ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חשיבות לימוד האמונה
אמונה חלק ה'
אברהם אבינו לא רק האמין בה', אלא היה הראשון שגילה את מושג האמונה והנחיל אותו לרבים. אברהם אבינו מכונה בתורה בשם אברהם העברי . מנין הגיע לו שם זה? הפירוש הפשוט הוא שמוצאו היה בארם נהרים שהייתה מעבר לנהר הפרת. פירוש נוסף שנתנו חכמים במדרש הוא שהוא היה מבני בניו של עבר הצדיק שהיה מצאצאיו של נח.
אולם חז"ל נתנו פירוש נוסף, עמוק ובעל חשיבות רבה: "רבי יהודה אומר: 'כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד' ". אברהם היה כה שונה מכל העולם באישיותו ובצורת חייו, עד כדי כך שנכון היה להגדירו כאילו כל העולם נמצא מצד אחד של הנהר, ורק הוא לבדו עומד מן העבר השני. לפי הסבר זה, 'עבר הנהר' איננו רק תיאור מקום, שאברהם היה גר מצד אחר של הנהר, אלא שהוא היה שונה מאוד מכל העולם במהותו.
חז"ל קוראים ל-2000 השנים שעברו על העולם עד שהגיע אברהם "אלפיים שנות תוהו". הביטוי 'תוהו' מגיע מן המשמעות של תהיה – אדם שתוהה הוא אדם שמהרהר ומחפש משהו בדעתו. אלפיים שנה העולם חיפש משמעות, חיפש תוכן , אך מצא אותם רק בדברים ריקניים – בפסלים ובאלילים חסרי חיים וחיוניות. רק אברהם הבין שאת משמעות החיים צריך לחפש בעולם שמעבר, במציאות האלוקית .
הלכה- איסור קביעת סעודה בערב שבת
אסרו חכמים לקבוע סעודה ביום שישי יותר ממה שרגילים לאכול ביום רגיל, שאז לא יהיה תיאבון לסעודת ליל השבת. נוסף על כך, יש בזה פגיעה בכבוד השבת, שמשווה את כבוד השבת לכבוד ימי החול. כמו כן, בעקבות הסעודה עלולים להיות טרודים ולא להספיק להתכונן לשבת.
בתלמוד מסופר על משפחה אחת שהייתה נוהגת לערוך סעודות חשובות ביום שישי, ובעוון זה ירדה מגדולתה.
אפילו סעודת מצווה כסיום מסכת אסור לקבוע ביום שישי. אולם סעודת מצווה שזמנה קבוע, כסעודת ברית מילה או פדיון הבן, מותר לקיים ביום שישי, מפני שאז ברור שאין כאן פגיעה בכבוד השבת – שהרי מן התורה נצטווינו למול את הבן ביום השמיני ולפדות את הבכור ביום השלושים ללידתו. עם זאת, יש להשתדל לקיים את הסעודה לפני חצות היום.
מצווה להימנע מלאכול ארוחה עם לחם במשך שלוש השעות הסמוכות לשבת, אך עוגות או פֵרות מותר לאכול עד לשעת קבלת השבת. העיקר הוא שכל אדם לפי טבעו צריך לתכנן את ארוחותיו באופן כזה שיהיה לו תיאבון לקראת השבת .
דברים שבלב- שכל והתגלות
"תסלח לי, אני מצטערת. אתה יודע הרבה, מכיר רבנים, מצטט מתוך הספרים, אבל משהו חסר לך. משהו מאוד חשוב. אין לך לב . אני, בניגוד לך, לא קראתי בספר על זה שיש בורא לעולם. אם הייתי קוראת על זה בספר או שומעת על זה בהרצאה, אולי היינו יכולים להתווכח ויכוח מעמיק, אינטלקטואלי כזה. אבל מה לעשות? אני הרגשתי. אני הקטנה והטיפשה הרגשתי איך מלך-מלכי-המלכים בכבודו ובעצמו יורד מהשמים ומראה לי פנים. לכמה רגעים קטנים של חסד. אני קיבלתי מתנה שאתה לא קיבלת... אני קיבלתי אמונה. אני יודעת שהוא קיים. אני מרגישה אותו. אני רואה אותו משגיח, ועם זה אי-אפשר להתווכח..." (מתוך 'מקימי' עמ' 249–250. הקטע מתאר ויכוח עם אדם שהיה חרדי, וכעת מגדיר את עצמו ככופר).
***
החוויה שמתארת עלמה, גיבורת הספר 'מקימי', מוכרת בוודאי לכל אחד ואחת מאתנו. כולנו חווינו בחיים רגע של התגלות, רגע שבו הייתה בנו תחושת ודאות בנוגע לנוכחות של ה'. רגע אחד כזה, די בו כדי לשים במקום את אליל השכל, אותו אליל שמעוניין רק באלוקים יציר כפיו. הרי אל שהגעתי אליו משכלי הוא יצור שאני , בשכלי, יצרתי, כי הגעתי אליו ממני, ולא הוא זה שגילה עצמו אליי. את החוויה הזאת חווינו בפעם הראשונה כאומה במעמד הר סיני, שם התגלה אלינו ה' יתברך ונתן לנו את התורה, ושם נחקקה בנפש כל אחד ואחת מאתנו הוודאות בהתגלות ה'.
אברהם אבינו מתואר במדרש כמי ששואל וחוקר על אודות הבריאה: "הייתכן שבריאה זו אין לה בורא?", ואז "מציץ עליו בעל הבירה", ה' מתגלה לאברהם אבינו . כלומר, כל חקירה שכלית, ואפילו המבריקה ביותר, מותירה ספק . רק ההתגלות ממלאת את האדם בוודאות. כמובן, את תחושת הוודאות הזאת אנו חייבים לברר, ללמוד ולהוציא מן הגולמיות על ידי לימוד התורה.
אפילו פילוסופים גדולים באומות העולם שהעמיקו בשכלם בבירור גבולות השכל האנושי הרבו לציין את המסקנה שלאלוקים אין להגיע בשכל. והנה סיפור מעניין על אחד מאותם פילוסופים, פאסקל, מגדולי המדענים וההוגים במאה השבע עשרה. אחרי מותו נתגלה שבפתק השמור עמו תמיד, רשם חוויה שחווה. וזה לשונו בפתק:
"עשרים ושלושה בנובמבר 1654, בין השעות 10:00–12:30 בלילה: אש! אלוקי אברהם, אלוקי יצחק, אלוקי יעקב, לא של הפילוסופים, של המלומדים. ודאות, ודאות, רגש, שמחה, שלום".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
