ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חשיבות לימוד האמונה
אמונה חלק ג'
המקום הראשון שבו מוזכרת בתורה האמונה בה' הוא אצל אברהם אבינו, ראשון המאמינים. כאשר הבטיח ה' לאברהם בברית בין הבתרים שזרעו יהיה רב כמספר הכוכבים שבשמים, נאמר עליו "והאמִן בה' ויחשבה לו צדקה". באופן הפשוט ביותר, משמעות אמונתו של אברהם היא כפי שלמדנו בימים האחרונים; אברהם בטח בה' וסמך עליו בכל לבו שיקיים את הבטחתו. בתמורה לכך, החשיב לו ה' את אמונתו לזכות ולצדקה מיוחדת וזיכה אותו בשכר גדול.
אמונתו של אברהם אבינו הייתה מיוחדת במינה. על אף כל הקשיים והסיבוכים, אברהם המשיך להאמין ולהטיל את כל יהבו על ה'. המדרש אומר שאברהם ידע לקרוא במזלות וראה שלפי הסדר הטבעי אין סיכוי שיהיה לו זרע. "ויוצא אותו החוצה – אמר לו ה': צא מאצטגנינות שלך שראית במזלות שאינך עתיד להעמיד בן...". ואף על פי כן, המשיך אברהם להתחזק באמונתו.
אברהם הבין שהאמונה היא מציאות הרבה יותר עליונה וחזקה מהמציאות הטבעית והאנושית ולכן המשיך להתחזק ולהאמין בה' שיוכל לשנות את סדרי הטבע כרצונו. כאן אנו מגלים שהאמונה בה' היא ביטחון בדבר הרבה יותר גדול ומהותי. האמונה בה' היא ביטחון באמת המוחלטת ובנצח האלוקי האינסופי .
הלכה- בגדי שבת
מצווה לכבד את השבת, שלא יהא מלבושו בשבת כמלבושו בחול, אלא בגדי השבת יהיו נאים יותר ונקיים. יש המחמירים לקנות אפילו נעליים מיוחדות לשבת. אפילו אדם שנמצא לבדו בשבת, מצווה שיכבד את השבת בבגדים נאים, משום שאין הבגדים לכבוד הרואים, כי אם לכבוד השבת.
אחת מעשר התקנות שתיקן עזרא הסופר היא שיכבסו ביום חמישי. בדיעבד, כשלא הספיקו לכבס ביום חמישי לקראת שבת, מותר לכבס ביום שישי, ובמיוחד כיום כשהכיבוס נעשה במכונת כביסה ואין בכך טורח גדול.
אפשר ללמוד מתקנת עזרא שיש להיזהר שלא להפוך את יום שישי ליום עמוס בעבודות קשות וטרדות , אלא להשאירו פנוי יחסית, כדי שנוכל להתכונן בו לשבת בנחת וברוגע. ישנו מנהג קדוש לגמור את כל ההכנות לשבת עד חצות היום, ולאחר מכן לנוח ולעסוק בלימוד תורה לקראת השבת. ומובן שכל הנוהג כך מובטח לו שיזכה לקבל את השבת מתוך שמחה ונחת רוח, ויוכל לגלות את הנשמה היתרה של השבת.
דברים שבלב-
"אני לא יודעת מה לעשות", פנתה המדריכה נחמה ליבוביץ' לקומונר הרב נריה, "החניכה שלי הפסיקה לבוא לתפילות. היא פשוט כבר לא מתפללת בכלל...". הקומונר חשב קצת ואמר: "אל תדאגי. אלו שיני חלב שנושרות. במקומן, תצמחנה שיניים קבועות וחזקות יותר..."
***
"סבתא שלי לא פתחה ספרים, והייתה לה אמונה תמימה ", אמר לי נהג מונית ירושלמי. וזה באמת נכון. חלקנו, שעוד זכינו לראות את הדור הקודם, זכה לראות אמונה תמימה, פשוטה וחזקה. לנו זה אולי לא נראה מספיק עמוק, אבל אף אחד לא יכול להטיל ספק בעצמה של האמונה שהייתה להם.
***
אז למה באמת זה ככה? למה מה שלסבא וסבתא שלנו היה פשוט, לנו כבר לא כל כך פשוט? או: מה היחס הנכון בין האמונה הפשוטה לאמונה הנלמדת?
כמו שכבר ראינו, האמונה היא כוח שהוטבע בנו מרגע שנוצרנו. בעצם החיים אנחנו קשורים לה', "ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כֻלכם היום". ממילא מובן שבאופן טבעי בכל אדם קיימת אמונה. השאלה היא איך מצטיירת אצלו האמונה. מן הכלל הזה עולה גם שכשאנו לומדים אמונה אנחנו רק מבררים לעצמנו מה יש לנו בפנים . אנחנו לא משכנעים את עצמנו בדבר שהוא חיצוני לנו.
כמו בכל דבר בחיים, בהתחלה מקבלים דברים בטבעיות, בלי לשאול יותר מדי שאלות. כמו ילד קטן. הילד מאמין בטבעיות, אבל האמונה אצלו חלשה יותר, היא לא מסוגלת לעמוד בזעזועים קשים. בשלב הבא צצות אצלו שאלות. מה שהיה פשוט בהתחלה מתחיל להתערער. הוא צריך תשובות יותר מעמיקות . ההעמקה יוצרת יותר הבנה ושייכות . כאשר הדברים מובנים – אפשר להיות קשורים אליהם יותר. זה גם ההבדל בין הדור הקודם לדורנו. הדור שלנו צמא להבין , להיות קשור לדברים ביותר עומק. אבל עם זאת, אסור לשכוח: הבסיס לכול הוא האמונה הפשוטה שנמצאת אצלנו בפנים. הלימוד הוא רק פיתוח והבנה שלה. ממש כמו יהלום יקר ברגע שהוא נכרה מן האדמה. במבט ראשוני הוא לא נראה בעל שווי רב. רק לאחר ליטוש וניקוי מבינים מה יש לנו ביד: אבן יקרת ערך.
תהליך התערערות אמונת הילדות הוא תהליך טבעי שפותח אותנו לקראת העמקה באמונה, העמקה שתיעשה על ידי לימוד שיפתח ויבסס את האמונה הטבעית שלנו.
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
