דוד המלך: "מי האיש החפץ חיים? נצור לשונך מרע, ושפתיך מדבר מרמה" – שבו מודגשת אי העשייה כשלמות הגדולה ביותר – מלמדים אותנו חז"ל במסכת עבודה זרה להדגיש את המשך הפסוק – " ועשה טוב "! שלא נחשוב בטעות שדי בכך שנימנע מלעשות רע.
עם זאת, כאמור, מסביר רבי יוסף אלבו שגם באי עשייה ישנה מעלה והשתלמות, והיא במצבים שבהם האדם כובש את יצרו ונמנע מעבירה. ומוסיף רבי יוסף אלבו, שלכאורה לא לעשות זה יותר קל מאשר לעשות, אולם נהפוך הוא, דווקא ההימנעות מעבירה, היא יותר קשה, כי היא מצריכה התגברות על רצון נגדי, מה שאין כן במצוות עשה, שבהן אין לאדם רצון נגדי לקיום המצוה.
על פי הגמרא בקידושין אנו למדים על החילוק שיש בין שני מצבים של קיום מצוות לא תעשה. יש מצב שבו אין לאדם דחף לעבור על הלאו, ולכן הוא אינו עובר עליו, ועל כך אכן לא יקבל שכר. למשל, אם יש לו אוכל כשר, ורק משום כך אינו אוכל נבלה. אך קיים מצב שבו האדם בא לידי נסיון, ועומד בו בכך שהוא ממצה מעצמו כוחות טובים רבים, כדי להימנע מהעבירה. על מצבים אלה יקבל האדם שכר, כיוון שבכך מתגלה רצון הלב הטוב שלו לא פחות ממה שהוא מתגלה בעשייה אקטיבית.
הרחבות
חטא דוד
לֹא הָיָה בּוֹ יְכֹלֶת לִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרוֹ לְאַהֲבַת ה'. סוגיית חטא דוד ובת שבע הינה אחת מהסוגיות הקשות להבנה עִמה אנו נפגשים בספר שמואל [ב, יא]. אנו לומדים את דברי הנביא בפרשה זו מתוך ידיעה כי דוד מלך ישראל היה מהדמויות הגדולות ביותר בעמנו בכל הזמנים: מחבר ספר התהילים ברוח הקודש, שלבו הוא לב כל קהל ישראל (כדברי הרמב"ם מלכים ג, ו), עליו הגמרא אומרת: "שלשה לא שלט בהן יצר הרע, אלו הן: אברהם, יצחק ויעקב... ויש אומרים: אף דוד, דכתיב: "ולבי חלל בקרבי" [תהילים קט, כב]" [בבא בתרא יז.], ומבינים שאין לתפוס את חטא דוד בצורתו השטחית אלא בהתבוננות מעמיקה. חז"ל מלמדים אותנו בהקשר לסוגיה זו: "אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: "כל האומר דוד חטא (באיסור אשת איש עם בת שבע אשת אוריה), אינו אלא טועה", בהמשך הסוגיה מלמד רבי יונתן שכל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו, ולכן בת שבע לא היתה אשת איש: "שנאמר "ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו" וגו' [שמואל א, יח], אפשר חטא בא לידו ושכינה עמו? אלא מה אני מקיים "מדוע בזית את דבר ה' לעשות הרע" [שמואל ב, יב, ט]? שביקש לעשות ולא עשה" [שבת נו.]. ביחס למדרגתו של דוד המלך גם הבקשה לעשות רע הינה פגם (להרחבה נוספת עיין עין איה שם).
לרפואת גיטה רחל בת יהודית הי"ו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן












