ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- איגרת תימן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
גם ההלכה וגם האגדה ופנימיות התורה — שייכים לקדושת התורה, אבל לא בערבוביא. יש על כך ביטוי חריף של ה'חת"ם סופר': "מי שמערבב הלכה ואגדה, כאילו מערב כלאיים". בירור הלכה חייב להיות על-פי נגלה, בכל תוקף. אבל אין כאן פירוד, חס ושלום! יש קשר, שייכות והשפעה. כמו בכלאיים, כל דבר כשר לחוד, ורק לא ביחד. אין כאן חס ושלום התנכרות של ה'חת"ם סופר' לנסתר, ולחלק המחשבי הפילוסופי של התורה המופיע באגדה. כאילו אפשר לאמר שהתורה מכילה רק 'הלכות יבשות'! כאילו אפשר להתנכר לחלק הנסתר, הרוחני, האמוני הפילוסופי המחשבי של תורה! אין לתפוס את דברי התורה בצורה מקוטעת, חס ושלום. "תורת ד' תמימה", ואז היא "משיבת נפש". היא כוללת הלכה ואגדה כאחד, אבל לא בערבוביא, ואין כאן יחס שלילי להתעמקות מחשבית.
זוהי 'תורה שבכתב של ה'חת"ם סופר'', אבל נוסף לכך יש גם 'תורה שבעל-פה' משמו, מסורת בעל-פה בשם אבא הרב זצ"ל: "כל מי שאומר בנגלה שאינו מאמין בנסתר, יש לחשוש שבנסתר אינו מאמין בנגלה"! כך גם נמסר לי לפני עשרות שנים על-ידי תלמיד- חכם גדול, רבי עקיבא סופר, נכד ה'חת"ם סופר' דור אחר דור. הוא היה הרב האחרון של פרסבורג, ועבר לירושלים[...]
אמרתי לרב מפרסבורג: בוודאי שאין לערבב הלכה ואגדה — כדברי ה'חת"ם סופר' — שאין לערבב את הצד הנסתר הפילוסופי המחשבי והאמוני יחד עם הצד המעשי. בוודאי שלא, אבל תורת ד' תמימה, והיא כוללת את הכל, גם הלכה, וגם הפצת אור של אמונה ודעת. הוא ענה לי שגם הוא מבין כך את דברי ה'חת"ם סופר': "נגלה ונסתר — הכל פנים של תורה. יש שבעים פנים לתורה. יש גדולי תורה ורוח שעיקרם בהלכה, ויש שעיקר כוחם באגדה. ויש לדייק היטב בהדרכה ולא לערבב. לא לעשות 'דייסא'. אבל התורה כוללת הכל". המערבב הלכה ואגדה כמערבב כלאיים. אבל בכלאיים, כל מין חשוב במהלך החיים. רק הערבוב אסור, כמו בבשר וחלב. הבחנה אינה פירוד.
אם כן, אמונה היא דבר שצריך ללמוד אותו. יסוד הכל הוא בירור אמונת ישראל במובן אמיתי על-פי ספר 'הכוזרי', ורק לאור זה יש לגשת לכל מה שמסביב. זהו העניין המיוחד שלנו. הנקודה היסודית הזאת נמצאת בצורה יותר מבוררת ומפורטת במשנה ובגמרא.
איגרת תימן (40)
בשביל הנשמה
2 - חלק א'
3 - חלק ב'
4 - חלק ג'
טען עוד
בפרק שני של המשנה ברכות אנו מוצאים בשם רבי יהושע בן קרחה בנו של רבי עקיבא שאלה ותשובה. השאלה היא: "למה קדמה שמע לוהיה אם שמע?". בסדר התפילה פרשת 'שמע' נאמרה קודם, ולאחריה פרשת 'והיה אם שמע'. וכן בתורה שתי פרשיות אלה מחולקות: 'שמע' בפרשת ואתחנן, ואחר-כך 'והיה אם שמע' בפרשת עקב. מה הסיבה? רבי יהושע בן קרחה משיב במילים אלה: "כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה ואחר-כך יקבל עליו עול מצוות". מה הוא המובן של קבלת עול מלכות שמים? אמונה. אמונה במובן האמיתי, היא קבלת עול מלכות שמים. קודמת למצוות, קבלת עול מלכות שמים. היסוד לכל המצוות הוא אמונה. קיימות השקפות ידועות שמגדירות את היהדות כיהדות של מצוות. זה נכון ויפה מאוד, אבל הכל תלוי בגישה, ממה היהדות מתחילה? היא אינה מתחילה ממצוות, אלא עניינה תורה ומצוות; התורה היא המקור של כל המצוות, הכלל והיסוד לכל המצוות. בתוך התורה יש מצוות. כפי שאמרנו, קיימות נוסחאות כאלה: היהדות היא דת פרקטית, היא פרקטית אורטודוקסית. בתוך האורטודוקסיה קיים עוד נוסח: אורטופרקטיה, זאת אומרת פרקטיקה. מהן נמשכות יבשות וריקנות: כך וכך יש לעשות. הנכון הוא שהעשייה צריכה להיות מתוך תורה, מתוך אמונה, אמונה בד'. "יקבל עליו עול מלכות שמים תחלה". לפני הכל. צריך לדייק היטב בלשון המשנה: "ואחר-כך יקבל עול מצוות". לכאורה היה יותר הגיוני שהדברים יתבטאו בצורה אחרת: ומתוך כך יקבל עליו עול מצוות, זאת אומרת, מתוך קבלת עול מלכות שמים, מתוך הבנה, מתוך בירור, מתוך אמונה, יקבל עול מצוות. מתוך הכרת אמיתת הדברים מתחייבת קבלת עול מצוות. אבל מה נעשה ובמשנה לא כתוב ככה? "דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים"! הדברים נאמרו בדיוקם: "אחר-כך". יש צורך בסבלנות. קודם כל צריך להיות ברור ומבורר מה הוא החינוך הנכון, מה היא ההדרכה הנכונה.
(תלמוד תורה ב', פסקאות 3-4)
תודתנו נתונה על הרשות להשתמש בטקסט לרב שלמה אבינר ולספריית חוה 02-9973168
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
