- פרשת שבוע ותנ"ך
- וילך
"וַאֲנִי קִרֲבַת אלקים לִי טוֹב"
בדברינו לפרשת נצבים הצענו כי עיקר מאמצינו, בימים מיוחדים אלה, צריכים להיות מופנים לכיוון של בקשת קרבה לאלקים. קרבה זו יכולה לבא לידי ביטוי בכמה וכמה בחינות.
התשובה - עצם מציאותה הרוחנית של תופעת התשובה, גם ללא קשר ישיר לתיקון של חטא מסוים, משמעותה היא קרבה להקב"ה. לכן, לימדונו רבותינו כי תשובה קדמה לעולם, כמו שמפורש במסכת פסחים: "שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, ואלו הן: תורה, ותשובה, וגן עדן, וגיהנם, וכסא הכבוד, ובית המקדש, ושמו של משיח" (דף נד ע"א). לכן, בראש חודש אלול מתחילים ימי התשובה שמשמעותם היא: "וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹקים לִי טוֹב".
ימי הדין - בברייתא מבואר כי "רבי יוסי אומר: אדם נידון בכל יום, שנאמר ותפקדנו לבקרים.
רבי נתן אומר: אדם נידון בכל שעה, שנאמר לרגעים תבחננו" (ראש השנה דף טז ע"א, עי"ש בסוגיא).
אם כך, מה המשמעות של יום הדין בראש השנה?
ניתן להסביר כי בתקופה המיוחדת שבין ראש חודש אלול להושענא רבה, פתוחה יותר הדרך להתקרב אל הקב"ה על ידי הנכונות להיות נידון. ההכרזה כי הקב"ה הוא שופט כל הארץ שעושה משפט צדק, גם היא מעלה את האדם על מסלול, שבסופו הוא מכריז: "וַאֲנִי קִרֲבַת אלקים לִי טוֹב".
ימי הסליחות והרחמים - הימים שבהם אנו אומרים סליחות, שבמרכזן אמירת י"ג מידות של רחמים, מובילים אותנו אל יום הכיפורים ואל תפילת הנעילה (בתפילות ראש השנה=יום הדין, לא שילבו חז"ל אמירת י"ג מידות).
הדגש הוא על חיפוש קשר וקרבה אל הקב"ה, תוך מתן מקום מיוחד דווקא למידות הרחמים.
אם כבנים ואם כעבדים - רחמנו. בתקופה זו הבטיח הקב"ה למשה רבנו מחילה בחסד. וז"ל הגמרא: "ויעבר ד' על פניו ויקרא, אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין - יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם" (ראש השנה דף יז ע"ב).
גם אמירת הסליחות מטרתן להביא אותנו למצב של "וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹקים לִי טוֹב".
סוכות - הכניסה לסוכה יש לה משמעות ברורה של מציאת מחסה תחת כנפי השכינה. השהיה בסוכה בכל רמ"ח האיברים ושס"ה הגידים מבטאת את הקירבה הגדולה ביותר- הכנסה לחופה.
הבית הרוחני שהסוכה מסמלת הוא הבית של כנסת ישראל וקודשא בריך הוא.
האושפיזין המוזמנים בכל יום הם האורחים שמוזמנים לחתונה, שהרי חתונה ללא אורחים איננה חתונה ואף מבחינה הלכתית אין לה דין של נישואין.
לכן ברור כי כל יהודי ויהודיה הנכנסים לסוכה מכריזים בקול רם: "וַאֲנִי קִרֲבַת אלקים לִי טוֹב".
הבה נתפלל כי נזכה כולנו, כלל ישראל, בימים מיוחדים אלה הפותחים את השנה החדשה, להתקרב אל הקב"ה ולזכות בסליחתו ומחילתו, לחזור ולחוש בעצמה כי "וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹקים לִי טוֹב".
התשובה - עצם מציאותה הרוחנית של תופעת התשובה, גם ללא קשר ישיר לתיקון של חטא מסוים, משמעותה היא קרבה להקב"ה. לכן, לימדונו רבותינו כי תשובה קדמה לעולם, כמו שמפורש במסכת פסחים: "שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, ואלו הן: תורה, ותשובה, וגן עדן, וגיהנם, וכסא הכבוד, ובית המקדש, ושמו של משיח" (דף נד ע"א). לכן, בראש חודש אלול מתחילים ימי התשובה שמשמעותם היא: "וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹקים לִי טוֹב".
ימי הדין - בברייתא מבואר כי "רבי יוסי אומר: אדם נידון בכל יום, שנאמר ותפקדנו לבקרים.
רבי נתן אומר: אדם נידון בכל שעה, שנאמר לרגעים תבחננו" (ראש השנה דף טז ע"א, עי"ש בסוגיא).
אם כך, מה המשמעות של יום הדין בראש השנה?
ניתן להסביר כי בתקופה המיוחדת שבין ראש חודש אלול להושענא רבה, פתוחה יותר הדרך להתקרב אל הקב"ה על ידי הנכונות להיות נידון. ההכרזה כי הקב"ה הוא שופט כל הארץ שעושה משפט צדק, גם היא מעלה את האדם על מסלול, שבסופו הוא מכריז: "וַאֲנִי קִרֲבַת אלקים לִי טוֹב".
ימי הסליחות והרחמים - הימים שבהם אנו אומרים סליחות, שבמרכזן אמירת י"ג מידות של רחמים, מובילים אותנו אל יום הכיפורים ואל תפילת הנעילה (בתפילות ראש השנה=יום הדין, לא שילבו חז"ל אמירת י"ג מידות).
הדגש הוא על חיפוש קשר וקרבה אל הקב"ה, תוך מתן מקום מיוחד דווקא למידות הרחמים.
אם כבנים ואם כעבדים - רחמנו. בתקופה זו הבטיח הקב"ה למשה רבנו מחילה בחסד. וז"ל הגמרא: "ויעבר ד' על פניו ויקרא, אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין - יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם" (ראש השנה דף יז ע"ב).
גם אמירת הסליחות מטרתן להביא אותנו למצב של "וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹקים לִי טוֹב".
סוכות - הכניסה לסוכה יש לה משמעות ברורה של מציאת מחסה תחת כנפי השכינה. השהיה בסוכה בכל רמ"ח האיברים ושס"ה הגידים מבטאת את הקירבה הגדולה ביותר- הכנסה לחופה.
הבית הרוחני שהסוכה מסמלת הוא הבית של כנסת ישראל וקודשא בריך הוא.
האושפיזין המוזמנים בכל יום הם האורחים שמוזמנים לחתונה, שהרי חתונה ללא אורחים איננה חתונה ואף מבחינה הלכתית אין לה דין של נישואין.
לכן ברור כי כל יהודי ויהודיה הנכנסים לסוכה מכריזים בקול רם: "וַאֲנִי קִרֲבַת אלקים לִי טוֹב".
הבה נתפלל כי נזכה כולנו, כלל ישראל, בימים מיוחדים אלה הפותחים את השנה החדשה, להתקרב אל הקב"ה ולזכות בסליחתו ומחילתו, לחזור ולחוש בעצמה כי "וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹקים לִי טוֹב".
פרשת ניצבים וילך תשע"ד
הרב דב בערל וויין | תשע"ד
סוד סדר הנפילות
הרב יחזקאל פרנקל | אלול התשס"ה

נצבים וילך התשע"ז מדברי הרב אליהו זצוק"ל
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | אלול תשע"ז
משה המנהיג הנצחי
הרב דב בערל וויין | תשע"א

הרב יוסף כרמל
ראש כולל "ארץ חמדה" לדיינות

איך מוצאים את ארץ ישראל?
חשוון תשפ"ב

מהי "דת"?

שֵׂכֶל טוֹב יִתֶּן חֵן
תשע"א

הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְקֹוָק ... וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם...
אייר תשע"ג
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
מה המשמעות הנחת תפילין?
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
לאן שבים ולמה מתוודים?
מה אכפת לך?
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
איך לומדים גמרא?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?

בא אל פרעה
הראשל"צ הרב שלמה משה עמאר | שבט תשס"ט
הדלקת נרות שבת
הרב אליעזר מלמד | שבט תשע"א
