ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
ד"ה כי בדבר
המצרים נענשו על זדונם בשעבוד ישראל
יתרו אומר שמכך שהזידו המצרים להרע לישראל נודע לו כי גדול ה'. כוונת הדבר היא שאמנם ה' גזר "ועבדום ועינו אותם", ולכאורה לא היה ראוי לענוש את המצרים, אבל כיון שבאו בזדון והוסיפו להרע לישראל, נענשו. אונקלוס פירש שהמצרים נענשו בעונש הדומה לשעבוד ישראל, שהם השליכו כל הבן הילוד היאורה, וה' אבדם במים (עיין רמב"ן בראשית טו, יד).
יח, טו
ד"ה כי יבוא
פירוש המושג "דרישת אלהים"
משה עונה ליתרו שהעם בא אליו "לדרוש אלהים". הרמב"ן מסביר שהעם באים לבקש ממנו שיתפלל על חוליהם, ושיודיע להם היכן נמצא מה שאבד להם, כדרכם של ישראל עם כל הנביאים. משה מוסיף שהם באים אליו גם כן לקבל תורה, ושישפוט בין בעלי דינים. (וכ"כ בראשית כה, כב)
יט, ח
ד"ה וישב משה
מדוע צריך משה לומר לה' את תשובת ישראל?
כוונת הפסוק היא שמשה שב לפני ה' עם הדברים שאמר העם, אך לא אמרם אל ה', כיון שהכל גלוי לפניו. רק לאחר שה' אמר למשה שהוא יתגלה במעמד הר סיני כדי לחזק את אמונת ישראל ענה משה אל ה' את הדברים שאמרו העם, ואמר כי מאמינים הם ומקבלים כל אשר ידבר ה'.
יט, ט
ד"ה בעבור ישמע
שמיעת הדברים מפי ה' - לקיים היראה מלפני ה' ולאמת מעלת משה
ראב"ע פירש שכיון שהיו מישראל שהסתפקו באמיתות הנבואה רצה הקב"ה שישמעו כל ישראל נבואה, ובתוך כך יאמינו גם בנבואת משה בפרט. ומה שנאמר כבר בים סוף "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" אין הכוונה לכל ישראל. הרמב"ן מקשה על דבריו, שלפי פירושו בקריעת הים מניין שכאן הפירוש הוא כל ישראל.
לכן מסביר הרמב"ן שכוונת ה' היא שישמע העם את עשרת הדברות ממנו, ויהיו נביאים, למען ילמדו ליראה את ה'. ובנוסף לזה תתאמת נבואת משה, שאם יקום נביא בדור מן הדורות ויכחיש את נבואת משה, לא יאמינו לו, שכבר שמעו באזניהם את מעלת משה (ועיין לקמן כ, טו, בסופו).
יט, יא
ד"ה ירד ה'
ראיית כבוד ה'
אין כוונת הפסוק שיראו את ה' ממש, "כי לא יראני האדם וחי". אלא הכוונה שיראו כבוד ה' במראה אש.
מומלץ ללמוד את כל הפירוש לעשרת הדיברות - עוד חזון למועד כתיבתו
כ, יז
ד"ה כי לבעבור
הניסיון שלאחר מעמד הר סיני
הרמב"ן דוחה את הסבר רש"י והרמב"ם למילה "נסות" ומציע שני פירושים: הראשון הוא מלשון התרגלות. שמעמד הר סיני טבע בלבם של ישראל את האמונה בה', עד שנעשתה האמונה לדבר קבוע, להרגל. אבל הפירוש העיקרי הוא מלשון ניסיון ובחינה. שלאחר שיצא מלבם של ישראל כל ספק באמונה הקב"ה מנסה אותם, לראות אם יתמידו בשמירת מצוותיו.
כ, כב
ד"ה כי חרבך
טעם לאיסור הנפת ברזל בבניית מזבח
לאחר שהביא את הסבר חז"ל, הראב"ע והרמב"ם, מסביר הרמב"ן שטעם המצווה הוא משום שהחרב, והברזל בכלל, הוא הכלי המחריב בעולם, והוא כוחו של עשו, ולכן אין להביאו לבית ה'.
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך ללמוד גמרא?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
למה ללמוד גמרא?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
האם מותר לפנות למקובלים?
בדיקת קורונה בשבת
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
