ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חשיבות לימוד האמונה
אמונה חלק א'
בחודשיים הקרובים נפגוש כל מיני מקורות בתנ"ך ובדברי חז"ל שעוסקים בנושא האמונה. דרך המקורות ננסה לעמוד על משמעותה של האמונה בצורה הפשוטה שלה, ואף על האמונה במובנה הפנימי והעמוק.
מהי אמונה?
את האמונה אנו פוגשים בתורה בכל מיני משמעויות. נתבונן נא כעת בכמה מהן. המשמעות הראשונה והבולטת ביותר בכל התנ"ך למושג האמונה היא ביטחון . כאשר מסכם משה רבנו בתחילת ספר דברים את תלונות עם ישראל לה' במהלך המסע במדבר, הוא אומר: "ובמדבר אשר ראית, אשר נשאך ה' אלקיך כאשר ישא איש את בנו, בכל הדרך אשר הלכתם עד בֹאכם עד המקום הזה – ובדבר הזה אינכם מאמינִם בה' אלקיכם ". משה רבנו טוען שעל אף כל החסדים שעשה ה' עם עם ישראל, בכל זאת העם עדיין אינו מאמין בו – כלומר, אינו סומך על ה' ואינו בוטח בו .
מאוחר יותר, כאשר חטא משה במי מריבה והכה בסלע על אף הציווי האלוקי לדבר אליו, נזף ה' בו ובאהרן אחיו:"יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל..." . גם כאן אנו מוצאים שוב את משמעות האמונה כביטחון . ה' נוזף במשה ובאהרן על שלא בטחו בו ולכן לא הקשיבו לדבריו. נמשיך לעסוק גם מחר במשמעות זו.
הלכה- שבת וימי החול
ששת ימי החול ושבת קשורים זה בזה, שכשם שיש באדם גוף ונשמה, כן לשבוע יש גוף ונשמה. שבת היא הנשמה וימי החול הם הגוף. האדם השלם הוא אדם שנשמתו וגופו פועלים יחד בהרמוניה – הגוף מקבל השראה רוחנית מהנשמה, ונותן לנשמה יכולת לבוא לידי ביטוי. כך לגבי השבוע – השבוע השלם הוא שבוע שבו הקשר בין השבת לימי החול הוא קשר הדוק . בימי החול אנו מכינים את צורכי השבת מבחינה גשמית, כלומר את מאכלי השבת ואת בגדי השבת, ואילו מהשבת אנו שואבים כוחות רוחניים למשך ששת ימי החול.
כדי להדגיש את מרכזיותה של השבת, ציוותה אותנו התורה: "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ". פירש הרמב"ן שכוונת המצווה היא שלא רק בשבת נזכור את השבת על ידי הקידוש והתפילות, אלא אף בכל ימות השבוע נזכור את יום השבת לקדשו , ועל כן נתכונן לשבת הבאה ונכין את צרכיה. יחס זה אל השבת ניכר גם אצל הלויים בבית המקדש, שהיו אומרים בשיר של יום: "היום יום ראשון בשבת", "שני בשבת" וכו'.
דברים שבלב- לגלות את האוצר
נפגשנו שנינו לקראת ראש השנה, בבית חב"ד בהודו. גידי, מנכ"ל חברת היי טק מצליחה, תושב רמת השרון, בן 32, נשוי פלוס ילד. ואני, חייל גולני שזה עתה השתחרר משירות חובה ורצה קצת לראות עולם ולנקות את הראש. הוא ענה לתואר 'מסודר' מכל הבחינות שהכרתי, וניסיתי להבין מה מביא בן אדם כזה להודו. ישבנו אחרי ארוחת החג בבית חב"ד על כוס קפה ודיברנו.
"אז מה הביא אותי לפה... בעצם גם אני חשבתי בראש שלך פעם. אתה יודע, האמונה והדת זה איזה סם כזה להמונים. חשבתי שאנשים מסודרים עם משפחה, כסף והכול לא צריכים את כל השטויות האלה. כשהתעוררו אצלי קצת שאלות בתיכון הסבירו לי שהאמונה היא אחד משניים: או רעיונות שהרגילו אותך אליהם מהבית ולכן נוח לך לחשוב ככה בשכל; או איזו התלהבות רגשית חולפת, משהו שבא והולך. אז אמרו לי שאין לי מה להתרגש, ושזה לא אמור להדאיג אותי כי זה לא משהו רציני שצריך להתייחס אליו. ואז עברתי את הצבא, עם הרבה רגעי התלבטות, בירורים ומחשבות. כאילו משהו בפנים, שלא הבנתי מהו, לא הרפה ולא הניח לי. השתחררתי וחשבתי שאם אני אהיה מסודר כלכלית ואקים משפחה, הקולות הללו יניחו סוף סוף לנפשי ואוכל להמשיך הלאה. אבל לא. כמו שאתה רואה הסתדרתי, ברוך ה', לא היה חסר לי כלום בחיים, והדבר הזה בפנים המשיך להציק.
החלטתי עם אשתי שאנחנו לוקחים פסק זמן של שבועיים מהחיים ויוצאים לטיולון בהודו. כמו שאומרים, לפעמים צריך לנסוע רחוק כדי לגלות את האוצר שנמצא 'מתחת לאף'. פגשנו שם זוג דתי מקסים שהקים 'בית יהודי'. ישבנו אתם ערב אחד ושאלתי את מה שישב לי על הלב. שם הבנתי לראשונה בחיי, אחרי לימוד מתוך מאמר של הרב קוק, שהאמונה היא בכלל לא שכל וגם לא רגש . השכל והרגש הם רק כלים שמבטאים אותה או דרכים להתחבר אליה, אבל היא ממש כמו איזה חוש עצמאי שקיים בנו. כמו טביעות אצבע שאלוקים השאיר בנו ומזכירות לנו תמיד שיש משהו מעבר לכל מה שסובב אותנו. מעבר ל'כאן' ול'עכשיו' . הבנתי פתאום שחוסר הסיפוק שהרגשתי תמיד בסופו של יום, למרות הכסף והכבוד, נבע רק מהנקודה הזאת. ומהנקודה הזאת התחלתי לגלות את עצמי מחדש".
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
