ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
ד"ה כי בדבר
המצרים נענשו על זדונם בשעבוד ישראל
יתרו אומר שמכך שהזידו המצרים להרע לישראל נודע לו כי גדול ה'. כוונת הדבר היא שאמנם ה' גזר "ועבדום ועינו אותם", ולכאורה לא היה ראוי לענוש את המצרים, אבל כיון שבאו בזדון והוסיפו להרע לישראל, נענשו. אונקלוס פירש שהמצרים נענשו בעונש הדומה לשעבוד ישראל, שהם השליכו כל הבן הילוד היאורה, וה' אבדם במים (עיין רמב"ן בראשית טו, יד).
יח, טו
ד"ה כי יבוא
פירוש המושג "דרישת אלהים"
משה עונה ליתרו שהעם בא אליו "לדרוש אלהים". הרמב"ן מסביר שהעם באים לבקש ממנו שיתפלל על חוליהם, ושיודיע להם היכן נמצא מה שאבד להם, כדרכם של ישראל עם כל הנביאים. משה מוסיף שהם באים אליו גם כן לקבל תורה, ושישפוט בין בעלי דינים. (וכ"כ בראשית כה, כב)
יט, ח
ד"ה וישב משה
מדוע צריך משה לומר לה' את תשובת ישראל?
כוונת הפסוק היא שמשה שב לפני ה' עם הדברים שאמר העם, אך לא אמרם אל ה', כיון שהכל גלוי לפניו. רק לאחר שה' אמר למשה שהוא יתגלה במעמד הר סיני כדי לחזק את אמונת ישראל ענה משה אל ה' את הדברים שאמרו העם, ואמר כי מאמינים הם ומקבלים כל אשר ידבר ה'.
יט, ט
ד"ה בעבור ישמע
שמיעת הדברים מפי ה' - לקיים היראה מלפני ה' ולאמת מעלת משה
ראב"ע פירש שכיון שהיו מישראל שהסתפקו באמיתות הנבואה רצה הקב"ה שישמעו כל ישראל נבואה, ובתוך כך יאמינו גם בנבואת משה בפרט. ומה שנאמר כבר בים סוף "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" אין הכוונה לכל ישראל. הרמב"ן מקשה על דבריו, שלפי פירושו בקריעת הים מניין שכאן הפירוש הוא כל ישראל.
לכן מסביר הרמב"ן שכוונת ה' היא שישמע העם את עשרת הדברות ממנו, ויהיו נביאים, למען ילמדו ליראה את ה'. ובנוסף לזה תתאמת נבואת משה, שאם יקום נביא בדור מן הדורות ויכחיש את נבואת משה, לא יאמינו לו, שכבר שמעו באזניהם את מעלת משה (ועיין לקמן כ, טו, בסופו).
יט, יא
ד"ה ירד ה'
ראיית כבוד ה'
אין כוונת הפסוק שיראו את ה' ממש, "כי לא יראני האדם וחי". אלא הכוונה שיראו כבוד ה' במראה אש.
מומלץ ללמוד את כל הפירוש לעשרת הדיברות - עוד חזון למועד כתיבתו
כ, יז
ד"ה כי לבעבור
הניסיון שלאחר מעמד הר סיני
הרמב"ן דוחה את הסבר רש"י והרמב"ם למילה "נסות" ומציע שני פירושים: הראשון הוא מלשון התרגלות. שמעמד הר סיני טבע בלבם של ישראל את האמונה בה', עד שנעשתה האמונה לדבר קבוע, להרגל. אבל הפירוש העיקרי הוא מלשון ניסיון ובחינה. שלאחר שיצא מלבם של ישראל כל ספק באמונה הקב"ה מנסה אותם, לראות אם יתמידו בשמירת מצוותיו.
כ, כב
ד"ה כי חרבך
טעם לאיסור הנפת ברזל בבניית מזבח
לאחר שהביא את הסבר חז"ל, הראב"ע והרמב"ם, מסביר הרמב"ן שטעם המצווה הוא משום שהחרב, והברזל בכלל, הוא הכלי המחריב בעולם, והוא כוחו של עשו, ולכן אין להביאו לבית ה'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













