ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
האם בנוסף ללימוד תורה וקיום מצוות, ה' רוצה שנתחבר אליו בדרכים נוספות?
ענווה, סקרנות ואמון
הרב חנניה שורץ, ר"מ בישיבת 'מחניים', רקדן באנסמבל לגברים 'כעת'
קרוב אליך (649)
הרב יהושע שפירא
187 - גדולים מהחיים
188 - האם ה' רוצה שנתחבר אליו בדרכים נוספות?
189 - מה פירוש האמרה "כל הגדול מחברו, יצרו גדול הימנו"?
טען עוד
אני רוצה להציע נתיב נוסף.
זכיתי לפגוש את חכמת הגוף והריקוד לפני מספר שנים, שהעיסוק בו היה מלא בענווה כלפי הגוף והטמון בו, בלי 'לנצל' אותו ישר לתהליך רוחני כזה או אחר. תוך כדי למידה וחקירה של חכמת הגוף עצמו בלי יומרות ו'תוספות רוחניות', העולם התורני והנשמתי שלי פגש בעולם הגוף והחלו להיווצר מפגשים קסומים, כנים לי ולעולמי.
הסיבה שהתחלתי לרקוד נבעה דווקא מתוך עולם הישיבה שממנו באתי. הרגשתי צורך עמוק לבטא את כל העומקים שנחשפתי אליהם ולא רק בצורה טקסטואלית קלאסית.
בדור זה אנחנו נזקקים למצוא בעצמנו את הדרכים שיהיו סלולות לבנינו, את המבטאים הנכונים והתמימים ביותר של עבודת ה'. זה יכול להתבטא בשלל אומנויות שונות – מציור ומוסיקה ועד לריקוד ודמיון. העקרונות הינם זהים לכולם – צריכים הרבה ענווה, סקרנות ואמון כדי למצוא מחדש את הדרכים שמזומנות לנו לעבודת ה'. כמובן שדרך זו דורשת הרבה סבלנות וכנות, אך עם תשוקה גדולה לעבוד אותו יתברך. במוקדם ובמאוחר ניצור שיח יהודי פורה שיעשיר את עמנו הצמא כל כך לדברי אלוקים חיים.
ללא צמצומים
הרב עמית קדם, 'דמיונובע'
את ה' יתברך צריך לעבוד בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך. עבודת ה' כוללת בתוכה את כל המציאות שלנו. כל מה שמתרחש איתנו בכל רגע נתון הופך להיות אפשרות להתקרבות אל ה' או להיפך. אין כאן חללים מתים שאינם קשורים אל ה'.
גם הניסיון לצמצם את עבודת ה' אל קיום המצוות בלבד, וגם הרחבת עבודת ה' רק אל הדברים שנתפסים בעינינו כרוחניים (ניגון, דמיון וכו') - אלו צמצומים שמקטינים את האלוקות, וחוסמים את האינסוף להופיע בכל המופעים האפשריים שלו. עובד ה' מחפש את האלוקות בכל המצבים, גם אלו שנתפסים כאפורים או מגושמים או סותרי אלוקות.
הציווי שמוביל את עובד ה' הוא "בכל דרכיך דעהו". בכל דרך אליה אנו מוּבלים יש מרחב למפגש עמוק ואינטימי עם ה'. זהו מרחב הבחירה האמיתי – להתמסר אל הדרך ולגלות בה כל פעם מחדש את האלוקי. התורה והמצוות הן עצות שנתן לנו הקדוש ברוך הוא כיצד לדעת אותו, "תרי"ג עיטין דאורייתא" כלשון הזוהר. מטרת העצות הללו היא ללמד אותנו כיצד לדעת את ה' גם בכל המישורים שאינם מוגדרים במפורש כמצוות. "כי יש תרי"ג מצוות, ואלו התרי"ג מצוות יש להם ענפים רבים, וכל דבר שיש בו רצון ה' יתברך, שעושין בו נחת לאביו שבשמים, הוא בחינת מצוה, וצריך לגלגל עצמו בכל מיני רפש וטיט, כדי לעשות איזה רצון ונחת לה' יתברך" (ליקוטי מוהר"ן תניינא ה').
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
דיני קדימה בברכות
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
לאן נעלמה האמת?
איך עושים קידוש?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
למה באנו לעולם הזה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
