ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
קודם כל, פשוט לומר תודה! הלילה עבר והקדוש ברוך הוא החזיר לנו את נשמת חיינו רעננה ומחודשת לעבודת היום הבא עלינו לטובה. "הפועל הזה עושה מלאכה כל היום ונפשו יגעה עליו ושחוקה, ושחרית היא חוזרת לגופו בריה חדשה, שנאמר 'חדשים לבקרים רבה אמונתך'" (מדרש תהילים לא,ו).
התבטלות עמוקה
בתודה הזו מסתתר דבר עמוק: רוב התודות שאנחנו אומרים - שומעים הן סתמיות ונימוסיות, אך יש תודה שבאה מעומק הלב, זו תיאמר במנגינה שונה לחלוטין. ההבדל בין שתי התודות הוא אמיתי, אלו תודות על דברים לגמרי אחרים.
יש תודה על עזרה טכנית שקיבלנו. לרוב אלו דברים שאינם קשורים למהות ולעצם חיינו, ואפילו אם הם קשורים – אנו מסוגלים להגיע אליהם בכוחות עצמנו, אלא שזה שאנו אומרים לו תודה סייע לנו.
אבל יש תודה שנאמרת למי שנתן לנו דבר שלא היינו מסוגלים, או שהיה לנו קשה מאוד להגיע אליו בכוחות עצמנו. וכאשר התודה עוסקת בעצם חיינו, זוהי תודה שונה לחלוטין. כלולה בתוך ההודאה גם הודאה בנזקקות, הודאה על האמת הנאמרת מתוך התבטלות. אני לא רק מודה לך אלא מודה בך, מודה ביכולת שלך לתת לי את מה שאני לא מסוגל. כמו בברכת "מודים" בשמונה־עשרה, הנאמרת יחד עם כריעה והשתחוויה.
התודה מהסוג הזה שייכת בעיקרה לקדוש ברוך הוא, שבו אנו מודים, אליו בטלים ובלעדיו לא יכולים. זהו ה"מודה אני לפניך" שאיתו פותחים את היום, זו קריאת כיוון לכל היום: ה' יתברך, אנחנו בטלים אליך, תלויים בך ורוצים לעשות את רצונך היום!
לא נתפס בשם
"מודה אני" נאמר מיד עם הקיצתנו לפני נטילת ידיים. הסיבה לכך מופיעה בהלכה היא שהיות ולא מוזכר בו שם ה', אין בעיה לאומרו לפני הנטילה כשידינו עדיין טמאות, ולכן כדאי להקדימו מיד תיכף להשכמה.
בחסידות מוסבר העניין עם "פנימיות": אמירת היהודי "מודה אני לפניך מלך חי וקיים", היא נגיעה של עצם היהודי ("אני") בעצמותו של הקדוש ברוך הוא ("לפניך"), במקום שבו אין טומאה. שום טומאה לא יכולה לגעת בקשר הזה, ולכן הוא נאמר בעוד הידיים טמאות. ב"מודה אני" לא מוזכר אף אחד משמותיו של הקדוש ברוך הוא, מפני שהפנייה היא לעצמותו של הקדוש ברוך הוא "דלא אתפס בשם", ובעצם אי אזכור שם ה' אנו פונים למקום הגבוה ביותר, לעצם הקשר.
כך מתחילים את היום, ואת ה"מודה אני" העסיסי הזה אנחנו לוקחים איתנו להמשך התפילה והיום כולו.
קרוב אליך (659)
הרב שבתי סלביטיצקי
137 - מוחין ומידות: שכל ולב?
138 - מתחילים את היום
139 - דמותו של הרב יורם אברג'ל זצ"ל
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
