ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
אך אל ייאוש! גם זו לטובה. אי-אפשר לעצור את הסחף, גם לא צריך לרצות לעצור אותו. הוא בא להרוס את הדברים הראויים להיהרס. הוא בא להרוס את הבניינים הנפולים, את הרעיונות הנמוכים, שאין עוד הצדקה לקיומם, על-מנת לבנות במקומם בניינים חדשים גדולים וטובים. הרעיון הציוני הלאומי המנותק מהאמונה רדוד, ומראש לא היה לו סיכוי להחזיק מעמד זמן ממושך בלי להחיות את עצמו ממקור אמונת ישראל. השאיפה הלאומית לפתור את בעיות הקיום הפיזי של העם, בלי להכיר בייעודו המיוחד של עם ישראל, שאיפה זו, עם כל חשיבותה לשעתה, הרי היא כגוף בלא נשמה. כאשר מושלכים בחוץ ללא קורת גג, כל פתרון של מגורים ואפילו רעוע ביותר הוא מקובל ומושך, אבל אי-אפשר להישאר בבנין רעוע לאורך זמן.
וכאשר נמצאים בבנין ריק רעוע, האפשרויות הן שתים: או שממלאים אותו בתוכן ומחזקים את יסודותיו, או שצריך להרוס את הבניין הנפול ולהקים במקומו בנין חדש, יציב, גדול ומשוכלל. אצל אלו שהאידיאל הציוני היה מחובר לאמונה אין משבר, להיפך - הם מתחזקים. אך אצל אלו שהרעיון הציוני נשאר מנותק מהאמונה ומנוגד לה, אצלם המשבר הרעיוני בכל חומרתו.
יש החולמים שאפשר עוד להפיח רוח חיים ברעיונות הציוניים החילוניים, לחברם לחמצן האמונה למסורת היהודית. אך המציאות נראית אחרת. הערכים הציוניים הרדודים מתנפצים ומתפוררים, ואין כבר את מה להחיות. אולם כל זה לטובה. רעיונות קטנים נהרסים והם מפנים את מקומם לרעיונות גדולים מהם. מראה ההרס הוא נורא, קורע לב, אך זו סתירה על-מנת לבנות. חכמינו ז"ל כבר צפו את התופעה הזו לפני שנים רבות, והם אמרו, שכך סידרה של הגאולה: מקודם נפילה, ריקנות, העדר נורא, ומתוך כך תצמח הגאולה. "אמר רבי יוחנן: דור שבן דוד בא תלמידי-חכמים מתמעטים והשאר עיניהם כלות ביגון ואנחה וצרות רבות וגזרות קשות מתחדשות עד שהראשונה פקודה, שניה ממהרת לבֹא" (סנהדרין צז.). וכן שם:
"תניא: רבי יהודה אומר: דור שבן דוד בא בו, ...ויראי חטא ימאסו ...והאמת נעדרת ...וסר מרע משתולל".
וכל המשבר הזה, הוא ירידה לצורך עליה. ערכים קטנים נשברים, רעיונות נמוכים מתנפצים על-מנת לפנות את הדרך לרעיונות גדולים עליונים, וככל שהמשבר מחריף, הגאולה מתקרבת, וגם זו לטובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
