ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- איגרת תימן
(א) אָמְנָם מַה שֶּׁזְּכַרְתּוֹ מֵעִנְיַן זֶה הַמּוֹשֵׁל בְּאֶרֶץ תֵּימָן, אֲשֶׁר גָּזַר שְׁמָד עַל יִשְׂרָאֵל, וְהִכְרִיחַ כֹּל אַנְשֵׁי מְקוֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ לָצֵאת מִן הַדָּת, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה הַכְּנַעֲנִי בְּאֶרֶץ הַמַּעֲרָב – שִׁסְּעָה* זוֹ הַשְּׁמוּעָה גֵּוֵינוּ, וְהִבְהִילָה כֹּל קְהִלּוֹתֵינוּ. וּבֶאֱמֶת זוֹ הִיא שְׁמוּעָה רָעָה, כֹּל שׁוֹמְעָהּ תְּצִלֶּינָה* שְׁתֵּי אָזְנָיו. חָרְדוּ לִבּוֹתֵינוּ, וְנָבוֹכוּ רַעְיוֹנֵינוּ, וְחָלְשׁוּ כֹּחוֹתֵינוּ, לְצָרוֹת הַשְּׁמָד הָעֲצוּמוֹת אֲשֶׁר נִגְזַר עָלֵינוּ בִּשְׁתֵּי קְצוֹת הָעוֹלָם, מִזְרָח וּמַעֲרָב, וַיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל בַּתָּוֶךְ*, אֵלֶּה מִזֶּה וְאֵלֶּה מִזֶּה. וְעַל כַּיּוֹצֵא בְּזֶה הַזְּמָן הַמַּבְהִיל, הַקָּשֶׁה, אָמַר הַנָּבִיא, מַעְתִּיר בַּעֲדֵנוּ, מִתְפַּלֵּל בַּעֲבוּרֵנוּ: "ה' אֱלֹהִים חֲדַל נָא, מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא" (עמוס ז, ה). וְזֶהוּ עִנְיָן שֶׁלֹּא יִמְעַט בְּעֵינֵי הַמַּאֲמִין בה' וּבְתוֹרָתוֹ וּבְמֹשֶׁה נֶאֱמַן בֵּיתוֹ, וְאֵין סָפֵק שֶׁאֵלּוּ הֵם חֶבְלֵי מָשִׁיחַ אֲשֶׁר הָיוּ הַחֲכָמִים מִתְפַּלְּלִים לה' שֶׁלֹּא לִרְאוֹתָם, וְהַנְּבִיאִים הָיוּ חֲרֵדִים בְּדַמּוֹתָם אוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר יְשַׁעְיָהוּ כַּאֲשֶׁר תֵּאֲרָם: "תָּעָה לְבָבִי פַּלָּצוּת בִּעֲתָתְנִי, אֵת נֶשֶׁף חִשְׁקִי שָׂם לִי לַחֲרָדָה" (ישעיה כא, ד), וְקָרָא ה' בְּסִפְרוֹ אוֹי לְמִי שֶׁיִּרְאֵם, וְאָמַר: "אוֹי מִי יִחְיֶה מִשֻּׂמוֹ אֵל" (במדבר כד, כג).
התקיימות חזון דניאל
וַאֲשֶׁר זָכַרְתָּ מֵהִתְבַּלְבֵּל קְצָת אֲנָשִׁים, וְסוּר לְבָבָם וְהִתְמוֹטֵט אֱמוּנָתָם, וּקְצָתָם לֹא סָרָה אֱמוּנָתָם וְלֹא מָעֲדוּ רַגְלֵיהֶם - זֶה דָּבָר כְּבָר קָדְמָה הַהוֹדָעָה בּוֹ, וּבֵאֵר לָנוּ הָאָדוֹן דָּנִיֵּאל מַה שֶּׁהוֹדִיעוֹ ה', כִּי כְּשֶׁיֶּאֱרַךְ גָּלוּתֵנוּ וְיַתְמִידוּ הַצָּרוֹת עָלֵינוּ, יִתְמוֹטְטוּ רַבִּים מִן הַדָּת, וְיִכָּנֵס בְּלִבָּם סָפֵק, וְיִתְעוּ, בִּגְלַל מַה שֶּׁיִּרְאוּהוּ מֵחֻלְשָׁתֵנוּ, וְתִגְבֹּרֶת הַקָּמִים עָלֵינוּ וּמָשְׁלָם בָּנוּ, וּקְצָת אֲנָשִׁים לֹא יְסַפְּקוּ*, וְלֹא תִּפָּסֵד אֱמוּנָתָם. אָמַר: "יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים, וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים וְלֹא יָבִינוּ כָּל רְשָׁעִים, וְהַמַּשְׂכִּלִים יָבִינוּ" (דניאל יב, י). אַחַר כֵּן בֵּאֵר לָנוּ, שֶׁאֲפִלּוּ הַמַּשְׂכִּילִים אֲשֶׁר יַעַמְדוּ כְּנֶגֶד הַצָּרוֹת וְיִשָּׁאֲרוּ עַל אֱמוּנָתָם בה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ, יַעַבְרוּ עֲלֵיהֶם עִנְיָנִים יוֹתֵר קָשִׁים וְרָעִים מֵאוֹתָם אֲשֶׁר עָמְדוּ כְּנֶגְדָּם, עַד שֶׁיִּכָּנֵס אָז בְּלֵב קְצָתָם סָפֵק וְיִתְעוּ, וְלֹא יִזַּךְ* רַק הַמְּעַט, וְהוּא אָמְרוֹ: "וּמִן הַמַּשְׂכִּילִים יִכָּשְׁלוּ" וְגוֹ' (שם יא, לה).
___________________________________
איגרת תימן (40)
בשביל הנשמה
9 - איגרת תימן חלק א'
10 - איגרת תימן חלק ב'
11 - איגרת תימן חלק ג'
טען עוד
ביאורים
הרמב"ם מגיב בדברים אלו על שתי ידיעות שנמסרו לו: הידיעה על גזרת השמד – מלך תימן ציווה להכריח את יהודי תימן לעבור על דתם, והידיעה על יהודים שנחלשו באמונתם וּויתרו על דתם.
בכל האיגרת, ובפרט במה שכותב כאן הרמב"ם, אנו למדים עד כמה צריך אדם להשתתף בצער הרבים, כמו הרמב"ם עצמו – אנו רואים במוחש את דאגתו והשתתפותו בצער עם ישראל בצרות שעוברות עליהם בכל העולם: "שִסְּעָה זוֹ הַשְּׁמוּעָה גֵּוֵינוּ, וְהִבְהִילָה כֹּל קְהִלּוֹתֵינוּ. וּבֶאֱמֶת זוֹ הִיא שְׁמוּעָה רָעָה, כֹּל שׁוֹמְעָהּ תְּצִלֶּינָה שְׁתֵּי אָזְנָיו. חָרְדוּ לִבּוֹתֵינוּ, וְנָבוֹכוּ רַעְיוֹנֵינוּ, וְחָלְשׁוּ כֹּחוֹתֵינוּ".
אך בד בבד עם ההשתתפות וההזדהות בצערם הגדול, הרמב"ם 'זורע' בתגובתו גם נקודות אור בהראותו שכל התקופות הקשות האלו כבר נובאו מאת ה', ואין הן מעידות על עזיבת ה' את ישראל חלילה. לא עוד אלא שחז"ל מלמדים אותנו שאין תקופות קשות אלה אלא חבלי משיח – כמו חבלי הלידה שמובילים אל הלידה, כך גם הצרות מובילות לגאולת ישראל.
גם התהליך הקורה בתוך עם ישראל – כלומר בירור האמונה הפנימי, שאף הוביל לצערנו לעזיבתם של קומץ אנשים את הדת ולספקות באמונה אצל חלק מאלו שנשארו בדת – נובא כבר ונאמר לנו בספר דניאל: "יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים, וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים וְלֹא יָבִינוּ כָּל רְשָׁעִים, וְהַמַּשְׂכִּלִים יָבִינוּ" [דניאל יב, י]. גם אצל המשכילים, שעמדו בתחילה במבחן, ימשיך מבחן האמונה, וחלקם יכשלו, אבל כל זה רק תהליך המוביל להתחזקות עם ישראל באמונתו. אחרי התהליך הזה יבנו ישראל ויבססו בעצמם את אמונתם, ויבררו לעצמם שדווקא אמונתם היא הנכונה והצודקת, והיא זו שבסוף תגבר – "וְלֹא יִזַּךְ רַק הַמְּעַט".
הרחבות
הגאולה העתידה וחבלי המשיח
וְלֹא יִזַּךְ רַק הַמְּעַט. הרמב"ם מתאר את חבלי המשיח כבירור ארוך וקשה. מדוע הבירור צריך להיות כה קשה, האם לא עדיף שהקב"ה יאיר לנו את הדרך, ונזכה לאמונה שלמה וגאולה?
כתוב במדרש ילקוט שמעוני : "בעולם הזה – הקדוש ברוך הוא מחזר על ישראל שיעשו רצונו ויחזרו בתשובה, אבל לעתיד לבוא ישראל מחזרים על הקדוש ברוך הוא שיעשו רצונו , שנאמר: 'נקבה תסובב גבר' [ירמיהו לא, כא]" – הגאולה השלמה תלויה במעשינו, ובעזרת הדבקות בה' הגאולה תגיע.
כך כותב המהר"ל : "כי באחרית הימים ישובו אל ה' ויבקשו אותו, כי אז יתדבקו ישראל העלול בעלה, לא העלה בעלול... ואז תמצא שאי אפשר שיהיה בטול אל החבור הזה" [נצח ישראל מז]. לעתיד לבוא ישראל (=העלול) ירצו להתקרב אל ה' (=העילה) מצד עצמם, והרצון לא יהיה רק מצד ה'. נמצא שחלק מרכזי בגאולה העתידה הוא האהבה והדבקות בה'. זו הסיבה שהגאולה כרוכה בקשיים ולא מגיעה מהמוכן – יצירת הדבקות בה' דורשת עבודה רבה מצִדנו, ואינה יכולה לבוא רק מצד ה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
