בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • ערבות הדדית
לחץ להקדשת שיעור זה
כ"ד חשון תשע"ו

ערבות הדדית- חלק ב'

undefined

כ"ד חשון תשע"ו
2 דק' קריאה
למדנו אתמול על הקשר העמוק שבין יהודי ליהודי.
ר' משה קורדוברו (הרמ"ק), ממקובלי צפת, מחדד את הקשר בין איש לרעהו בעם ישראל:
"הנה הקב"ה מתנהג עם ישראל בדרך זה, לומר, מה אעשה לישראל והם קרובי, שאר בשר לי עמהם, שהם בת זוג להקב"ה, וקורא לה בתי, אחותי, אמי, כדפירשו (כמו שפירשו) ז"ל (שיר השירים רבה ג), וכתיב: "ישראל עם קרובו" (תהלים קמח, יד), ממש קורבה יש לו עמהם, ובניו הם. והיינו "לשארית נחלתו", לשון שאר בשר, וסוף סוף הם נחלתו, ומה אומר, אם אענישם הרי הכאב עלי...
כך יתנהג האדם עם חבירו, כל ישראל הם שאר בשר אלו עם אלו, מפני שהנשמות כלולות יחד, יש בזה חלק מזה ובזה חלק זה ... וכן מטעם זה כל ישראל ערבים זה לזה (שבועות לט.) מפני שממש יש בכל אחד חלק אחד מחבירו , וכשחוטא האחד פוגם עצמו ופוגם חלק אשר לחבירו בו, נמצא מצד החלק ההוא, חבירו ערב עליו, אם כן הם שאר זה עם זה.
לכך ראוי לאדם להיות חפץ בטובתו של חבירו ועינו טובה על טובת חבירו וכבודו יהיה חביב עליו כשלו, שהרי הוא - הוא ממש . ומטעם זה נצטוינו (ויקרא יט, יח): " ואהבת לרעך כמוך ". וראוי שירצה בכשרות חבירו ולא ידבר בגנותו כלל ולא ירצה בו. כדרך שאין הקב"ה רוצה בגנותנו ולא בצערנו, מטעם הקורבה, אף הוא לא ירצה בגנות חבירו ולא בצערו ולא בקלקולו וירע לו ממנו כאלו הוא ממש היה שרוי באותו צער או באותה טובה"
(ספר תומר דבורה - פרק ראשון- מידה הד' - לשארית נחלתו)

הרמ"ק מבאר שיש קשר מיוחד בינינו לבין ריבונו של עולם. כביכול יש בינינו קירבה אישית משפחתית, ולכן אם יארע לעם ישראל נזק חלילה, הדבר יפגע ויצער גם את ריבונו של עולם. כך גם הקשר בין איש לחבירו בישראל. כולם מחוברים איש לרעהו עד כדי כך ש'ממש יש בכל אחד חלק אחד מחבירו'. ולכן מובן מדוע אנו חשים לסייע ליהודי אחר גם כאשר הדבר דורש תעצומות נפש כבירים.
הרמ"ק אף גוזר מהבנה עמוקה זו השלכות מוסריות מעשיות – ראוי לכל אחד מאיתנו לחשוב רק בטובת חבירו ולא לצערו או לפגוע בו. 'שהרי הוא – הוא ממש'.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il