ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
ד"ה כי בדבר
המצרים נענשו על זדונם בשעבוד ישראל
יתרו אומר שמכך שהזידו המצרים להרע לישראל נודע לו כי גדול ה'. כוונת הדבר היא שאמנם ה' גזר "ועבדום ועינו אותם", ולכאורה לא היה ראוי לענוש את המצרים, אבל כיון שבאו בזדון והוסיפו להרע לישראל, נענשו. אונקלוס פירש שהמצרים נענשו בעונש הדומה לשעבוד ישראל, שהם השליכו כל הבן הילוד היאורה, וה' אבדם במים (עיין רמב"ן בראשית טו, יד).
יח, טו
ד"ה כי יבוא
פירוש המושג "דרישת אלהים"
משה עונה ליתרו שהעם בא אליו "לדרוש אלהים". הרמב"ן מסביר שהעם באים לבקש ממנו שיתפלל על חוליהם, ושיודיע להם היכן נמצא מה שאבד להם, כדרכם של ישראל עם כל הנביאים. משה מוסיף שהם באים אליו גם כן לקבל תורה, ושישפוט בין בעלי דינים. (וכ"כ בראשית כה, כב)
יט, ח
ד"ה וישב משה
מדוע צריך משה לומר לה' את תשובת ישראל?
כוונת הפסוק היא שמשה שב לפני ה' עם הדברים שאמר העם, אך לא אמרם אל ה', כיון שהכל גלוי לפניו. רק לאחר שה' אמר למשה שהוא יתגלה במעמד הר סיני כדי לחזק את אמונת ישראל ענה משה אל ה' את הדברים שאמרו העם, ואמר כי מאמינים הם ומקבלים כל אשר ידבר ה'.
יט, ט
ד"ה בעבור ישמע
שמיעת הדברים מפי ה' - לקיים היראה מלפני ה' ולאמת מעלת משה
ראב"ע פירש שכיון שהיו מישראל שהסתפקו באמיתות הנבואה רצה הקב"ה שישמעו כל ישראל נבואה, ובתוך כך יאמינו גם בנבואת משה בפרט. ומה שנאמר כבר בים סוף "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" אין הכוונה לכל ישראל. הרמב"ן מקשה על דבריו, שלפי פירושו בקריעת הים מניין שכאן הפירוש הוא כל ישראל.
לכן מסביר הרמב"ן שכוונת ה' היא שישמע העם את עשרת הדברות ממנו, ויהיו נביאים, למען ילמדו ליראה את ה'. ובנוסף לזה תתאמת נבואת משה, שאם יקום נביא בדור מן הדורות ויכחיש את נבואת משה, לא יאמינו לו, שכבר שמעו באזניהם את מעלת משה (ועיין לקמן כ, טו, בסופו).
יט, יא
ד"ה ירד ה'
ראיית כבוד ה'
אין כוונת הפסוק שיראו את ה' ממש, "כי לא יראני האדם וחי". אלא הכוונה שיראו כבוד ה' במראה אש.
מומלץ ללמוד את כל הפירוש לעשרת הדיברות - עוד חזון למועד כתיבתו
כ, יז
ד"ה כי לבעבור
הניסיון שלאחר מעמד הר סיני
הרמב"ן דוחה את הסבר רש"י והרמב"ם למילה "נסות" ומציע שני פירושים: הראשון הוא מלשון התרגלות. שמעמד הר סיני טבע בלבם של ישראל את האמונה בה', עד שנעשתה האמונה לדבר קבוע, להרגל. אבל הפירוש העיקרי הוא מלשון ניסיון ובחינה. שלאחר שיצא מלבם של ישראל כל ספק באמונה הקב"ה מנסה אותם, לראות אם יתמידו בשמירת מצוותיו.
כ, כב
ד"ה כי חרבך
טעם לאיסור הנפת ברזל בבניית מזבח
לאחר שהביא את הסבר חז"ל, הראב"ע והרמב"ם, מסביר הרמב"ן שטעם המצווה הוא משום שהחרב, והברזל בכלל, הוא הכלי המחריב בעולם, והוא כוחו של עשו, ולכן אין להביאו לבית ה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
