ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הבבא סאלי
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב מרדכי אליהו
בתוך הסעודה התעניין הבבא סאלי ברבני העיר ודייניה.
כאשר שמע שהרב מרדכי אליהו מכהן בעיר כדיין בבית הדין הרבני האזורי, מיהר לשגר שליחים שיביאוהו אל הסעודה.
באו השליחים לבית שבו התגורר הרב אליהו והודיעו לו שהבבא סאלי מזמינו לסעודה שהוא עורך עתה בבאר שבע. אולם הרב אליהו, שהיה בתוך שנת האבל אחר פטירת אמו, סירב להזמנה. כאשר הובאה תשובתו בפני הבבא סאלי, הביע את רצונו בפני השליחים שיעשו כל מאמץ להביאו תכף ומיד לסעודה.
שבו השליחים לדירת הרב ומסרו לו את דברי הבבא סאלי, ואף הודיעו לו שאין בכוונתם להרפות ממנו ובכוונתם למלא את רצון הצדיק במסירות נפש. מכיוון שראה הרב אליהו שהשליחים אינם מותירים בידו ברירה, החליט להתלוות אליהם, ובבואו לפני הבבא סאלי יסביר לו מדוע אינו יכול להסב עמו לסעודה.
כאשר נכנס הרב אליהו לסלון הרחב שבו התקיימה הסעודה, מיהר הבבא סאלי למזוג לו כוס עארק והושיבו על ידו. עד מהרה התפתחה ביניהם שיחה בדברי תורה, כאשר הבבא סאלי מפלפל בבקיאות בש"ס ובפוסקים ונוחת לעומק הדין והרב אליהו מצטרף בדברי תורה משלו. לאחר מכן התנצל הרב אליהו על כך שלא יוכל להצטרף לסעודה עצמה. הבבא סאלי טען לעומתו שסעודה זו היא בגדר סעודת מצווה, מאחר שהוא מבקש לשמוח בה ולהודות לקדוש ברוך הוא על כל הטוב אשר גמלו.
הרב אליהו נעתר לבקשת הבבא סאלי והצטרף לסעודת המצווה. מעט לפני שסיימו את הסעודה, הופיעו לפתע כמה שוטרים בפתח הבית. הם דרשו לדעת אם הדיין, הרב מרדכי אליהו, נוכח בסעודה. לנוכחים שנבהלו ותמהו על הופעת השוטרים, סיפרו שאחד מהאנשים האלימים בעיר, שנידון באותו יום בבית הדין ויצא חייב בדינו, יצא למסע נקמה בדיינים שחייבו אותו. הוא הספיק לבקר בביתם של שניים מהדיינים וביזה אותם, תוך שהוא נוקט כלפיהם באלימות פיזית. על הדיין הראשון שפך שקית מלאה בבוץ ורפש, ואילו בבואו לבית הדיין השני הגדיל לעשות והיכהו עד שהלה נזקק לאשפוז רפואי. כיוון שכך, פנו בני משפחות הדיינים למשטרה, וביקשו מהם שילכו להגן על הרב מרדכי אליהו פן יבולע גם לו. כאשר הגיעו אנשי המשטרה לביתו השכור ולא מצאוהו, התעורר החשש שמא פגע בו אותו בריון מסוכן. כל משטרת באר שבע הועמדה על רגליה כדי לאתר את מקום הימצאו של הרב, עד שהגיעו לבית שבו התארח הבבא סאלי. משהתגלו הדברים, חייך הבבא סאלי ואמר: "נו, חכם מרדכי, וכי היכן היה טוב יותר - להיות כאן בשמחה של מצווה או לסבול מאותו אדם אלים?... לכן קראתי לכבודו אל הסעודה כדי להצילו מנזק".
השוטרים המתינו עד לסיום הסעודה, ויצאו עם הרב אליהו ללוותו לביתו. כשהגיעו לקרבת הבית, יצא אותו בריון ממחבואו וניגש לתקוף את הרב אליהו, אלא שהוא נתפס על ידי השוטרים מבלי שהספיק לעולל לרב כל רע.
במשך השנים התוודע הרב אליהו יותר ויותר לבבא סאלי. הוא הכיר את כיסופיו העצומים של הצדיק לביאת המשיח ואת ביטחונו שיזכה לראותו בימי חייו.
יום אחד עלה הבבא סאלי מנתיבות והתאכסן זמן מה בשכונת מטסדורף בירושלים. הוא הזמין את הרב אליהו אליו בבוקר. הרב אליהו הגיע והבבא סאלי ביקש ממנו תחילה לשתות כוס עארק גדולה.
"אני צריך לדון בבית הדין עוד מעט!" טען הרב אליהו, "ואיך אוכל לעשות זאת אחרי כוס עארק?!"
"תשתה! תשתה!" פקד עליו הבבא סאלי כדרכו, שאין הברכות חלות אלא על מאכל ומשקה שטועמים לפני כן.
"אבל בטני ריקה!" טען הרב אליהו, "לא אכלתי עדיין".
"תעשי לו שתי ביצים", ביקש הבבא סאלי מהרבנית.
"הרופא אסר עליי לאכול ביצים", אמר הרב אליהו לרבנית.
"אם הבבא סאלי אמר, אין בעיה!" אמרה הרבנית ושלקה בעבורו שתי ביצים, שאחריהן שתה את כוס העארק.
ואז אמר הבבא סאלי לרב אליהו כממתיק סוד כמוס: "שנינו נזכה לראות את המשיח!"
הרב אליהו שמח על הברכה הכי נפלאה שיכולה להיות. לאחר מכן הלך לבית הדין הגדול בירושלים, ולא רק שלא היה מבולבל בגלל המשקה, אלא אדרבה היה ביישוב הדעת מיוחד.
עברו ימים והרב אליהו בא לבקר את הבבא סאלי בחוליו. הבבא סאלי אמר: "בעוונות הדור צריכים לבוא ייסורים גדולים על עם ישראל. רבים מעמנו עלולים חלילה למות", ואז נאנח ואמר: "אני מוכן ללכת כפרה על עם ישראל מבלי שאראה את המשיח".
הבבא סאלי הלך לעולמו בד' בשבט תשד"מ. הרב מרדכי אליהו הלך לעולמו 26 שנים אחריו. זכותם תגן עלינו שנזכה לביאת המשיח במהרה בימינו.
על פי הספר 'אביר יעקב' מאת חנוך ריגל ושיחה של הרב אליהו זצ"ל
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
