ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
מדוע משה עונה כך? הייתכן שמשה לא הבין את כוונת יתרו? הרי ברור שיתרו איננו שואל אילו דברים משה עושה, אלא הוא שואל כיצד משה שופט לבדו את העם מן הבוקר עד הערב!
מערכת המשפט הרגילה בעולם מנסה בעזרת הצדק לפתור סכסוכים בין אנשים. לעומתה, במשפט העברי ברור שמלבד הראייה האנושית "המשפט לא-לוהים הוא": "כי יבוא אלי העם לדרוש א-להים". כללים ויסודות במשפט העברי עוברים מדור לדור, וכמה מהם – הלכה למשה מסיני. בתוך הכללים הללו הדיינים משלבים ראייה אנושית וצדק אנושי. ממילא, הצדק האנושי מוביל למשפט אלוקי.
כיום יש שלוש רשויות: רשות מחוקקת, רשות מבצעת ורשות שופטת. מי קובע את החוקים? מי מחליט אילו דברים צודקים ומוסריים ואילו לא? ביהדות, התורה קובעת את הדברים האלה, ולאחר הקביעה השופטים יכולים ליישם את חוקת התורה. במשפט האזרחי רק העם יכול לקבוע את הדבר באמצעות הכנסת, הרשות המחוקקת, שיושבים בה נבחרי הציבור. הנבחרים יכולים להחליט מה נכון ומה מוסרי עבורם. רשות אחרת היא הרשות השופטת, בתי המשפט, שאנשים חכמים, נבונים וישרים נבחרים לשבת בהם, והם אמורים ליישם את החוק במציאות. במציאות היום בארץ יש, לצערנו, שיבוש – הרשות השופטת הופכת לעתים להיות הרשות המחוקקת. זאת בעיה גדולה מאוד כיוון שאורחות החיים, העמדה הפוליטית ותפיסת הדת עשויות להשפיע מאוד על הגדרת החוק. ולכן, במערכת שאינה נוהגת על פי דבר א-לוהים הדבר הזה יכול להיקבע על ידי העם לבדו! וזאת תשובת משה ליתרו, "כי יבוא אלי העם לדרוש א-להים". אין אנו רוצים רק מערכת משפט של מוסר אנושי, אלא מערכת משפט שהמוסר האנושי שבה בנוי על מוסר הא-לוהים.
הרמב"ן מסביר שמשה חשב שדמות אחת צריכה לשלב הן את סמכות התורה וההלכה, הן את מערכת המשפט, הן את הצדיק שבאים אליו בבקשות שונות (למשל שיתפלל על חולים). מאחר שיתרו הציע הצעה החל הפיצול בין הרשות המנהיגה לרשות המחוקקת ולרשות השופטת.
מסתבר לומר שמשה רבנו היה מנסה בכל מקרה ליצור במוקדם או במאוחר מערכת משפט מסודרת, הדומה לזו שהציע יתרו. אלא שמדובר בתהליך שאינו קצר: צריך ללמד את חוקי הא-לוהים ואת תורותיו; השופטים צריכים להכיר את מערכת החוקים כדי שמשפטם יהיה נכון על פי דין תורה ועל פי חוקי הא-לוהים. אמירת "נבול תיבול" של יתרו זירזה את משה להתחיל בתהליך בשלב מוקדם יותר.
ממורי ורבי, הרב יהודה עמיטל זכרונו לברכה, שמעתי הסבר אחר דרך סיפור יפה.
פעם בא ר' משה מקורביל אל האדמו"ר ר' ישראל מאפטא, ה'אוהב ישראל' (ר' משה היה רב בעצמו, אך היה נודד בין האדמו"רים כדי ללמוד ממנהגיהם). בערב שבת הלך האדמו"ר לבית הכנסת לפני שהקהל הגיע, והתחיל לומר שיר השירים בדבקות רבה.
ר' משה התבונן באדמו"ר שזה עתה טבל והיה לבוש בשטריימל של שבת. הוא הסתכל כיצד האדמו"ר אומר את שיר השירים, וניצוצות עולים מגרונו. ממש קודש הקודשים.
לפתע, נכנס אדם אחד שהיה לבוש בבגדים של רפת, מלוכלך מריח הדיר, וניגש אל הרב. ר' משה התבונן ותהה: מה השאלה החשובה שהתעוררה לאותו אדם, עד כדי כך שבא וניגש כך אל הרב? הוא שמע את הרפתן פונה אל הרב: "רבי, הפרה שלי עומדת ללדת ואני מפחד שהיא תמות". הרב נתן לו עצה מה לעשות, והלה הלך.
ר' משה כעס מאוד. כיצד אפשר להפריע לרב בזמן כזה בשאלה פחותת ערך כל כך? כיצד אפשר להיכנס בבגדי רפת לקודש הקודשים? לאחר הסעודה הוא פנה אל האדמו"ר ושאל אותו לפשר העניין.
ענה לו האדמו"ר: החושב אתה שהרפתן צעק "פרה פרה"? הרפתן צעק: "רעבע, רעבע"! הרפתן רוצה לדבר עם הרעבע, אך אין לו נושא שידבר אתו עליו. האם ידבר אתו על סוגיה בגמרא? האם ידבר אתו על הרמב"ם? על מה יוכל הרפתן לדבר עם הרעבע? סוף סוף מצא הרפתן תירוץ – הפרה! הפרה היא הדרך להגיע אל הרעבע, הפרה היא העילה להיות במחיצת הרעבע!
זה מה שמשה אמר ליתרו. העם רוצה קשר עם משה רבנו, ולכן הוא בא עם בעיות קטנות למכביר. אנשים אחרים לא יפתרו את הבעיה שכן העם רוצה קשר עם משה, ולכן "כל העם נצב עליך מן בוקר עד ערב".
אמנם, בסופו של דבר הבין משה שעל אף האידיאל הזה אין אפשרות לבצע זאת משום ש"נבול תיבול". אך הרצון והעיקרון נשארו, וממילא נשארה לתמיד האפשרות למי שבכל זאת מעוניין בכך, לגשת ישירות אל משה רבנו.
גם אנו צריכים לדעת שכאשר בא אלינו מישהו לשאול או להתייעץ, לא תמיד הוא מעוניין רק בשאלה ובעצה. לעתים הוא מעוניין בחיבור ובקשר. ננסה ללמוד להקשיב לרצון האדם הפונה אלינו, ולתת לו מענה שיענה על צרכיו האמיתיים.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שיא השיאים בפסח!
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ ישראל
איך ללמוד אמונה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
