ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חשיבות לימוד האמונה
אמונה חלק א'
בחודשיים הקרובים נפגוש כל מיני מקורות בתנ"ך ובדברי חז"ל שעוסקים בנושא האמונה. דרך המקורות ננסה לעמוד על משמעותה של האמונה בצורה הפשוטה שלה, ואף על האמונה במובנה הפנימי והעמוק.
מהי אמונה?
את האמונה אנו פוגשים בתורה בכל מיני משמעויות. נתבונן נא כעת בכמה מהן. המשמעות הראשונה והבולטת ביותר בכל התנ"ך למושג האמונה היא ביטחון . כאשר מסכם משה רבנו בתחילת ספר דברים את תלונות עם ישראל לה' במהלך המסע במדבר, הוא אומר: "ובמדבר אשר ראית, אשר נשאך ה' אלקיך כאשר ישא איש את בנו, בכל הדרך אשר הלכתם עד בֹאכם עד המקום הזה – ובדבר הזה אינכם מאמינִם בה' אלקיכם ". משה רבנו טוען שעל אף כל החסדים שעשה ה' עם עם ישראל, בכל זאת העם עדיין אינו מאמין בו – כלומר, אינו סומך על ה' ואינו בוטח בו .
מאוחר יותר, כאשר חטא משה במי מריבה והכה בסלע על אף הציווי האלוקי לדבר אליו, נזף ה' בו ובאהרן אחיו:"יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל..." . גם כאן אנו מוצאים שוב את משמעות האמונה כביטחון . ה' נוזף במשה ובאהרן על שלא בטחו בו ולכן לא הקשיבו לדבריו. נמשיך לעסוק גם מחר במשמעות זו.
הלכה- שבת וימי החול
ששת ימי החול ושבת קשורים זה בזה, שכשם שיש באדם גוף ונשמה, כן לשבוע יש גוף ונשמה. שבת היא הנשמה וימי החול הם הגוף. האדם השלם הוא אדם שנשמתו וגופו פועלים יחד בהרמוניה – הגוף מקבל השראה רוחנית מהנשמה, ונותן לנשמה יכולת לבוא לידי ביטוי. כך לגבי השבוע – השבוע השלם הוא שבוע שבו הקשר בין השבת לימי החול הוא קשר הדוק . בימי החול אנו מכינים את צורכי השבת מבחינה גשמית, כלומר את מאכלי השבת ואת בגדי השבת, ואילו מהשבת אנו שואבים כוחות רוחניים למשך ששת ימי החול.
כדי להדגיש את מרכזיותה של השבת, ציוותה אותנו התורה: "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ". פירש הרמב"ן שכוונת המצווה היא שלא רק בשבת נזכור את השבת על ידי הקידוש והתפילות, אלא אף בכל ימות השבוע נזכור את יום השבת לקדשו , ועל כן נתכונן לשבת הבאה ונכין את צרכיה. יחס זה אל השבת ניכר גם אצל הלויים בבית המקדש, שהיו אומרים בשיר של יום: "היום יום ראשון בשבת", "שני בשבת" וכו'.
דברים שבלב- לגלות את האוצר
נפגשנו שנינו לקראת ראש השנה, בבית חב"ד בהודו. גידי, מנכ"ל חברת היי טק מצליחה, תושב רמת השרון, בן 32, נשוי פלוס ילד. ואני, חייל גולני שזה עתה השתחרר משירות חובה ורצה קצת לראות עולם ולנקות את הראש. הוא ענה לתואר 'מסודר' מכל הבחינות שהכרתי, וניסיתי להבין מה מביא בן אדם כזה להודו. ישבנו אחרי ארוחת החג בבית חב"ד על כוס קפה ודיברנו.
"אז מה הביא אותי לפה... בעצם גם אני חשבתי בראש שלך פעם. אתה יודע, האמונה והדת זה איזה סם כזה להמונים. חשבתי שאנשים מסודרים עם משפחה, כסף והכול לא צריכים את כל השטויות האלה. כשהתעוררו אצלי קצת שאלות בתיכון הסבירו לי שהאמונה היא אחד משניים: או רעיונות שהרגילו אותך אליהם מהבית ולכן נוח לך לחשוב ככה בשכל; או איזו התלהבות רגשית חולפת, משהו שבא והולך. אז אמרו לי שאין לי מה להתרגש, ושזה לא אמור להדאיג אותי כי זה לא משהו רציני שצריך להתייחס אליו. ואז עברתי את הצבא, עם הרבה רגעי התלבטות, בירורים ומחשבות. כאילו משהו בפנים, שלא הבנתי מהו, לא הרפה ולא הניח לי. השתחררתי וחשבתי שאם אני אהיה מסודר כלכלית ואקים משפחה, הקולות הללו יניחו סוף סוף לנפשי ואוכל להמשיך הלאה. אבל לא. כמו שאתה רואה הסתדרתי, ברוך ה', לא היה חסר לי כלום בחיים, והדבר הזה בפנים המשיך להציק.
החלטתי עם אשתי שאנחנו לוקחים פסק זמן של שבועיים מהחיים ויוצאים לטיולון בהודו. כמו שאומרים, לפעמים צריך לנסוע רחוק כדי לגלות את האוצר שנמצא 'מתחת לאף'. פגשנו שם זוג דתי מקסים שהקים 'בית יהודי'. ישבנו אתם ערב אחד ושאלתי את מה שישב לי על הלב. שם הבנתי לראשונה בחיי, אחרי לימוד מתוך מאמר של הרב קוק, שהאמונה היא בכלל לא שכל וגם לא רגש . השכל והרגש הם רק כלים שמבטאים אותה או דרכים להתחבר אליה, אבל היא ממש כמו איזה חוש עצמאי שקיים בנו. כמו טביעות אצבע שאלוקים השאיר בנו ומזכירות לנו תמיד שיש משהו מעבר לכל מה שסובב אותנו. מעבר ל'כאן' ול'עכשיו' . הבנתי פתאום שחוסר הסיפוק שהרגשתי תמיד בסופו של יום, למרות הכסף והכבוד, נבע רק מהנקודה הזאת. ומהנקודה הזאת התחלתי לגלות את עצמי מחדש".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
