ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חשיבות לימוד האמונה
אברהם אבינו לא רק האמין בה', אלא היה הראשון שגילה את מושג האמונה והנחיל אותו לרבים. אברהם אבינו מכונה בתורה בשם אברהם העברי . מנין הגיע לו שם זה? הפירוש הפשוט הוא שמוצאו היה בארם נהרים שהייתה מעבר לנהר הפרת. פירוש נוסף שנתנו חכמים במדרש הוא שהוא היה מבני בניו של עבר הצדיק שהיה מצאצאיו של נח.
אולם חז"ל נתנו פירוש נוסף, עמוק ובעל חשיבות רבה: "רבי יהודה אומר: 'כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד' ". אברהם היה כה שונה מכל העולם באישיותו ובצורת חייו, עד כדי כך שנכון היה להגדירו כאילו כל העולם נמצא מצד אחד של הנהר, ורק הוא לבדו עומד מן העבר השני. לפי הסבר זה, 'עבר הנהר' איננו רק תיאור מקום, שאברהם היה גר מצד אחר של הנהר, אלא שהוא היה שונה מאוד מכל העולם במהותו.
חז"ל קוראים ל-2000 השנים שעברו על העולם עד שהגיע אברהם "אלפיים שנות תוהו". הביטוי 'תוהו' מגיע מן המשמעות של תהיה – אדם שתוהה הוא אדם שמהרהר ומחפש משהו בדעתו. אלפיים שנה העולם חיפש משמעות, חיפש תוכן , אך מצא אותם רק בדברים ריקניים – בפסלים ובאלילים חסרי חיים וחיוניות. רק אברהם הבין שאת משמעות החיים צריך לחפש בעולם שמעבר, במציאות האלוקית .
הלכה- איסור קביעת סעודה בערב שבת
אסרו חכמים לקבוע סעודה ביום שישי יותר ממה שרגילים לאכול ביום רגיל, שאז לא יהיה תיאבון לסעודת ליל השבת. נוסף על כך, יש בזה פגיעה בכבוד השבת, שמשווה את כבוד השבת לכבוד ימי החול. כמו כן, בעקבות הסעודה עלולים להיות טרודים ולא להספיק להתכונן לשבת.
בתלמוד מסופר על משפחה אחת שהייתה נוהגת לערוך סעודות חשובות ביום שישי, ובעוון זה ירדה מגדולתה.
אפילו סעודת מצווה כסיום מסכת אסור לקבוע ביום שישי. אולם סעודת מצווה שזמנה קבוע, כסעודת ברית מילה או פדיון הבן, מותר לקיים ביום שישי, מפני שאז ברור שאין כאן פגיעה בכבוד השבת – שהרי מן התורה נצטווינו למול את הבן ביום השמיני ולפדות את הבכור ביום השלושים ללידתו. עם זאת, יש להשתדל לקיים את הסעודה לפני חצות היום.
מצווה להימנע מלאכול ארוחה עם לחם במשך שלוש השעות הסמוכות לשבת, אך עוגות או פֵרות מותר לאכול עד לשעת קבלת השבת. העיקר הוא שכל אדם לפי טבעו צריך לתכנן את ארוחותיו באופן כזה שיהיה לו תיאבון לקראת השבת .
דברים שבלב- שכל והתגלות
"תסלח לי, אני מצטערת. אתה יודע הרבה, מכיר רבנים, מצטט מתוך הספרים, אבל משהו חסר לך. משהו מאוד חשוב. אין לך לב . אני, בניגוד לך, לא קראתי בספר על זה שיש בורא לעולם. אם הייתי קוראת על זה בספר או שומעת על זה בהרצאה, אולי היינו יכולים להתווכח ויכוח מעמיק, אינטלקטואלי כזה. אבל מה לעשות? אני הרגשתי. אני הקטנה והטיפשה הרגשתי איך מלך-מלכי-המלכים בכבודו ובעצמו יורד מהשמים ומראה לי פנים. לכמה רגעים קטנים של חסד. אני קיבלתי מתנה שאתה לא קיבלת... אני קיבלתי אמונה. אני יודעת שהוא קיים. אני מרגישה אותו. אני רואה אותו משגיח, ועם זה אי-אפשר להתווכח..." (מתוך 'מקימי' עמ' 249–250. הקטע מתאר ויכוח עם אדם שהיה חרדי, וכעת מגדיר את עצמו ככופר).
***
החוויה שמתארת עלמה, גיבורת הספר 'מקימי', מוכרת בוודאי לכל אחד ואחת מאתנו. כולנו חווינו בחיים רגע של התגלות, רגע שבו הייתה בנו תחושת ודאות בנוגע לנוכחות של ה'. רגע אחד כזה, די בו כדי לשים במקום את אליל השכל, אותו אליל שמעוניין רק באלוקים יציר כפיו. הרי אל שהגעתי אליו משכלי הוא יצור שאני , בשכלי, יצרתי, כי הגעתי אליו ממני, ולא הוא זה שגילה עצמו אליי. את החוויה הזאת חווינו בפעם הראשונה כאומה במעמד הר סיני, שם התגלה אלינו ה' יתברך ונתן לנו את התורה, ושם נחקקה בנפש כל אחד ואחת מאתנו הוודאות בהתגלות ה'.
אברהם אבינו מתואר במדרש כמי ששואל וחוקר על אודות הבריאה: "הייתכן שבריאה זו אין לה בורא?", ואז "מציץ עליו בעל הבירה", ה' מתגלה לאברהם אבינו . כלומר, כל חקירה שכלית, ואפילו המבריקה ביותר, מותירה ספק . רק ההתגלות ממלאת את האדם בוודאות. כמובן, את תחושת הוודאות הזאת אנו חייבים לברר, ללמוד ולהוציא מן הגולמיות על ידי לימוד התורה.
אפילו פילוסופים גדולים באומות העולם שהעמיקו בשכלם בבירור גבולות השכל האנושי הרבו לציין את המסקנה שלאלוקים אין להגיע בשכל. והנה סיפור מעניין על אחד מאותם פילוסופים, פאסקל, מגדולי המדענים וההוגים במאה השבע עשרה. אחרי מותו נתגלה שבפתק השמור עמו תמיד, רשם חוויה שחווה. וזה לשונו בפתק:
"עשרים ושלושה בנובמבר 1654, בין השעות 10:00–12:30 בלילה: אש! אלוקי אברהם, אלוקי יצחק, אלוקי יעקב, לא של הפילוסופים, של המלומדים. ודאות, ודאות, רגש, שמחה, שלום".
מה המשמעות הנחת תפילין?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך הפרה אדומה מכפרת על חטא העגל?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
אי אפשר לבד!
הלכות קבלת שבת מוקדמת
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
איך הסדר המוכתב מהווה חירות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
