ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- איגרת תימן
וּמִמַּה שֶּׁהִקְדַּמְתִּי לְךָ יִתְבָּאֵר שֶׁעִנְיַן הַמָּשִׁיחַ אֵינוֹ נִתְלֶה בְּמִשְׁפְּטֵי הַכּוֹכָבִים בְּשׁוּם פָּנִים. וּכְבָר עָמַד אֶחָד מִמַּשְׂכִּילֵינוּ בְּאֶרֶץ אַנְדָּלוּס וְעָשָׂה קֵץ מִצַּד מְלֶאכֶת הַכּוֹכָבִים, וְגָזַר שֶׁהַמָּשִׁיחַ יֵרָאֶה בְּשָׁנָה פְּלוֹנִית, וְלֹא הָיָה בַּחֲכָמֵינוּ וּבַחֲסִידֵינוּ אֶחָד שֶׁלֹּא כִּהָה דַּעְתּוֹ, וְהֶלְאָהוּ בְּמַה שֶּׁעָשָׂה, וְהוֹכִיחָהוּ תּוֹכֵחָה גְּדוֹלָה. וְהַמְּצִיאוּת עָשְׂתָה בּוֹ יוֹתֵר ויוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עָשִׂינוּ אֲנַחְנוּ, כִּי בָּעֵת שֶׁזָּכַר שֶׁיֵּרָאֶה הַמָּשִׁיחַ - יָצָא הַמּוֹרֵד בְּאֶרֶץ הַמַּעֲרָב, וְזֹאת חֶרְפָּה גְּדוֹלָה לְבַעֲלֵי דַּעַת זוֹ. וְאוּלָם הִצְרִיכָנוּ לָזֶה כֻּלּוֹ - חֹזֶק הַגָּלוּת עָלֵינוּ, וְהַנִּטְבָּע בְּכֹל חֶבֶל יִתָּלֶה*.
האמינו בביאת המשיח
לָכֵן, אַחֵינוּ, עִמְדוּ עַל עָמְדְּכֶם, חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כֹּל הַמְיַחֲלִים לַה', וְכֵן חַזְּקוּ קְצָתְכֶם אֶת קְצָתְכֶם, וְקִבְעוּ בְּנַפְשׁוֹתֵיכֶם אֲמוּנַת זֶה הַמְצֻפֶּה*, מְהֵרָה יִגָּלֶה, חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת אַמֵּצוּ. וּדְעוּ שֶׁה' כְּבָר הוֹדִיעָנוּ עַל יְדֵי מְבַשֵּׂר הָאֻמָּה, יְשַׁעְיָה ע"ה, כִּי בַּעֲבוּר שֶׁתֶּאֱרַךְ גָּלוּתֵנוּ וְתֶחֱזַק - יַחְשְׁבוּ רַבִּים בָּנוּ שֶׁה' עֲזָבָנוּ וּשְׁכֵחָנוּ, חָלִילָה לוֹ מִזֶּה, וְאַחַר כֵּן הֵעִיד עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יַנִּיחֵנוּ וְשֶׁלֹּא יַעַזְבֵנוּ, כִּי אָמַר: "וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה' וַה' שְׁכֵחָנִי" (ישעיה מט, יד), וְאַחַר כֵּן עָנָה וְאָמַר: "הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ, מֵרַחֵם בֶּן בִּטְנָהּ" וְגוֹ'. וְעַל יְדֵי הַשָּׁלִיחַ הָרִאשׁוֹן ע"ה הוֹדִיעָנוּ ה' בָּזֶה וְאָמַר: "כִּי אֵל רַחוּם ה' אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם" (דברים ד, לו). "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים" (שם ל, ג). וְזֹאת, אַחֵינוּ, פִּנָּה חֲזָקָה מִפִּנּוֹת אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵי אֶפְשָׁר מִבַּלְעֲדֵי שֶׁיַּעֲמֹד אִישׁ מִזֶּרַע שְׁלֹמֹה, יְקַבֵּץ אֻמָּתֵנוּ, וְיֶאֱסֹף חֶרְפָּתֵנוּ וְגָלוּתֵנוּ, וִיפַרְסֵם דָּת הָאֱמֶת, וְיָמִית כֹּל הַחוֹלְקִים עָלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁיְּעָדָנוּ ה' בַּתּוֹרָה בְּאָמְרוֹ: "אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב, דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיּשְׂרָאֵל וְגוֹ', וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה" וְגוֹ' (במדבר כד, יז), וְשֶׁעֵת הֵרָאוֹתוֹ תִּהְיֶה עֵת קָשָׁה מְאֹד עַל הָאֻמָּה, כְּאָמְרוֹ יִתְעַלֶּה: "וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב" (דברים לב, לו), וְאָז יַרְאֵהוּ ה' וְיַעֲשֶׂה מַה שֶּׁיִּעֵד. אָמַר הַנָּבִיא, מַגְדִּיל עֵת הֵרָאוֹתוֹ: "וּמִי מְכַלְכֵּל אֶת יוֹם בּוֹאוֹ, וּמִי הָעֹמֵד בְּהֵרָאוֹתוֹ" (מלאכי ג, ב). זוֹהִי הָאֱמֶת אֲשֶׁר רָאוּי לְהַאֲמִינָהּ.
___________________________________
איגרת תימן (40)
בשביל הנשמה
32 - איגרת תימן חלק כ"א
33 - איגרת תימן חלק כ"ב
34 - איגרת תימן חלק כ"ג
טען עוד
ביאורים
ביום הקודם ראינו את דברי הרמב"ם אודות מי שתולה את מופתי עם ישראל במזלות. המופתים הללו הם הרי ניסים היוצאים מגדר הטבע, שהקב"ה מביא כשכר או כעונש על מעשי האדם או האומה. מי שטוען שאלה נגרמו מחמת הכוכבים והמזלות, הוא בעצם כופר ומערער יסודות היהדות.
בקטע שנלמד היום ממשיך הרמב"ם להסביר שגם עניין הקץ, כמו עניין המופתים, אינו תלוי כלל בחישובי המזלות והכוכבים. הוא מספר על אדם אחד בספרד שחישב את הקץ לפי חישובי הכוכבים, אך באותה שנה שבה אמור היה להגיע הקץ על פי חשבונו – קרה ההפך מזה, וגזרו גזֵרות קשות על עם ישראל.
אמנם הרמב"ם מלמד זכות על האנשים העוסקים בחישוב הקץ, ואומר שהסיבה לכך שתופעה זו חוזרת שוב ושוב, למרות שחז"ל אמרו: "תיפח עצמן של מחשבי קיצין" [סנהדרין צז, ב], ואף שלרוב התבררה ברבים טעותם, כשלא באה הגאולה לפי זמן חשבונם – היא מחמת קושי הגלות וריבוי הצרות של עם ישראל. עקב כך אנשים היו מוכנים להיאחז גם בחשבונות קלושים כאלה, העיקר לא לאבד את התקווה, את האור שבקצה המנהרה, כמו שאדם הטובע בנהר נאחז אפילו בקש שהוא מוצא, למרות שהסיכויים קלושים שהקש יציל אותו מטביעה.
הרמב"ם ממשיך לחזק את יהודי תימן, שכבר כתוב במפורש בדברי התורה והנביאים שכך יהיה – שמרוב אורך הגלות יהיו שיתייאשו מהגאולה – ובכל זאת ה' שב ואומר: "התשכח אשה עולה, מרחם בן בטנה? גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך" [ישעיה מט, טו]. והרי הקב"ה מבטיח במפורש בתורה: "ושב ה' אלוהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך". דבר זה הוא מיסודות האמונה, ובדברי הנביאים אף התבשרנו גם על הצרות שיהיו בזמן ביאת המשיח.
אם-כן, כל המאורעות שקורים לישראל הם חלק מההבטחה האלוהית – כולל אריכות הגלות וקושי הצרות של עם ישראל. וכמו שהתקיימו הבטחות אלה, כך עתידים להתקיים גם שאר דברי הנביאים, על עת הגאולה ושיבת ציון וביאת המשיח, ודבר אחד מדבריהם לא ישוב ריקם.
הרחבות
משיח בא בהיסח הדעת
כִּי בַּעֲבוּר שֶׁתֶּאֱרַךְ גָּלוּתֵנוּ וְתֶחֱזַק – יַחְשְׁבוּ רַבִּים בָּנוּ שֶׁה' עֲזָבָנוּ וּשְׁכֵחָנוּ. הרמב"ם מסביר שמרוב קושי הגלות ישנם רבים שחושבים שאין עוד סיכוי לגאולה. בגמרא נאמר: "אין בן דוד בא... עד שיתייאשו מן הגאולה... כי הא דרבי זירא כי הוה משכח רבנן דמעסקי ביה (רש"י: לידע מתי יבוא המשיח) אמר להם במטותא (– בבקשה) בעינא מנייכו (– אני מבקש מכם) לא תרחקוה (– אל תגרמו להרחיק את זמן הגאולה), דתנינא שלשה באין בהיסח הדעת, אלו הן: משיח, מציאה ועקרב" [סנהדרין צז.]. מסביר רבי אריה ליב אלתר שכוונת רבי זירא היא שאין לעסוק בשאלה באיזה אופן תבוא הגאולה, אלא לצפות לישועת ה' באיזה אופן שתהיה [שפת אמת, וישב תרמ"ג]. פעמים ישנן התרחשויות שנראה שלא תוכל לצמוח מהן הישועה, ובכל זאת עלינו להאמין שדרכו של ה' לגאול את עם ישראל נשגבה מבינתנו. בדרך זו מסביר הנצי"ב את דברי משה לה', כשאומר שעם ישראל לא יאמין לו שהוא בא לגאול אותם: "לא קטרג חס ושלום עליהם כי מעטי אמנה הם בגאולה... אלא לא יאמינו כי נראה אל משה בייחוד, כי לא היו יודעים את משה לגדול בתורה המסורה להם מן האבות ולא בחסידות, שהרי בקטנותו נתגדל בפלטין של מלך (– פרעה)... ומצד דעת בני האדם היה ראוי שיהיה נגלה הקב"ה לאהרון שהיה נביא עד כה במצרים" [שמות ד, א].
איך עושים קידוש?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שלושה שותפים באדם
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
פריחת הגאולה!
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך ללמוד אמונה?
שיא השיאים בפסח!
איך מותר להכין קפה בשבת?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
