- פרשת שבוע ותנ"ך
- וארא
גליון 208
'אות ומופת'
1 בעת הטלת שליחות ד' על משה רבנו נאמר "ואני אקשה... והרביתי את אותותי ואת מופתי"
. והנה, בהגדרה
המילונית )מילון חדש, אבן שושן( אנו מוצאים בהגדרת המילה "אות" - "פלא, מופת". ובהגדרת "מופת" - "פלא,
נס". מעניין הדבר כי "פלא" מוגדר במילון כ"נס". לכאורה , אם כן, לפנינו מלים נרדפות ל -'מעשה היוצא מגדר
הטבע'. המפרשים על אתר, אינם עוסקים במשמעות המושגים 'אות' מכאן ו'מופת' מכאן.זאת , אף שהסוגיה
מעסיקה רבות גם את פרשני המקרא וגם את העוסקים במחשבת ישראל.
2 מרן הרב קוק זצ"ל בסידורו
מתייחס להקשר בו מופיע הפסוק והוא אירוע שליחותו של משה. בדרכו
3 המחשבתית , מחבר מרן הרב זצ"ל את הטבע והנס יחדיו
ומכאן הוא מתמקד בתפקידם של האות והמופת.
כמעבירי מסר של הצבעה על מהותו של השולח, היינו : הקב"ה, ובשני היבטים :
האות מראה כי שולחו של הציר הנאמן - משה- הוא בורא עולם, בורא כל, העושה את הדברים על ידי שליחו.
מאידך המופת מראה דווקא על כוחו של הקב"ה. כלומר, מי ומה היא הכתובת אליה היא נשלחת ומה עוצמתה.
משמע, האות מצביע על 'מי'. ואילו המופת עצמו מוכיח 'מה' הוא.
ומוסיף עוד הרב, כי משמעות התאחדותם של האותות והמופתים היא שיד ד' איננה רק מקיפה את כלל היצורים
ושולטת בנוכחותם וקיומם, אלא גם חודרת וממלאת את התוכיות, היינו את הפנים של כל ההוויות. מכאן היא
הידיעה לדורות כי הבריאה על כל פרטיה אחוזה ללא הפסק בכוחו ובידיעתו העליונה של הבורא ,. והוא - השולט
בכל.
4 במקום אחר
כותב הרב, כי העמדת הנס למעלה מן הטבע- מציירת את הטבע כדבר חלוש- שהרי עיקר כוונתנו
המוסרית היא להבהיר שהטבע הרע הוא חסר כוח ועמדה לקום לפני הטוב שהוא קיים מצד מהותו. הטוב, משמעו
טובו של ד'. ויש להישמר מכך שהיחלשות הטבע לא תפגע בטבע הטוב. עם זאת, העמקה, ככל שהיא חודרת
יותר הרי היא מוצאת שגם השכל הטוב הוא מוגבל ודבר זה 'אינו טוב'. ומכאן – כי הדבר האיתן היחיד הוא אור ד'
לבדו.
5 בפרק 'חזות הכל והשלום'
מדגיש הרב כי מן הפסוק שלפנינו נראה באופן ברור כי אין להפריד בין הטבע והנס,
שניהם חטיבה אחת ושניהם משלימים האחד את השני. וודאי הדבר שציורם כסותרים זה את זה - משבש את
פנימיות הדברים ואת האמת .
לדבריו, הנס - הוא עטרת הטבע , הוא - נשמתו הפנימית. והרי 'משתקפת על ידי השפעה ציורית זו - השקפה
מוסרית ואמונית מאוחדת'. אשר 'השטף הפנימי של החיים הולך על ידה למישרין' . את היכולת המופלאה הזו ,
לראות את הדברים כלולים יחדיו , מייחס הרב לקדושי עליון, לגדולי הדעה העומדים בסוד ד'. 'האות והמופת' הם
שני כלים- שתי מהויות, המסייעים יחדיו למשה רבנו השליח הנאמן, בשליחותו הקשה , הגדולה והאמיצה.
1
ספר שמות פרק ז, ה
2
עולת ראיה חלק ב , עמ' פב על תהילים קלט,ט- 'שלח אותות ומופתים בתוככי מצרים בפרעה ובכל עבדיו'
3
וראה עוד להלן .
4
שמונה קבצים , קובץ ז, עח
5
אורות הקודש חלק ד, השלום, פרק יד , עמ' תקד
. והנה, בהגדרה
המילונית )מילון חדש, אבן שושן( אנו מוצאים בהגדרת המילה "אות" - "פלא, מופת". ובהגדרת "מופת" - "פלא,
נס". מעניין הדבר כי "פלא" מוגדר במילון כ"נס". לכאורה , אם כן, לפנינו מלים נרדפות ל -'מעשה היוצא מגדר
הטבע'. המפרשים על אתר, אינם עוסקים במשמעות המושגים 'אות' מכאן ו'מופת' מכאן.זאת , אף שהסוגיה
מעסיקה רבות גם את פרשני המקרא וגם את העוסקים במחשבת ישראל.
2 מרן הרב קוק זצ"ל בסידורו
מתייחס להקשר בו מופיע הפסוק והוא אירוע שליחותו של משה. בדרכו
3 המחשבתית , מחבר מרן הרב זצ"ל את הטבע והנס יחדיו
ומכאן הוא מתמקד בתפקידם של האות והמופת.
כמעבירי מסר של הצבעה על מהותו של השולח, היינו : הקב"ה, ובשני היבטים :
האות מראה כי שולחו של הציר הנאמן - משה- הוא בורא עולם, בורא כל, העושה את הדברים על ידי שליחו.
מאידך המופת מראה דווקא על כוחו של הקב"ה. כלומר, מי ומה היא הכתובת אליה היא נשלחת ומה עוצמתה.
משמע, האות מצביע על 'מי'. ואילו המופת עצמו מוכיח 'מה' הוא.
ומוסיף עוד הרב, כי משמעות התאחדותם של האותות והמופתים היא שיד ד' איננה רק מקיפה את כלל היצורים
ושולטת בנוכחותם וקיומם, אלא גם חודרת וממלאת את התוכיות, היינו את הפנים של כל ההוויות. מכאן היא
הידיעה לדורות כי הבריאה על כל פרטיה אחוזה ללא הפסק בכוחו ובידיעתו העליונה של הבורא ,. והוא - השולט
בכל.
4 במקום אחר
כותב הרב, כי העמדת הנס למעלה מן הטבע- מציירת את הטבע כדבר חלוש- שהרי עיקר כוונתנו
המוסרית היא להבהיר שהטבע הרע הוא חסר כוח ועמדה לקום לפני הטוב שהוא קיים מצד מהותו. הטוב, משמעו
טובו של ד'. ויש להישמר מכך שהיחלשות הטבע לא תפגע בטבע הטוב. עם זאת, העמקה, ככל שהיא חודרת
יותר הרי היא מוצאת שגם השכל הטוב הוא מוגבל ודבר זה 'אינו טוב'. ומכאן – כי הדבר האיתן היחיד הוא אור ד'
לבדו.
5 בפרק 'חזות הכל והשלום'
מדגיש הרב כי מן הפסוק שלפנינו נראה באופן ברור כי אין להפריד בין הטבע והנס,
שניהם חטיבה אחת ושניהם משלימים האחד את השני. וודאי הדבר שציורם כסותרים זה את זה - משבש את
פנימיות הדברים ואת האמת .
לדבריו, הנס - הוא עטרת הטבע , הוא - נשמתו הפנימית. והרי 'משתקפת על ידי השפעה ציורית זו - השקפה
מוסרית ואמונית מאוחדת'. אשר 'השטף הפנימי של החיים הולך על ידה למישרין' . את היכולת המופלאה הזו ,
לראות את הדברים כלולים יחדיו , מייחס הרב לקדושי עליון, לגדולי הדעה העומדים בסוד ד'. 'האות והמופת' הם
שני כלים- שתי מהויות, המסייעים יחדיו למשה רבנו השליח הנאמן, בשליחותו הקשה , הגדולה והאמיצה.
1
ספר שמות פרק ז, ה
2
עולת ראיה חלק ב , עמ' פב על תהילים קלט,ט- 'שלח אותות ומופתים בתוככי מצרים בפרעה ובכל עבדיו'
3
וראה עוד להלן .
4
שמונה קבצים , קובץ ז, עח
5
אורות הקודש חלק ד, השלום, פרק יד , עמ' תקד
יציאת מצרים והגאולה העתידית
קול צופייך וארא תשפ"ב
הרב שמואל אליהו | כ"ה טבת תשפ"ב
הופעת ה' בגאולת מצרים
שיחת מוצ"ש פרשת וארא תשפ"ג
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ח טבת תשפ"ג

ענג שבת פרשות שמות-וארא
רבנים שונים | כ"ד טבת תשפ"א
מצרים כור הברזל
הרב שמואל אליהו | כו אדר תשפ"ג

הרב מאיר גרוס

תפילות שחרית, מנחה וערבית
גליון 256
כסלו תשע"ז

סגולת 'ארץ הכנעני'- היא "להוציא ממסגר עני...
גליון264
שבט תשע"ז

ה'לבנים' כמשל ל'בנים'
גליון מס 196
חשוון תשע"ו

"כוחו של כיבוש"
גליון מס 226
אייר תשע"ו
ארבע כוסות ושלוש מצות
מה המשמעות הנחת תפילין?
שבועות מעין עולם הבא!
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
איך ללמוד אמונה?
דיני פרשת זכור
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
היסוד הגדול שנלמד מרבי שמעון בר יוחאי
האם מותר לפנות למקובלים?
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
איך לומדים גמרא?