ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
מנהג ישראל לקרוא בתורה בכל שבת פרשה אחת וכך לסיים את כל התורה בשנה אחת. הרבי מליובאוויטש מסביר כי המילה "תורה" היא מלשון הוראה וכי כל פרשה בתורה היא לא רק ציון אזוטרי של מאורע היסטורי, אלא תוכן עכשווי וממשי שנועד ללמד אותך ספציפית משהו ספציפי לחיים הספציפיים שלך, בזמן הספציפי הזה.
לגור מול מנזר
הפרשה של השבוע, פרשת ויצא, היא כזו שאני באופן אישי מתרגש לקרוא ולהזדהות אתה. "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה" - יעקב יוצא מארץ ישראל כדי למצוא את את אשתו בחרן. אולם, זהו הפשט בלבד. הזוהר מסביר שהסיפור מכיל תוכן פנימי ועמוק הרבה יותר. באר שבע היא מקור המידות. "שבע" הן שבע המידות (המקבילות הנפשיות של שבע הספירות מחסד ועד מלכות) ו"באר שבע" זהו הבאר, המקור ממנו נובעות המידות הקדושות. מדובר במקום רוחני, שורשי ונעלה ביותר, מופשט מכל גשמיות. זהו המקום הרוחני בו שקוע יעקב אבינו. ואולם יעקב אבינו בוחר לצאת מהמקום הזה. לא להישאר בו. ולא רק זאת, אלא שהוא יוצא מהבאר של השבע אל חרן, שעל־פי דברי הזוהר הוא "חרון אף של מקום". חרן מסמלת את התחתית הרוחנית, מקום שכולו טומאה עד ששמו מבטא את הכעס שהוא גורם לריבונו של עולם.
מדוע בוחר יעקב אבינו בחירה מוזרה שכזו, לעזוב את המקום הרוחני הנפלא בו הוא שרוי וללכת עד לשיא כזה של טומאה?
החסידות עונה על השאלה באופן נפלא, ובחסידות חב"ד ההסבר איננו רק בדיבורים אלא גם במעשים. ישנן כארבעת אלפים וחמש מאות משפחות חב"דיות שעזבו את בתיהן, את בתי המדרש, את הקהילות החמות והמחבקות ונדדו עד קצה העולם, למקומות שכוחי א־ל פשוטו כמשמעו. הם עזבו את החום של הקהילה התורנית, את ההתעלות והקרבה האלוקית ובמקום לחיות ב"באר שבע" הלכו לגור מול מנזר של עבודה זרה או סתם באיזה עיר נידחת בלי מנין של יהודים לתפילת שחרית.
דוס במועדון
היציאה הזו איננה בטעות, חלילה. היא התגלמות החזון החסידי המקורי של הבעל שם טוב. "אימתי קאתי מר?" (מתי יבוא אדוני?) שאל הבעל שם טוב את המשיח, כשפגש אותו בהיכלו, והמשיח ענה: "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". לא די בכך שאתה קרוב לקדושה, ספון בחום האלוקי ושקוע במאמרי חסידות. כל עוד יש יהודי אחד שלא יודע מה פרשת השבוע או למה מניחים תפילין, העבודה שלך לא הושלמה. תכלית האור שזכית בו, היא שתפיץ אותו הלאה.
כשאני קורא על יעקב שעוזב את באר שבע, את ארץ ישראל, והולך עד לחרן כי דווקא שם נמצא היעוד שלו, אני מתחזק גם קצת בתוכי. זה לא קל, כיהודי דוס, לצאת מהקונכייה הקהילתית ולנסוע למקומות מרוחקים בעולם, להיאבק על אוכל כשר, שלא לדבר על תפילה במניין, להתאמץ לזכור שאתה יהודי... להופיע במועדון בתל־אביב (כמובן אם זה לא ממש בסתירה להלכה, לשולחן ערוך) או בכל מקום אחר בו לא אמור לדרוך דוס. לא תמיד אתה גם יכול לראות תוצאות מידיות למעשיך. אבל זהו החזון, זוהי השליחות. צא מהמקום שלך, מה"באר שבע" שלך, עם האור העצום שטמון בתוכך. צא החוצה למקום המרוחק ביותר, עד לחרן, כדי שגם שם יטעמו את טעם הקדושה.
קרוב אליך (649)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
145 - האם יש חשיבות לאריכות ימים?
146 - טעם הקדושה
147 - אתה לא לבד
טען עוד
איך מותר להכין קפה בשבת?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
נס חנוכה בעולם שכלי ?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה המשמעות הנחת תפילין?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
