ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
סוד גלוי הוא כי רבים הם (מיוצאי בית המדרש) הדורשים לשלילה - ובאופן גורף - את השם "תרבות". על לשונם עולה התופעה-הביטוי והיחס ל"אלו שיצאו לתרבות רעה". ועוד, וחמור מזה: את הרגשתם
הם סומכים לדברי הכתוב בספר במדבר ( ל"ב,י"ג) על "תרבות - אנשים חטאה". משום כך הם, "גזירה של פסלות" על כל ענייניה של התרבות, בעשייתה ובצריכתה.
נראה הדבר - כי אלו אינם שמים אל ליבם את דברי רש"י במסכת הוריות על "בני מתא מחסיא - דהוו תלמידי חכמים ראויים להוראה, ותרבות יפה היה בהם".
כיצד איפה מתיישבים הדברים?
באיגרת תז (חלק ב) בחודש שבט תרע"ב כשמונה שנים אחר בואו ליפו,
כותב מרן הרב זצ"ל להרה"ח מר א.י.סלוצקי:
"...הנה מקרוב נתייסדה אגודה ל"תרבות ישראל" מהכוחות הנוטים לצד הדת, כמובן הנני מסייעם כפי האפשרות, וכבר נדברנו על יסוד "אורגן" (ביטאון) ארץ ישראלי בעל טעם ישראלי ... נוכל לקוות שסופרים הגונים ... יתנו ידם לעבודה תמה..."
להבנתי , בשורות אלו מצוייה הקריאה לאותה התמודדות אליה קרואה "התרבות הישראלית", אליבא דהרב זצ"ל!
תקצר היריעה במסגרת זו ובשורות אלו - לעיין וללמוד את כל הכתוב בקובץ החשוב הזה.
היה זה הרב, אשר ביפו - דווקא כאשר "סביביו נסערה מאד" והיישוב המתחדש תוסס בחלוציות עברית, בסופרים ובשאר יוצרים - הוא ולא אחר קורא להעמיק וליצור דיאלוג פורה בין עברנו לעתידנו, בין בית המדרש לנוף החיצוני, בין המסורת לחידוש, בין הצורה לחומר , בין האידיאל האלוקי למגבלות הזמן - בין היוצר האנושי ליוצר הכל, ומכל אלו ועימהם מבקש הוא לבנות עולם עשיר של חוויה, ברגש ובדעת.
ולאור כל זאת עלינו לשאול מה דמותה העכשווי של תרבותנו הלאומית ?
האמנם נענינו (מכאן ומכאן) לקריאת הכיוון הזו?
במה תורמת העשייה וההתנהגות הדתית הקשובה לשאלות הלאומיות של השעה - לתרבות חיינו ולמשב רוחם הציבורית ?
אנסה לתת כמה הרהורי-כיוון :
עם תחיית האומה ושיבתה לציון - שבה וחייתה הלשון העברית. יש לזכור כי ברבדיה של הלשון מצויים לא רק השפה שהיא החיצונית , בבחינת כלי של תקשורת בין אדם לאדם, אלא גם הלשון הפנימית שיש בה ביטוי לערכים אשר מוצאם בתהליכים ובאירועים היסטוריים מתקופות שונות .
מרן הרב זצ"ל הכריע הכרעה היסטורית והתייצב בצד "העברית המתחדשת". לסגנון כתיבתו השופע והעשיר - כמעט אין אח ורע, ניתן לומר כי בכך בנה תשתית משותפת עם היוצרים ועם כל יצירתם בה .
לדידי, אין ספק כי עולמו ההגותי, דעתו והשקפתו של הרב - גרמו לכך כי כל יוצר וכל כותב ספרותי בן ימינו רואה חובה וזכות לעצמו להישאב אל מכמניה של לשון הקודש.
מבקש הוא להעשיר את דעתו בכתביה הגלויים והגנוזים של התורה, ואף אם רואה הוא באלו "נציגיה" של היהדות (שאינה ח"ו שלו) אין הוא מהסס להשיקם בעולמו "הישראלי".
לעינינו הולכים וקמים עשרות רבות של "בתי מדרש" (לא תמיד, לדאבון לב, הם ברוח ישראל סבא). מונח חדש בא לעולם ושמו "ארון הספרים היהודי" (ופעמים שהוא "חיוור ומקוטלג...") אך אין כל ספק כי הנוף "התרבותי ישראלי" יוצר וחי בדיאלוג מפרה עם זה "היהודי, אשר תבניתו ותוחלתו טרם הגיעו לייעדם.
• ועוד:
הכל זוכרים ויודעים את יחסו של הרב להקמת "בצלאל". סוגיה היסטורית מרתקת זו מצויה בין האיגרות, יש לה הדים תורניים נוספים, גם בתשובות הלכתיות כאלו שנתפרסמו וכאלו שטרם ראו אור.
לא פחות מסיפור היסטורי זה , ידועה גם הקדמתו המופלאה של הרב ל"שיר השירים" השזורה בסידורו "עולת ראיה".
ההיגדים המופיעים בה - הרי הם פרק-הגות עמוק ונועז , המרומם את הנפש ומחכים את הדעת. והקורא - עומד נפעם מול רוחב האופק הנפרש לעיניו.
נראים הדברים, כי גם כאן הותיר לנו הרב צוואה רוחנית-תרבותית המחייבת אפיקי יצירה מגוונים בספרות ובאמנות.
בניסוח כוללני ושטחי אפשר לומר כי פרץ היצירה בספרות ובשירה, באמנות הפלסטית ובאמנות הבמה, המקיף היום מסגרות ומכונים שונים בהם מאות יוצרים בוגרי ישיבות ואולפנות, חניכי רוחו של הרב - גם הם עדות נאמנה לחזונו ההולך ומתגשם.
( וחומר להרהור ולמחשבה: מה קורה "שם" בחלקי הציבור האחרים ?)
למסקנה נראה, כי שני "הרהורי כיוון" אלו מצביעים באופן ברור על תרומתו העצומה של מרן הרב זצ"ל לתהליכי (ו"ייסורי"...) עיצוב "התרבות הישראלית " בתוכו של חזון הגאולה, המתגשם בשיבת ציון של ימינו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











