ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
. והנה, בהגדרה
המילונית )מילון חדש, אבן שושן( אנו מוצאים בהגדרת המילה "אות" - "פלא, מופת". ובהגדרת "מופת" - "פלא,
נס". מעניין הדבר כי "פלא" מוגדר במילון כ"נס". לכאורה , אם כן, לפנינו מלים נרדפות ל -'מעשה היוצא מגדר
הטבע'. המפרשים על אתר, אינם עוסקים במשמעות המושגים 'אות' מכאן ו'מופת' מכאן.זאת , אף שהסוגיה
מעסיקה רבות גם את פרשני המקרא וגם את העוסקים במחשבת ישראל.
2 מרן הרב קוק זצ"ל בסידורו
מתייחס להקשר בו מופיע הפסוק והוא אירוע שליחותו של משה. בדרכו
3 המחשבתית , מחבר מרן הרב זצ"ל את הטבע והנס יחדיו
ומכאן הוא מתמקד בתפקידם של האות והמופת.
כמעבירי מסר של הצבעה על מהותו של השולח, היינו : הקב"ה, ובשני היבטים :
האות מראה כי שולחו של הציר הנאמן - משה- הוא בורא עולם, בורא כל, העושה את הדברים על ידי שליחו.
מאידך המופת מראה דווקא על כוחו של הקב"ה. כלומר, מי ומה היא הכתובת אליה היא נשלחת ומה עוצמתה.
משמע, האות מצביע על 'מי'. ואילו המופת עצמו מוכיח 'מה' הוא.
ומוסיף עוד הרב, כי משמעות התאחדותם של האותות והמופתים היא שיד ד' איננה רק מקיפה את כלל היצורים
ושולטת בנוכחותם וקיומם, אלא גם חודרת וממלאת את התוכיות, היינו את הפנים של כל ההוויות. מכאן היא
הידיעה לדורות כי הבריאה על כל פרטיה אחוזה ללא הפסק בכוחו ובידיעתו העליונה של הבורא ,. והוא - השולט
בכל.
4 במקום אחר
כותב הרב, כי העמדת הנס למעלה מן הטבע- מציירת את הטבע כדבר חלוש- שהרי עיקר כוונתנו
המוסרית היא להבהיר שהטבע הרע הוא חסר כוח ועמדה לקום לפני הטוב שהוא קיים מצד מהותו. הטוב, משמעו
טובו של ד'. ויש להישמר מכך שהיחלשות הטבע לא תפגע בטבע הטוב. עם זאת, העמקה, ככל שהיא חודרת
יותר הרי היא מוצאת שגם השכל הטוב הוא מוגבל ודבר זה 'אינו טוב'. ומכאן – כי הדבר האיתן היחיד הוא אור ד'
לבדו.
5 בפרק 'חזות הכל והשלום'
מדגיש הרב כי מן הפסוק שלפנינו נראה באופן ברור כי אין להפריד בין הטבע והנס,
שניהם חטיבה אחת ושניהם משלימים האחד את השני. וודאי הדבר שציורם כסותרים זה את זה - משבש את
פנימיות הדברים ואת האמת .
לדבריו, הנס - הוא עטרת הטבע , הוא - נשמתו הפנימית. והרי 'משתקפת על ידי השפעה ציורית זו - השקפה
מוסרית ואמונית מאוחדת'. אשר 'השטף הפנימי של החיים הולך על ידה למישרין' . את היכולת המופלאה הזו ,
לראות את הדברים כלולים יחדיו , מייחס הרב לקדושי עליון, לגדולי הדעה העומדים בסוד ד'. 'האות והמופת' הם
שני כלים- שתי מהויות, המסייעים יחדיו למשה רבנו השליח הנאמן, בשליחותו הקשה , הגדולה והאמיצה.
1
ספר שמות פרק ז, ה
2
עולת ראיה חלק ב , עמ' פב על תהילים קלט,ט- 'שלח אותות ומופתים בתוככי מצרים בפרעה ובכל עבדיו'
3
וראה עוד להלן .
4
שמונה קבצים , קובץ ז, עח
5
אורות הקודש חלק ד, השלום, פרק יד , עמ' תקד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
