ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
כשנתבונן בפסוקים נראה כי בתחילה מבקש אברהם מבני חת בקשה כללית 'גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי' הוא אינו מבקש מקום מסויים אלא אחוזת קבר כל שהיא, ואילו בהמשך, לאחר שהם אומרים לו ' בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת מֵתֶךָ אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת קִבְרוֹ לֹא יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ' מתברר שאברהם אינו מבקש אחוזת קבר כל שהיא אלא הוא מתמקד באחוזה מאוד ספציפית, את מערת המכפלה אשר בקצה שדהו של עפרון בן צוחר. מה ההסבר לשינוי זה.
כמו כן צריך להבין מדוע מבקשים בני חת לאפשר לאברהם לקבור את מתו ללא תשלום, אברהם לא היה חסר ממון ומדוע שלא ישלם על חלקת הקבר שבה הוא משתמש לקבורת שרה. ומנגד, צריך להבין מדוע מתעקש אברהם לרכוש את אחוזת הקבר בכסף מלא ומסרב לקבל את הצעתם הנדיבה של עפרון ובני חת לאפשר לו לקבור את מתו ללא תשלום.
עיון נוסף המתבקש בפרשה הוא העובדה שאברהם מבקש מעפרון החיתי את מערת מכפלה בלבד: ' שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר: וְיִתֶּן לִי אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ' ואילו כאשר עפרון מציע לאברהם לקבל את מערת המכפלה הוא כורך עימה יחד את השדה ' לֹא אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ לְעֵינֵי בְנֵי עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ קְבֹר מֵתֶךָ'. גם אם עפרון רוצה להעניק לאברהם את מערת המכפלה אותה הוא מבקש, לשם מה הוא כורך עימה אף את השדה, דבר שאברהם כלל לא ביקש.
אחוזת קבר
ראשית יש להבין שקבורה במקום מסוים מבטאת שייכות נצחית למקום. ברוב התרבויות האנושיות נוהגים שלא להוציא את המתים מקברם ולכן מקום הקבורה גורם לבני המשפחה הנותרים לקבוע את מגוריהם באזור מקום הקבורה. לעיתים הקברים אף הופכים לאתרים מקודשים, אך גם כאשר מדובר בקברים פשוטים של אנשי משפחה, לא תמהר המשפחה לעזוב את המקום ולנטוש את מתיה ותתאמץ עד כמה שניתן להמשיך את חייה באזור קברי מתי המשפחה.
תפיסה זו עומדת אפוא בבסיס הבקשה של אברהם והסירוב של בני חת. אברהם מעוניין ליצור שייכות משלו לארץ כנען דרך קבורת שרה ולכן הוא מבקש מבני חת שיתנו לו "אחוזת קבר". הוא אינו מבקש רק את הצורך הטכני של הקבורה ועל כך מלמד אותנו הביטוי "אחוזה", המבטא היאחזות נרחבת ועמוקה בקרקע הנרכשת.
בני חת מבינים את בקשת אברהם וכבני המקום הם מסרבים בתוקף, הם אינם מעוניינים שאברהם יצור היאחזות בקרקע השייכת להם ולכן הם עונים לו ' בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת מֵתֶךָ' הם מציעים לו לקבור את שרה בתוך חלקות הקברים שלהם, לא 'אחוזת קבר' וגם לא קבר בפני עצמו אלא קבר מתוך מבחר קברותיהם שלהם, מתוך מחשבה שזהו האופן שבו קבורת שרה לא תקבל משמעות של היאחזות בארץ. בהצעה זו מונח הרצון שלהם להמשיך את היאחזותם בקרקע וסירובם לאפשר לאברהם את האחיזה הזו.
אשר בקצה שדהו
אברהם לא מתייאש ופונה ל'עם הארץ לבני חת':
וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם הָאָרֶץ לִבְנֵי חֵת: וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת מֵתִי מִלְּפָנַי שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר: וְיִתֶּן לִי אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי בְּתוֹכְכֶם לַאֲחֻזַּת קָבֶר :
נראה שהפנייה הראשונה הייתה לראשי הקהל החיתי, אל בעלי הסמכות והשררה, להם הוא אומר 'תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם' . הוא לא מתייחס אפוא לחלקה ספציפית, אלא מבקש את עצם הרשות לקנות קרקע בתוכם, אך לאחר הסירוב הרשמי של אנשי השררה, מנסה אברהם דרך אחרת, הוא פונה להמון העם, "עם הארץ", ומשדל אותם בנימת תחנונים, הוא מבקש מקום מסוים, וניתן בעליל להבחין שבבקשה זו הוא משתדל להמעיט כביכול בחשיבותה של בקשתו. הוא מבקש מערה מסויימת הנמצאת ב"קצה שדהו" של אדם פלוני ועליה הוא מוכן לשלם בכסף מלא. כלומר, בשונה מהפנייה הראשונית שהייתה לסמכות השלטונית והתייחסה לעצם אפשרות ההתנחלות של אברהם בקרקע דרך הקבורה, בפנייה זו הוא פונה לאדם ספציפי ולקרקע מסוימת שנראית זניחה, ובכך משווה לעיסקה מראה תמים למדי. אך יש לדייק שגם כאשר אברהם נוקט בדרך זו הוא עדיין מתבטא במילים "אחוזת קבר" ' בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי בְּתוֹכְכֶם לַאֲחֻזַּת קָבֶר', הוא אינו מכסה את כוונתו האמיתית ברכישה זו.
נתתי כסף השדה קח ממני
'וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב בְּתוֹךְ בְּנֵי חֵת' נראה שעפרון איננו חלק מ"עם הארץ" אליהם פנה אברהם אלא הוא חלק מ"בני חת", בני האצולה אליהם פנה אברהם בפנייתו הראשונה וסורב, לכן אברהם אינו פונה אליו ישירות אלא בעקיפין, באופן פומבי דרך העם, מתוך מחשבה שאהדת עם הארץ אליו תגרום לעפרון להיענות. ואכן כך קורה: עפרון, על אף שלא היה מעוניין במכירה מלכתחילה, נעתר.
אך כיוון שהוא מבין את כוונתו העמוקה של אברהם הוא מעוניין לטשטש את משמעותה. 'ויַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ לֵאמֹר: לֹא אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ לְעֵינֵי בְנֵי עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ קְבֹר מֵתֶךָ:' עפרון מעדיף לתת לאברהם את השדה במתנה, שמעמדה פחות ממכירה. כיון שעל אף שהיא מזכה לכאורה את מקבלה בבעלות, חסדו של הנותן חופף על בעלות זו ובמובן מסוים נותרת לו זיקה מסוימת לקרקע. בנוסף, מתייחס עפרון לא רק למערת הקבורה אלא גם לשדה שסביבה, זהו עמעום נוסף של מטרת המכירה. כיוון שכאמור, אם מדובר במכירה לצורך קבורה יש בכך משמעות עמוקה של היאחזות נצחית בקרקע ועפרון איננו מעוניין במכירה מעין זו. אך כאשר מדובר במכירת שדה, אופי המכירה נעשה כלכלי יותר מאשר מהותי- נצחי.
מאותה סיבה שעפרון מעוניין לתת במתנה, אברהם שמעוניין להיאחז בקרקע לא מסכים להצעתו ומפציר בעפרון לקבל עבורה מחיר מלא. אפשר להבחין שהוא עושה זאת שוב דרך הפנייה הפומבית לעפרון ' בְּאָזְנֵי עַם הָאָרֶץ' . פנייה פומבית זו גורמת שוב לעפרון להיענות לבקשת אברהם. בלית ברירה הוא נוקב במחיר עבור הקרקע והעיסקה נחתמת.
ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחוזת קבר
כעת אנו מבינים את המשמעות הרחבה לסיפור קניית מערת המכפלה ומכאן גם ההסבר לאריכותו במקרא, קניית המערה על ידי אברהם טומנת בחובה את הקשר הראשוני והממשי שבין עם ישראל לארץ ישראל, את החיבור שלנו לארץ לא כאורחים וגרים אלא כבעלי הבית המבקשים לתקוע יתד בארץ.
את המשמעות של רכישת מערת המכפלה לעצם ההחזקה של עם ישראל בארץ ניתן לראות גם בדברי המדרש (בראשית רבה עט, ז).
א"ר יודן בר סימון זה אחד משלשה מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם ואלו הן מערת המכפלה וביהמ"ק וקבורתו של יוסף מערת המכפלה דכתיב 'וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון'…
מאב המון גויים לאבי האומה הישראלית
אם נבקש להעמיק את ההתבננות בדברים, נראה כי חיבור זה בין אברהם לארץ ישראל הרי הוא מתחיל להתהוות בפרשתנו. בתחילת דרכו מכונה אברהם אבינו "אב המון גויים", חז"ל מספרים שהוא מגייר אנשים רבים כאשר הוא מגלה להם את ה' ואת דרכו, ובשלב ראשוני, האמונה ודרך הצדקה והמשפט אותה גילה אברהם היא בבחינת רעיון מופשט אותו הוא הולך ומפיץ מתוך תשוקה אדירה לתקן את העולם כולו במלכות שד-י. ובאמת, באופן עקרוני, בשורה דתית או כל אידיאולוגיה אחרת, איננה זקוקה לאדמה או לשלטון במקום מסוים, אם היא נכונה הרי שהיא נכונה בכל מקום ובכל זמן, היא נוגעת למה שבין האדם לקונו או לצורת החיים הנכונה וחורגת משאלות אנושיות של השתייכות חברתית ומקומית כזו או אחרת.
אלא שבברית בן הבתרים, כאשר ה' מבטיח לאברהם לקבל את ארץ ישראל, הקב"ה מראה כי הוא חפץ בכינון אומה הכוללת את כל סדרי השלטון, ההסבר לכך הוא שכדי שרעיונות כבירים אלו יכו שורש ותהיה להם השפעה ממשית על העולם יש צורך גם בשלטון מדיני שהנהגותיו ודרכי פעולתו מושתתים על עקרונות הצדק והקדושה ומתוך ציות לדבר ה'. והדבר הבסיסי שצריכה אומה היא ארץ; מקום להתגדר בו ולכונן את שלטונה.
***
האריכות הגדולה בה מתארת התורה את רכישת מערת המכפלה על ידי אבהרם אבינו מורה לנו כי ישנה משמעות רחבה לרכישת אחוזת הקבר לשרה והיא מורה על תכלית ההשתרשות של עם ישראל בארץ ישראל. המשא ומתן אותו מקיים אברהם עם בני חת ועם עפרון החיתי הוא משום שהם מנסים להקשות על אברהם לנטוע שורשים בארץ ישראל אך חיתומה של הפרשה הוא ' וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְאַבְרָהָם לַאֲחֻזַּת קָבֶר מֵאֵת בְּנֵי חֵת' . בכך מצהירה התורה על הקשר הממשי שנוצר בין אברהם וזרעו הבא אחריו לארץ ישראל וזוהי כעין אבן הפינה לכינונה ויסודה של אומת ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
