ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
"ויותר יעקב לבדו" - הדבר מזכיר את האמור בנבואת בלעם "הן עם לבד ישכון", כפי שאנו ראינו במשך הדורות, שישראל סחופים ודחופים, ואומות העולם שונאים אותנו שנאת עולם לעם עולם. אולם חז"ל הבינו שיש כאן גילוי של עוצמה, גילוי של יכולת יעקב לעמוד לבד ולהתמודד עם אומות גדולות ועצומות ממנו, בלא להיסחף ולהתבולל בתוכם, וכהמשך הפסוק בנבואת בלעם "ובגויים לא יתחשב". וכך הבינו גם חכמי המדרש, וז"ל (בר"ר פרשה עז):
"ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו, (דברים לג) אין כאל ישורון רוכב שמים בעזרך, ר' ברכיה בשם ר' סימון אמר: אין כאל, ומי כאל ישורון - ישראל סבא, מה הקב"ה כתוב בו (ישעיה ב): ונשגב ה' לבדו, אף יעקב - ויותר יעקב לבדו ".
היינו, כמו שהקב"ה נשגב לבדו בגלל רוממותו, כך יעקב אבינו נותר לבדו, נבדל מכל העמים בגלל יחודו. וכמו שהקב"ה לבדו ברא הכל, ולכן יכול להתגבר על כל מעשיו, כך גם יעקב שנותר לבדו במאבק עם המלאך, הוא שרו של עשו והוא יצר הרע, יש בכוחו להכריעו.
חז"ל רצו לתאר לנו עד לאיזו רמה רוחנית מגיע המאבק של יעקב עם המלאך, וכך אמרו בגמ' (חולין דף צא עמוד א):
"האי בהאבקו עמו מאי דרשי ביה? מבעי ליה לכאידך דר' יהושע בן לוי, דאמר ר' יהושע ב"ל: מלמד שהעלו אבק מרגלותם עד כסא הכבוד, כתיב הכא בהאבקו עמו, וכתיב התם נחום א' וענן אבק רגליו". מפרש המהרש"א שם, שכסא הכבוד מרמז לשורש נשמותיהם של ישראל שחצובות מתחת לכסא הכבוד, כלומר המאבק היה על "בחירת ישראל",
והמאבק הזה מגיע עד לנקודת השורש, לברר מי מיצג את דמות אדם שבכסא הכבוד, ונצחונו של יעקב הוכיח את מעלתו ששורשו חצוב מכסא הכבוד.
המאבק זה מזכיר את המאבק שהיה למשה עם מלאכי מעלה כשעלה לקבל את התורה, והקב"ה אמר לו אחוז בכסא כבודי והחזר להם תשובה, וגם שם ניתן לפרש כך, שאחיזתו בכסא הכבוד, שהוא שורש נשמותיהם של ישראל, תתן למשה עוצמה להתגבר על המלאכים, מפני שהיא מוכיחה, ששורש ישראל גבוה מן המלאכים, וכפי שאומרת הגמ' בחולין שם, שאין המלאכים אומרים שירה עד שישראל אומרים שירה, ובכוח זה ניצח משה את המלאכים. וכך גם יעקב אבינו ניצח את המלאך, כאשר הגיע במאבק שלו עד כסא הכבוד, נוכח המלאך במעלתו של יעקב עד היכן היא מגיעה.
"ויאמר שלחני כי עלה השחר" - הגמ' משחזרת את הדו שיח שהיה בין יעקב והמלאך, וז"ל (מסכת חולין דף צא עמוד ב):
"ויאמר שלחני כי עלה השחר, אמר לו: גנב אתה, או קוביוסטוס אתה, שמתיירא מן השחר? אמר לו: מלאך אני, ומיום שנבראתי לא הגיע זמני לומר שירה עד עכשיו".
צריך להבין, את משמעות הדבר, שבדיוק אחרי המאבק עם יעקב, הגיע זמנו לומר שירה, הזדמנות שלא נתנה לו מיום שנברא עד עתה? נראה לומר, ששירת המלאך שרו של עשו היא פועל יוצא של המאבק עם יעקב, כאשר נוכח לדעת מעלתו של יעקב, הגיע זמנו לומר שירה, היא שירת הלל על מעלת ישראל. ראיה לדבר, מזה שיעקב חותר לגילוי סוד השירה הזאת, וחשוב לו לאמת זאת שהשירה תהיה הודיה על הברכות, ואומר לו "לא אשלחך כי עם ברכתני", עד שהמלאך מגלה לו "לא יקרא עוד שמך יעקב כי עם ישראל יקרא שמך".
ולפי זה נראה לבאר את המדרש הבא (בר"ר פרשה עח):
"ויאמר שלחני שהגיע זמן קילוסי לקלס להקב"ה ... ר' לוי בשם ר' שמואל בר נחמן אמר: אמר לו: מלאכי השרת על ידי שגלו מסטורין של הקב"ה נדחו ממחיצתן מאה ול"ח שנה, אשמע לך ואדחה ממחיצתי, אמר שייצת סייבת (היינו, כילית סיימת דברך, כלומר, חדל מלדבר עוד), לא אשלחך כי אם ברכתני, א"ר הונא: בסוף אמר, אני מגלה לו, אם אומר לי הקב"ה למה גלית לו אני אומר לפניו, רבונו של עולם! נביאיך גוזרין גזירות ואין אתה מבטל גזירתן, ואני הייתי יכול לבטל גזירתם, אמר לו: עתיד הוא להגלות עליך בבית אל ולהחליף את שמך ואני עומד שם, הה"ד (הושע יב) בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו, עמך אין כתיב כאן אלא ושם ידבר עמנו".
צריך להבין מדוע השירה של המלאך היא מסטורין של הקב"ה, שאסור למלאך לגלות את תוכנה? אם נפרש כנ"ל, ששירת המלאך היא בענין מעלתו של יעקב, שראוי הוא לברכות, מובן מדוע אסור למלאך לגלות לו זאת, מפני שיעקב צריך עדין להוכיח זאת במעשיו, וכל זמן שלא הגיע שלם לבית א-ל, לקיים את נדרו, עוד לא הגיע הזמן לגלות לו שזכה בברכות, וזה מה שהמלאך אומר לו, שעתיד הוא להתגלות אליו ולברך אותו בבית א-ל, ולהחליף את שמו לישראל.
מתי גילו המלאכים מסטורין של הקב"ה ונדחו ממחיצתן? מפרשי המדרש, אומרים שהכוונה למלאכים שגילו ללוט שסדום נהפכת, ומדוע היה אסור להם לגלות לו? מפני שלא התפלל על סדום, בניגוד לאברהם אבינו שה' גילה לו על רצונו להפוך את סדום, "המכסה אני מאברהם אשר אני עושה, ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ, וגו'", מפני שידע לאברהם יתפלל עליהם, ואכן אברהם התפלל עליהם. מכאן למדנו שאין מגלים לאדם את מעלתו אם הוא לא ישתמש בזה לטובה. ולכן לא רצה המלאך לגלות ליעקב את הסוד הזה שעתיד הקב"ה לקרוא לו ישראל על כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל, קודם זמנו, ואפשר שבגלל זה שגילה לו, יעקב התעכב מלקיים את הנדר בבית א-ל ובגלל זה עבר אירועים קשים, שיש בהם גלוי עריות - בפרשת דינה, ושפיכות דמים - בהריגת אנשי שכם, ובני יעקב הסתכנו בכך, ועבודה זרה - כשנתעכבו בשכם, ויעקב אומר להם "הסירו את אלוהי הנכר אשר בקרבכם".
ולמה בכל זאת גילה לו את הברכה? המלאך אומר "ריבונו של עולם! נביאיך גוזרין גזירות ואין אתה מבטל גזירתן, ואני הייתי יכול לבטל גזירתם", רצה לרמוז לו על הכוח הגדול הטמון בו, שהוא יכול לנצל אותו לטובה, ולכן כדאי לגלות לו את הברכות.
למה ללמוד גמרא?
איך מותר להכין קפה בשבת?
למה ללמוד גמרא?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
אנחנו קודש למענך
אוצרות בלב הים
כאב הגלות ותקוות הגאולה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
