ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
התשובות נכתבו ע"י צות אתר ישיבה.
א. חלוקת המכות של רבי יהודה,
זכורה לכל מתוך ההגדה.
דצ"ך עד"ש באח"ב אינם רק סימנים
אלא שלוש סדרות של מכות – מציינים.
ראיה לכך שהן שלוש יחידות,
תמצא אם תשווה את שלוש הפתיחות.
המכה שבראש כל יחידה,
פותחת בצורה כמעט אחידה.
אם תעיין תמצא הוכחות נוספות
שהמכות, לשלוש קבוצות נחלקות.
ב. שתי מכות (אותן אותיות)
למחר מובטחות.
למחר גם מכה נוספת
בה ההפליה והפדות מודגשת.
מכה זו - מחר
גם תוסר.
ולבקשת פרעה (במכה אחרת)
עתירה למחר נאמרת.
ג. לבקשת פרעה לעתירה משה נענה,
ארבע פעמים מתפלל להסרת המכה.
בראשונה - צעקה,
ובשניה – עתירה,
ובשלישית - רק פרישׂה.
פעם רביעית בפרשה הבאה
ואף שם - עתירה.
מהן ארבע המכות,
שבעקבותיהן - אלו הבקשות?
ד. חלק מהסדרה
בסוגריים נאמרה.
כיוון שסימנים בתורה לא מצויים,
בדרך אחרת – את ה"סוגריים" מציינים.
אם על זאת תדע לענות,
לכפילות מיותרת תמצא פתרונות.
*
ואם בענייני צורה עסקנו
הרי גם "לשון נופל על לשון" – מצאנו.
בשתי מכות סמוכות
בערוב ובדבר התופעות מצויות.
ה. מתוך "רדו" – כמה שנים
חיו בני ישראל במצרים מעונים?
על דעת חכמינו בזו השאלה
מפתח נמצא ברש"י על הפרשה.
ו. ב"קל וחומר" כבר נפגשנו
והנה עוד אחד נוסף בפרשתנו מצאנו.
לקל וחומר זה שבתחילת הפרשה,
יש פירכא שאת הטענה מחלישה.
ז. פעמיים בתהילים נזכרות
רוב המכות בפרוטרוט.
הופעתן לראשונה -
בפרק השבעים ושמונה.
והנה שלוש המכות ששם חסרות
אף בפרשתנו, שונות הן מאחרות.
בדוק במה שלושתן נבדלות
משאר תאורי כל המכות.
ח. התשיעית קדמה לראשונה,
הרביעית עם השלישית הוחלפה,
ושתי האמצעיות
פשוט חסרות.
כל זאת, בפרק המאה וחמישה
שם מופיעות הן בשניה.
הסבר את כוונת הדברים
לאחר עיון בפרשתנו ובפרקי תהילים.
ט. מהי המכה היותר קשה
מכל אלו שנזכרו בפרשה?
כדי שנוכל על שאלה זו לענות,
את פסוקי כל מכה, מוצע למנות.
כך תדע איזו מכה ביתר הרחבה תוארה,
ויותר מאחרות השאירה את רישומה.
ואם תעיין תיווכח שמיוחדים הבטויים,
שרק בה מופיעים ומצויים.
*
האם גם בשני הפרקים בתהילים
מוקדשות למכה זו יותר מילים?
י. מכה זו, הכתה ארבעה דברים.
רק חלקם בתהילים נזכרים.
בפרק השני, פרוט הפגיעה בדבר אחד,
ובפרק הראשון תאור שניים, בלבד.
*
המכה הראשונה פוגעת בשני דברים.
שניהם בתהילים נזכרים.
אלא שאחת בפרק הראשון נזכרה,
והאחרת רק בפרק השני הודגשה.
תשובות
א. בשלושת הקבוצות במכה הראשונה (דם, ערוב, ברד) יש התראה, וה' מצווה את משה שילך את פרעה בבוקר להתרות בו. במכה השנייה (צפרדע, דבר, ארבה) יש התראה, וה' מצווה את משה "בא אל פרעה". במכה השלישית (כנים, שחין, חושך) אין התראה.
ב. במכת דבר ובמכת ברד נאמר שהמכה תהיה מחר.
גם במכת ערוב מובטח שתהיה מחר, וכן בסוף המכה משה אומר שהערוב יוסר מחר.
במכת צפרדע פרעה מבקש ממשה שיעתיר למחר שיכרתו הצפרדעים.
ג. במכת צפרדע- "ויצעק משה אל ה' על דבר הצפרדעים".
במכת ערוב- "ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל ה'"
במכת ברד- "ויפרוש כפיו אל ה'".
במכת ארבה- "ויעתר אל ה'".
ד. לאחר שה' מצווה את משה ללכת לפרעה, כתובים תולדתם של שבט ראובן, שמעון ולוי עד משה ואהרן (ו', י"ד-כ"ט). לפני פירוט התולדות כתוב ציווי ה' למשה ללכת לפרעה "בא דבר אל פרעה מלך מצרים" ותשובת משה שהוא ערל שפתיים (שם, י'-י"ב), ולאחר פירוט התולדות כתוב פעם נוספת ציווי ה' למשה "דבר אל פרעה מלך מצרים" ותשובת משה שהוא ערל שפתיים (שם, כ"ט-ל').
רש"י (פס' כ"ט) מסביר את הכפילות "מתוך שהפסיק הענין כדי ליחסם חזר אליו".
ה. "ושני חיי לוי שבע ושלושים ומאת שנה" (ו', ט"ז), רש"י מבאר שלאחר מות לוי התחיל השעבוד. ב'שפתי חכמים' שם מביא שלפי חשבון זה היה השעבוד 116 שנים, כי לוי היה בן 43 שנים בירידה למצרים ונמצא שחי במצרים 94 שנים, וא"כ נשארו מ210 שנים שהיו במצרים 116 שנים.
ו. משה אומר לה' "הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתיים".
לפני כן כתוב שבני ישראל לא שמעו אל משה "מקוצר רוח ומעבודה קשה", וסיבה זו היא רק בישראל ולא בפרעה.
ז. בפרק ע"ח חסרות המכות כנים, שחין וחושך. אלו שלושת המכות האחרונות בקבוצות דצ"ך עד"ש באח"ב שבהן לא היתה התראה (ועיין אב"ע בתהילים שם).
ח. בפרק ק"ה בתהילים המכות כתובות פעם נוספת. בסדר המכות שם בתחילה כתובה מכת חושך (התשיעית בפרשתנו) עוד לפני מכת דם, ערוב לפני כנים, ודבר ושחין לא מוזכרות כלל.
ט. מכת ברד היא המכה הכתובה באריכות הגדולה ביותר (פרק ט', י"ג-ל"ה, עשרים ושלושה פסוקים).
גם בתהילים בשני הפרקים מתואר הברד באריכות יותר משאר המכות.
י. הברד הכה באדם, בבהמה בעשבים ובעצים (שם, כ"ה).
בפרק ע"ח מוזכרת הפגיעה בעצים ובבהמות, ובפרק ק"ה מוזכרים רק העצים.
מכת דם פגעה במים וגם גרמה למיתת הדגים. בפרק ע"ח מוזכרים רק המים, ובפרק ק"ה כתוב גם מיתת הדגים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
