ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
עוברות עשרים ושתיים שנה. יוסף מתוודע אל אחיו, ושולח לאביו עגלות. התורה מתארת את ראיית העגלות (בראשית מ"ה, כז):
וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם:
חז"ל מבארים שיעקב למד עם יוסף נושא עגלה ערופה, ודבר זה הזכיר יוסף לאביו על ידי העגלות. וכך כותב רש"י שם:
סימן מסר להם במה היה עוסק כשפירש ממנו, בפרשת עגלה ערופה, זהו שאמר 'וירא את העגלות אשר שלח יוסף', ולא אמר אשר שלח פרעה.
דבר תמוה לפנינו. לפני עשרים ושתיים שנה למד יוסף עם יעקב נושא זה. האם כעת, לאחר עשרים ושתיים שנה, זהו המסר של יוסף לאביו?!
ייתכן שיש משמעות למסרים הפנימיים של עגלה ערופה, אך פרט לכך, יש כאן מסר גדול נוסף: איזו השפעה אדירה יש ללימוד של אב ובנו! השפעה אדירה שנותנת את אותותיה עשרים ושתיים שנה אחר כך! עשרים ושתיים שנה יוסף אינו בבית, הוא חי בתרבות אחרת, בארץ אחרת, אבל הדבר שמחזיק אותו יהודי הוא הקשר עם אבא – אותו לימוד שלמד עם אבא לפני עשרים ושתיים שנה.
רעיון זה בא לידי ביטוי בדברים נוספים. יוסף אומר לאחיו (בראשית מ"ה, ז):
וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה:
מהיכן למד יוסף את המונח 'לפליטה'? ביטוי זה מופיע בכל התורה כולה רק עוד פעם אחת, בדברי יעקב (בראשית ל"ב, ט): "אִם-יָבוֹא עֵשָׂו אֶל-הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה". תפילת יעקב הייתה ידועה כנראה ליוסף[1], שנכח גם הוא במאורע זה עם שאר אחיו (אמנם, לא ברור אם הם שמעו את התפילה). עשרות שנים חלפו, אבל יוסף זוכר. זוכר את הלימוד עם אבא, זוכר את המשפטים של אבא, וזוכר את דמות דיוקנו של אבא. דברים אלו עתידים להחזיקו כיהודי גם במציאות קשה ומרה, גם בתרבות זרה ואפורה.
יהושע בן גמלא היה כהן גדול בבית המקדש השני (עיין תוס' בבא בתרא כא ע"א, ותוס' ישנים שם). חז"ל שיבחו אותו על תקנה חשובה מאוד שתיקן בעניין החינוך: יהושע בן גמלא הוא זה שתיקן והמציא את המושג בית ספר. כך מספרת הגמרא בבבא בתרא כא ע"א:
אמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל, שבתחילה מי שיש לו אב מלמדו תורה, מי שאין לו אב לא היה למד תורה… עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע.
תקנת יהושע בן גמלא להקים בתי ספר הייתה תקנה נפלאה, שחז"ל אמרו עליה ש"אלמלא הוא – נשתכח תורה מישראל". אולם, דבר זה גרם גם לבעיה קשה: האחריות ללימודי הילד עברה מן ההורים לבית הספר. ולא היא! האחריות המרכזית לחינוך הילד מוטלת על ההורים.
הורים צריכים לדעת שעיקר האחריות על הלימוד של ילדיהם ועל חינוכם מוטל עליהם; לא על בית הספר ולא על הקהילה.
הורים צריכים גם לדעת, שיש להם יכולת וכוח לחנך את הילדים שלהם יותר מכל אחד אחר. בית הספר צריך להוסיף ולחזק בלימוד ובחינוך, רב הקהילה צריך להוסיף את שלו בחיזוק התורה וההלכה, בחינוך לאהבת תורה ולמידות, אבל עיקר החינוך הוא על ידי ההורים.
הורים צריכים לחזק אמירת דברי תורה של הילדים על שולחן השבת (גם אם ישנם דברי תורה מוצלחים יותר עבור הסעודה), והורים צריכים להשקיע זמן בכל שבוע ללימוד עם ילדיהם. מורי ורבי הרב ליכטנשטיין זצ"ל אמר פעם שאדם צריך לוותר על קריירה ועל הרבה דברים בחיים, כדי שיהיה לו פנאי ללמוד עם ילדיו.
לימוד הורים וילדים איננו רק בשביל הידע התורני, אינו רק בשביל חיזוק האמונה, וגם אינו רק בשביל מצוות לימוד תורה. בלימוד של הורים וילדים יש קשר של תורה בין ההורים לילדים. דבר זה מחזק את האמונה המיוחדת העוברת דרך ההורים לילדיהם, ומחזק בקשר מיוחד ונפלא את החיבור שבין ההורים לילדיהם.
אחד הדברים הנוספים החשובים ביותר לחינוך הילדים לאהבת תורה, הוא הלימוד של ההורים עצמם. כמובן צריך שיהיה זה לימוד באהבה ובשמחה. פרט לכך שזה הדבר האמיתי שצריכים ההורים עצמם לאמץ ולעשות, הרי שרק בדרך זו יראו הילדים את משמעות לימוד התורה בבית, וירצו להיות חלק ממנה.
החינוך של הילדים והלימוד איתם דורש מאמץ והשקעה. אך צריך לדעת שבסופו של דבר, לאחר השקעתנו, צריך סייעתא דשמיא גדולה, ולכן צריכים ההורים להתפלל בכל יום על ילדיהם ועל לימוד התורה שלהם.
ההשקעה בלימוד עם הילדים תביא בע"ה גם לחיזוק התורה, גם לחיזוק באמונה, וגם לחיבור הנפלא בין הילד, הוריו והקב"ה.
[1] פירושו של בנו יעקב (תודה לד"ר בני גזונדהייט שהראני מקור זה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
