ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
אמנם, מקמטי הפרשה עולה כוחה של תשובה, גדולתם של האחים שהתרוממו מחטא "טרוף טורף יוסף", "ומטרף בני עלית" עלו למדרגת בעלי תשובה שהיא למעלה ממעלת צדיקים גמורים.
תשובת ראובן
"וישמע ראובן ויצילהו מידם וגו' ויאמר אליהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אותו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו" (בראשית ל"ז כ"א - כ"ב).
"וישמע ראובן" - משמע שלא היה שם ולא ראה אלא רק שמע כל מה שעשו? ואם כן היכן היה? אמרו במדרש:
"ר"י אומר כל אחד ואחד היה משמש את אביו יומו, ואותו היום של ראובן היה. ר"נ אמר: אמר ראובן - אני בכור ואין הין הסרחון תלוי אלא בי. רבנן אמרי: הוא מינה אותי עם אחלי ואיני מצילו" (בר"ר פ"ד, י"ד).
נראה שחכמי המדרש חפשו לדעת "מה שמועה שמע ובא", מה עורר את ראובן לתשובה להציל את יוסף, אחר אמר: זה ששימש את אביו, הביא אותו לידי הרהורי תשובה, כשחשב מה מכירת יוסף עלולה לגרום לאביו, כמו שמצאנו את ראובן אומר לאחר מכן "הלא אמרתי אליכם אל תחטאו בילד וגם דמו הנה נדרש" ואמרו חז"ל " וגם דמו - לרבות את דם הזקן", והשני אמר:עובדת היותו בכור הביאה אותו לקחת אחריות יותר מכל אחיו שלא לחטוא, שאם לא כן כל הסרחון יתלה בו. והשלישי אמר: שרגשי החרטה שפיעמו בלבו על שבלבל יצועי אביו, המה הביאוהו גם להתחרט על המחלוקת עם יוסף. וזה הביא אותו לראות באור אחר את חלומותיו של יוסף, ובמקום לראות בהם רצון של יוסף להשתלט עליהם, ראה בהם משמעות של זכות עבורו, שהנה בחלומו של יוסף היו "ואחד עשר כוכבים משתחוים לי" משמע שהוא לא יותר גרוע משאר אחיו שגם הוא נמנה עימהם, וקנאתו ליוסף הפכה לאהבה.
מדוע דוקא עתה שמע את החידוש הזה שבחלום יוסף? מצאנו שלאחר מכן נאמר: "וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור " (שם, כ"ט). ואמרו במדרש (שם י"ח) "והיכן היה? ר"א אומר בשקו ובתעניתו (על שבלבל יצועי אביו)" דייקו את המילה "וישב"- שראובן היה עסוק באותה שעה בתשובה. וצריך להבין את הקשר בין התשובה של ראובן על בלבול יצועי אביו, לתשובה על שנאת האחים ליוסף.
נראה לומר שבלבול יצועי אביו היה בגלל קנאתו לאמו, שאחרי מיתת רחל, יעקב הלך לאהל בלהה שפחת רחל ולא ללאה אמו. וזה היה גם שורש החטא של שנאת האחים ליוסף, שראו כי יעקב מחשיב את בניה של רחל יותר מבניה של לאה. ולכן כשחזר בתשובה על חטא ראשון שבלבל יצועי אביו, נטה לבו לשוב גם מחטא שנאת יוסף, ואז נתעורר להבין שחלום יוסף אינו רק מבשר את שליטתו עליהם אלא שיש בו גם בשורה טובה עבורו שהוא נשאר להיות נמנה בין בני יעקב, ובשבילו הייתה זו בשורה ששקולה הייתה יותר מכל, ומוכן היה לשם כך להשתחוות ליוסף, ובודאי שהיה מוכן להצילו.
פתח בתשובה תחילה
מובא במדרש:
"אמר לו הקב"ה: מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשובה, ואתה פתחת בתשובה תחילה, חייך! שבן בינך עומד ופותח בתשובה תחילה, ואיזה? זה הושע. שנאמר שובה ישראל עד ה' אלקיך"(בר"ר שם).
לכאורה קשה הלא היו שקדמו בתשובה לראובן. כגון: אדם הראשון וקין, כמו ששנינו:
"פגע בו אדם הראשון (בקין) אמר לו מה נעשה בדינך? אמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי. התחיל אדם הראשון מטפח על פניו , אמר כך היא כוחה של תשובה וכו'".
וא"כ מדוע אומר המדרש שמעולם לא עשה אדם תשובה לפני ראובן?
ונראה שמעולם לא עשה אדם תשובה גמורה כמותו לפי הגדרת הרמב"ם (פ"ב הל' תשובה ה"א) " אי זו תשובה גמורה זה שבא לידו דבר שעבר נו ואפשר בידו לעשותו ופירש ולא עשה מפני התשובה ", ובאותה אשה ובאותו מקום. והנה אדה"ר גורש מגן עדן ולא הייתה לו הזדמנות לתקן את חטאו באותו המקום, וכן קין שהרג את הבל , לא היה יכול לשוב ולהחיות אותו. לעומתם ראובן תקן את החטא שעשה, מיניה וביה. חטאו היה בקנאת אחים שתולדתה בקנאת אמהות, ובגלל זה בלבל יצועי אביו, ובזה התכוון להתריס על העדפה של רחל ובניה על לאה ובניה, ותשובתו הייתה בכך שהציל את יוסף, למרות שהייתה לו סיבה לשטום אותו על שלקח לו את הבכורה. ועל זה השתבחה בו אמו " ותקרא שמו ראובן - ראו מה בין בני לבן חמי ", בן חמי עשו מכר את בכורתו ליעקב ובכל זאת קנא בו, ובני ראובן שהיה ראוי להיות בכור, לא קנא ביוסף שלקח את בכורתו, ולמרות זאת הציל אותו (רש"י בראשית כט, לב).
וכך פתח הושע בתשובה תחילה "קחו עמכם דברים ושובו אל ה', אמרו אליו... ולא נאמר עוד אלקינו למעשה ידינו", היינו שלא מספיקה חרטה על העבר אלא צריך קבלה לעתיד ותיקון המעשים בפועל.
ראובן "בכור לתשובה"
חטאו של ראובן קשור עם היותו בכור. בגלל זה קנא על העדפתה שרחל על לאה, כבכור הרגיש שאביו מבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכור. זה פשר הדודאים שהביא לאמו, וזה גם פשר מעשהו שבלבל יצועי אביו. ועל חטא זה אמר לו יעקב "פחז כמים אל תותר"- בגלל פזיזותו "אל תותר"- שלא נותרה לו גדלות של בכורה וכהונה ומלכות, ומה היה תיקונו של ראובן אמר: "אני בכור, ואין הסרחון תלוי אלא בי". (במדרש דלעיל) היינו שנטל אחריות של בכור ומנע את האחים מחטא לבא בדמים ולהמית את יוסף. ועל כן אמרו עליו חז"ל שהיה " בכור לתשובה " (בר"ר פב, יב). נמצא, כשתבע כבוד עצמו הפסיד את מעלת הבכורה, וכשהרגיש מחויבות עצמית מחמת היותו בכור, החזיר לעצמו את התואר הזה, ונקרא "בכור לתשובה"- שנטל אחריות של בכורה לשם שמים.
השוואה בין ראובן ליהודה בעניין הצלת יוסף
חז"ל משבחים את ראובן שרצה להציל את יוסף אע"פ שלא הצליח לגמרי בכך, ולעומת זאת מגנים את יהודה שפעל ואף עשה להצילו ממות, ולמוכרו לישמעאלים. כפי שאמר"מה בצע כי נהרוג את אחינו וכיסינו את דמו. לכו ונמכרנו לישמעלים וגו'" . וכך אמרו בגמ' (סנהדרין ו:) "מה בצע כי נהרוג את אחינו - כל המברך את יהודה הרי זה מנאץ , ועל זה נאמר בוצע ברך נאץ ה'". בצוע - היא עשית פשרה, ובמקרה זה הפשרה היא מגונה, כי אם יוסף אינו אשם ויש להצילו , מדוע לא השפיע על האחים להשיבו אל אביו, והרי אנו רואים שדבריו היו נשמעים לאחיו.
מי גרם לראובן שיודה יהודה
מובא בגמ' (בבא קמא צב):
"אמר רבי יונתן, מאי דכתיב: דברים ל"ג יחי ראובן ואל ימות ויהי מתיו מספר, וזאת ליהודה? כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היו עצמותיו של יהודה מגולגלין בארון, עד שבא משה ובקש רחמים, אמר לפניו: רבונו של עולם, מי גרם לראובן שיודה? יהודה, מיד שמע ה' קול יהודה! על איבריה לשפא; לא הוו קא מסקי למתיבתא דרקיעא, דברים ל"ג ואל עמו תביאנו; לא הוה ידע מאי קאמרי רבנן ולמשקל ומיטרח בהדי רבנן, דברים ל"ג ידיו רב לו; לא הוה סליק ליה שמעתתא אליבא דהלכתא, דברים ל"ג ועזר מצריו תהיה".
נראה לומר שהחסרון בתשובתו של ראובן הייתה שהוא עצמו בקש להציל את יוסף, אבל לא היה לו האומץ המספיק כדי לומר דבריו לאחיו ולהשפיע עליהם להצילו, ואלולא זה לא היה נמכר לישמעאלים. ורק אחרי שיהודה הודה בפרהסיא למד ממנו גם ראובן להודות ברבים, כגון כאשר אמר לאחיו "ויאמר ראובן הלא אמרתי לכם אל תחטאו בילד ועתה דמו הנה נדרש", וכן כאשר היה מוכן לערוב על בנימין (ואמר " את שני בני תמית" ). ואפשר שמעשהו של יהודה הכשיר את הקרקע לחזרה בתשובה של כל האחים ממכירת יוסף. ואמרו חז"ל במה זכה יהודה למלכות? ש"הודה", היינו שהודה ברב ים והשפיע על האחים לחזור בתשובה, וזה עניין של מלכות- היכולת להנהיג ולהשפיע על אחרים. והנה בעקבות קללת צדיק שאמר יהודה "וחטאתי לאבי כל הימים", שאפילו על חנם היא באה, (אעפ"כ נדנוד חטא היה כאן, בעניין מכירת יוסף שגרמה כל זאת), ומשה בקש רחמים עליו שיכניסוהו למתיבתא דרקיעא, ושדבריו ישמעו ויתקבלו "ועזר מצריו תהיה", היינו שיקבל שוב את כח המנהיגות והלכה תהיה כמותו בכל מקום.
"וזאת ליהודה" שהשפיע על ראובן לחזור בתשובה, ואף גרם שראובן יהיה "בכור לתשובה", היינו משפיע על אחיו.
אורו של משיח
מובא במדרש (בר"ר פה,ב):
"רבי שמואל בר נחמן פתח (ירמיה כט) כי אנכי ידעתי את המחשבות, שבטים היו עסוקין במכירתו של יוסף, ויוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו, ראובן היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויעקב היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויהודה היה עסוק ליקח לו אשה, והקב"ה היה עוסק בורא אורו של מלך המשיח",
לכאורה הלא האחים כבר מכרו את יוסף, ומדוע נאמר שהיו עסוקים במכירתו? אלא שהאחים היו שמתחבטים באותו מעשה אם נעשו כהוגן. והקב"ה יודע מחשבות התכוון שמכאן יצא אורו של משיח, ע"י תקון החטא של יהודה, שע"י שהודה זכה למלכות, וזהו אורו של משיח.
עצה עמוקה של בר השוכן בחברון
מובא בחז"ל "וישלחהו מעמק חברון" וכי חברון עמק... אלא מעצה עמוקה של חבר השוכן בחברון". ומהי עצה עמוקה שהייתה כאן? אלא שמתוך הייסורים של מחלוקת יוסף ואחיו יצאו האחים מחוזקים יותר, ובמקום שבטים יקום עם אחד. וזהו חברון שמחבר את כל ישראל כאחד.
איך עושים קידוש?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הנאה ממעשה שבת
"עין במר בוכה ולב שמח"
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך ללמוד גמרא?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
