ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
משה ובני ישראל – אחר שחוו את הנס הגדול של קריעת ים סוף ושל מפלתם של המצריים פותחים בשירת
1 הודייה אדירה , ופונים בקריאה המכוונת לא-ל המושיע שבשמים אותו הם מכנים בשני כינויים
וכן מתארים
שתי פעולות מעשיות הנגזרות מן היחס אליו.
2 וכך הם דבריהם :"זה אלי – ואנווהו , אלוקי אבי – וארוממנהו"
בפשטות הבנת המלים , הרי הכינוי האחד בלשון 'זה אלי' - משמעותו יחס אישי )היינו: הא-ל שלי( והשני
'אלוהי אבי' פירושו לשון של קבלתה של 'ירושה' כזו העוברת מדור לדור
3
.
4 בסידור עולת ראיה
מפרש ומרחיב מרן הרב זצ"ל את המשתמע ממבטא זה. הוא קובע כי 'המקור לאהבה
ויראה טבעית לקב"ה הוא בהיותו אבינו , הוא עשנו, וכל כוחנו נשפע כל שעה מידו הנדיבה, ובטבע – כל דבר
משתוקק אל מקורו'... ועוד הוא ממשיך : לכן היא מבוטאת )האהבה הטבעית( בשם 'אלי'- המורה על הכח ועל
5 המציאות.
אבל , כידוע המאפיין והמבדיל את האדם הוא דווקא הכח השכלי, יתרון זה - נובע מצד 'ההתבוננות בהנהגת ד'
6 במשפטיו ועלילותיו '
. ואהבה ויראה שכלית זו וודאי שהיא בדרגה עליונה וגבוהה יותר.
7 אלא - ממשיך הרב
כי 'מפני המפריעים הרבים שבעולם הזה- כמעט אי אפשר הוא לאדם שתהיה האהבה הזו
בוערת בלבבו בלי הרף במעלתה העליונה' - אך מאידך האהבה והיראה הטבעית 'ממנה אל יחסר המזג - תמיד'
וקלה היא יותר להשגה.
סיכום הדברים הוא כי רק חיבורם של שני אלו היא חובה תמידית . שהרי מחד - 'זה אלי'- והיא האמונה הבאה
מצד עצמה )באופן הטבעי( ומאידך – אמונה בחינת 'אלוקי אבי' . את שני אלו יש לחזק לטפח ולבנות )'ואנווהו –
לשון נוה, בית ! ( כדי להגיע דרכם ביתר שאת אל תחושת יראת הרוממות, שאין לה סוף. )'וארוממנהו''!(
1
לשון הרשב"ם בפירושו לפסוק ב בפרק טו 'שניהם לשון כיבוד לקב"ה'
2
ספר שמות פרק טו, ב
3
וראו בספר "אורות האמונה" בעמ' 100 )בפירוש 'אלי' – כהכרה עצמית, ואלוקי אבי – ממסורת האבות !(
4
עולת ראיה , חלק א' עמ' רלה
5
וראו שם פירוש האבן עזרא 'זה אלי- תקיפי' ורש"י בפסוק יא 'באילים-בחזקים' ושם בפירוש הספורנו ועוד
6
מרן הרב זצ"ל, שם
7
שם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
