ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
וְכַאֲשֶׁר הִתְפַּרְסֵם חִבּוּרֵנוּ בָּאֲרָצוֹת, וְהִתְפַּשֵּׁט בַּקְּצָווֹת, נֶאֱמַר לָנוּ שֶׁאֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים בְּדַמֶּשֶׂק אָמַר שֶׁאֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים, וְלֹא תָשׁוּב הַנֶּפֶשׁ לַגּוּף אַחֲרֵי הִפָּרְדָהּ. וְאָמְרוּ כָּל אַנְשֵׁי הַמַּעֲמָד הַהוּא אֵיךְ תֹּאמַר זֶה? וְהִתְחִיל לְהָבִיא רְאָיָה מִמַּה שֶּׁזְּכַרְנוּהוּ אֲנַחְנוּ בְּחִבּוּרֵנוּ, שֶׁהַתַּכְלִית הוּא הָעוֹלָם הַבָּא, וְשֶׁאֵין גּוּף בּוֹ, וְהִתְחִילוּ הֵם לְהָבִיא רְאָיָה מִן הַמְפֻרְסָם בָּאֻמָּה וּבְדִבְרֵי הַחֲכָמִים בָּזֶה, וְאָמַר שֶׁהֵם כֻּלָּם מָשָׁל, וְאָרְכוּ דִּבְרֵיהֶם עִמּוֹ. וְכַאֲשֶׁר נוֹדַע לָנוּ מַה שֶּׁאֵרַע לֹא הִרְגַּשְׁנוּ אֵלָיו*, וְאָמַרְנוּ זֶה בָּטֵל בְּמִעוּטוֹ, שֶׁאֵין מִי שֶׁיִּסְכַּל זֶה וְלֹא מִי שֶׁיִּקְשֶׁה עָלָיו הֲבָנַת מַה שֶּׁאֲמַרְנוּהוּ.
וְכַאֲשֶׁר הָיָה בִּשְׁנַת אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת לַשְּׁטָרוֹת, הִגִּיעָה אֵלֵינוּ אִגֶּרֶת מֵאַרְצוֹת תֵּימָן, יִשְׁאֲלוּ בָּהּ עַל דְּבָרִים, וְאָמְרוּ שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים אֶצְלָם שֶׁפָּסְקוּ שֶׁהַגּוּף יִכְלֶה וְיִפָּסֵד, וְלֹא תָשׁוּב הַנֶּפֶשׁ לַגּוּף אַחַר הִפָּרְדָהּ, וְשֶׁהַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ לַנֶּפֶשׁ לְבַד. וְהֵבִיאוּ רְאָיָה מִמַּה שֶּׁאֲמַרְנוּהוּ אֲנַחְנוּ בִּבְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא. וְכַאֲשֶׁר נִזְכְּרוּ לָהֶם דִּבְרֵי הַחֲכָמִים הַגְּלוּיִים הַמְבֹאָרִים בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, וּקְצָת דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים, אָמְרוּ זֶה מָשָׁל וִיפֹרַשׁ. וְאָמַר לָנוּ זֶה הַשּׁוֹאֵל שֶׁהִתְפַּשֵּׁט אֶצְלָם זֶה הַדַּעַת, וְהִשְׁלִיכוּ זוּלָתוֹ*, וּבִקְשׁוּ מִמֶּנּוּ תְּשׁוּבָה, וַהֲשִׁיבוֹנוּ עַל שְׁאֵלוֹתֵיהֶם, וּבֵאַרְנוּ לָהֶם שֶׁתְּחִיַּת הַמֵּתִים פִּנַּת* הַתּוֹרָה, וְהוּא שׁוּב הַנֶּפֶשׁ לַגּוּף, וְלֹא יְפֹרַשׁ זֶה. וְשֶׁחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא אַחַר תְּחִיַּת הַמֵּתִים כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ בְּפֶרֶק חֵלֶק, וְחָשַׁבְנוּ שֶׁזֶּה הַשִּׁעוּר מַסְפִּיק.
רבי שמואל הלוי על תחיית המתים
וְכַאֲשֶׁר הָיְתָה בְּזֹאת הַשָּׁנָה שְׁנַת א' תק"ב לַשְּׁטָרוֹת, וְהִגִּיעוּ אֵלֵינוּ כְּתָבִים מִמִּקְצָת חֲבֵרֵינוּ מִבָּבֶל, זָכְרוּ שֶׁשּׁוֹאֵל מֵאַנְשֵׁי תֵימָן שָׁאַל עַל הָעִנְיָנִים הָהֵם בְּעַצְמָם לָזֶה רֹאשׁ יְשִׁיבָה רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל הַלֵּוִי הַנִּסְמָךְ בְּבַגְדָּד בִּזְמַנֵּנוּ זֶה, וְשֶׁהוּא חִבֵּר לָהֶם מַאֲמָר בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, וְשָׂם דְּבָרֵינוּ בְּזֶה הָעִנְיָן קְצָתָם טָעוּת וּשְׁגָגָה, וּקְצָתָם שֶׁאֶפְשָׁר לְהִתְנַצֵּל עֲלֵיהֶם, וְנִצֵּל אוֹתָנוּ וְעָזַר מְעַט בְּקֻלְמוּסוֹ.
וְאַחַר אֵלּוּ הַמִּכְתָּבִים נִשְׁלַח אֵלֵינוּ זֶה הַמַּאֲמָר אֲשֶׁר חִבְּרוֹ זֶה הַגָּאוֹן וּבִלְשׁוֹנוֹ, וְרָאִינוּ כָּל הַדְּרָשׁוֹת וְהַהַגָּדוֹת אֲשֶׁר קִבְּצָם. וְיָדוּעַ אֵצֶל כָּל אָדָם שֶׁאֵין הַמְבֻקָּשׁ מִן הַחֲכָמִים סִפּוּר הַדְּרָשׁוֹת וְהַמַּעֲשִׂים הָהֵם הַנִּפְלָאִים בִּלְשׁוֹנָם, כְּמוֹ שֶׁיִּדְרְשׁוּם הַנָּשִׁים בְּבֵית הָאֵבֶל קְצָתָן לִקְצָתָן. אֲבָל הַמְבֻקָּשׁ מֵהֶם לְבָאֵר עִנְיְנֵיהֶם עַד שֶׁיֵּאוֹתוּ לַמֻּשְׂכָּל* אוֹ יִקְרְבוּ אֵלָיו.
___________________________________
לֹא הִרְגַּשְׁנוּ אֵלָיו – לא התייחסנו לדבריו. וְהִשְׁלִיכוּ זוּלָתוֹ – אינם מקבלים דעה אחרת. פִּנַּת – יסוד ועיקר. שֶׁיֵּאוֹתוּ לַמֻּשְׂכָּל – שיבואו לכלל הבנה שכלית.
ביאורים
כעת מספר הרמב"ם כיצד קרה שטעו בדבריו כאשר התפרסם חיבורו, ומה הביא אותו לשוב ולהאריך בעניין תחיית המתים. ראשית – אדם מדמשק טעה בדבריו וכן הטעה אחרים. הרמב"ם כתב שבעולם הבא אין גוף, ואותו תלמיד בדמשק הבין מכך שלא תהיה 'תחיית המתים', כיוון שמשמעה היא החזרה של הנפש לגוף – והרי אין כלל צורך בגוף בעולם הבא. על דברי חכמים שהביאו כנגדו, ענה שהם משל בלבד. בשלב זה הרמב"ם לא ראה צורך להגיב, כיוון שזוהי טעות של אדם אחד.
לאחר כן הגיעה איגרת מתימן ובה שוב סופר על אנשים שטענו שהגוף יכלה ולא יחזור לשימושו, והעונש והשכר – יגיעו רק לנפש. גם הם לקחו ראיותיהם מדברי הרמב"ם על מציאות העולם הבא, וגם הם אמרו שכל דברי חכמים שנאמרו בנושא זה הינם משל. במקרה זה הרמב"ם השיב לשואלים, והסביר שתחיית המתים אכן תהיה, והיא אינה סותרת את העולם הבא, כיוון שהיא שלב מקדים לו. אחר תחיית המתים יגיע העולם הבא, שבו אכן לא יהיו גופות.
בפעם שלישית שהרמב"ם קיבל מידע על טעות בעניין תחיית המתים, הגיעה הידיעה מבגדד. סיפרו שאדם אחד הגיע לרבי שמואל הלוי, ראש הישיבה שם, ושאל אותו על עניינים אלו, והרב השיב לו, וחיבר מאמר בנושא תחיית המתים, כאשר הוא דן בדברי הרמב"ם ומסביר חלק מהם. על אחדים מדברי הרמב"ם אמר שהם טעות. מאמר זה הגיע אל הרמב"ם, ולרמב"ם היו מספר השגות עליו. ראשית, הוא השיג על אוסף דרשות חז"ל שהרכיב את המאמר, וטען שבמעשה הקיבוץ עצמו אין כל חכמה מיוחדת, ואין זה תפקיד החכמים. תפקידם הוא יצירת ביאור מתקבל על הדעת של הרעיונות המסתתרים בדרשות.
הרחבות
תחית המתים עם הגוף
וְהוּא שׁוּב הַנֶּפֶשׁ לַגּוּף. הרמח"ל מבאר את היחס בין הגוף לנשמה: "גזרה החכמה העליונה שיהיה האדם מורכב משני הפכים, דהיינו מנשמה שכלית וזכה, וגוף ארציי ועכור, שכל אחד מהם יטה בטבע לצדו, דהיינו הגוף לחומריות והנשמה לשכליות, ותימצא ביניהם מלחמה; באופן שאם תגבר הנשמה, תתעלה היא ותעלה הגוף עמה, ויהיה אותו האדם המשתלם בשלימות המעותד; ואם יניח האדם שינצח בו החומר, הנה ישפל הגוף ותשפל נשמתו עמו" [דרך השם א, ג]. האדם מורכב משני הפכים – חומר ורוח, ותפקידו בעולם לרומם את הגוף החומרי בעזרת הצד הרוחני שבו. אולם בהמשך הוא מבאר: "שהנשמה כל זמן היותה בגוף בעולם הזה שהרע דבוק בו, שאי אפשר שיפרד ממנו לגמרי, תהיה גם היא חשוכה ועמומה. ואף על פי שעל ידי המעשים הטובים שהאדם עושה קונה היא בעצמה שלימות יקר, לא יוכל הדבר להיגלות, ולא תוכל להזדהר בזוהר שהיה ראוי לה להזדהר כפי היקר ההוא שהיא משגת באמת, אלא הכל נשאר כבוש בעצמותה עד הזמן שינתן להיגלות". הצד החומרי באדם גם מעיב ומחשיך באופן שאין הנשמה יכולה להתגלות בכל גדולתה. הרמח"ל ממשיך ומחדש שבתחיית המתים המצב יהיה אחר: "אכן בשובה בגוף אחר התחיה, לא תתמעט ולא תתעלם, אלא תכנס בכל זהריה ובכל כחה, ואז מיד תזכך את הגוף ההוא זיכוך גדול". הגוף אחרי תחיית המתים כבר לא יחשיך את האור של הנשמה, והאדם יוכל להגיע לשלמותו.
לעילוי נשמת אפרים בן סמרה ז"ל
איך ללמוד אמונה?
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
למה ללמוד גמרא?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך עושים קידוש?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
הלכות קבלת שבת מוקדמת
למה תמיד יש מחלוקת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
