ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
-ט- 199 וְאַחֲרֵי אֵלֶּה הַמַּאֲמָרִים מָצָאתִי לָהֶם* סְפֵקוֹת מִן הַמִּקְרָא, הֵם חוֹשְׁבִים שֶׁיִּרְאוּ מֵהֶם בִּטּוּל צִוּוּי וְהַזְהָרָה, וְהֵם רַבִּים וַאֲשֶׁר נִלְוֶה אֲלֵיהֶם יוֹתֵר בָּהֶם, אֲבָל סָמַכְתִּי מֵהֶם עַל עֶשֶׂר שְׁאֵלוֹת, וּמַה שֶּׁבָּא מִזּוּלָתָם* יִתְבַּטֵּל* בָּהֶם הַקּוֹרֵא אֶת סִפְרִי זֶה כִּי יִגָּלוּ לוֹ אָפְנֵי הַטָּעוּת בָּהֶם וְהַסְּבָרָא אֲשֶׁר סָבְרוּ בָּהֶם. וּתְחִלָּתָהּ לְקִיחַת בְּנֵי אָדָם אֶת אַחְיוֹתֵיהֶם וְאוֹמְרִים זֶה בִּטּוּל, וְאֵין זֶה בִּטּוּל אֲבָל הוּא לְצֹרֶךְ. 200 כִּי אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים שֶׁהָאָחוֹת מְנוּעָה* קֹדֶם מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁמָּצָאנוּ אַבְרָהָם אוֹמֵר לְשָׂרָה (בראשית יב, יג) אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ. 201 אֲבָל לְקִיחַת בְּנֵי אָדָם אֶת אַחְיוֹתֵיהֶם הָיָה בַּעֲבוּר הַהֶכְרֵחַ, כִּי לֹא הָיָה מִן הַמְדַבְּרִים זוּלָתָם*, וְכַאֲשֶׁר רָחַב הַזֶּרַע* נִפְסְקָה אַמַּתְלַת* הַהֶכְרֵחַ לְמִי שֶׁעָשָׂה זֶה, כְּמִי שֶׁיֹּאכַל בְּיוֹם הַצּוֹם בְּחָלְיוֹ, וְכַאֲשֶׁר יִרְפָּא תִּפָּסֵק אַמַּתְלָתוֹ, וּכְמִי שֶׁיֹּאכַל הַמֵּתָה* בַּמִּדְבָּר, וְכַאֲשֶׁר יִמְצָא זוּלָתָהּ תָּסוּר הָאַמַּתְלָה.
עונש קין
202 וְהַשֵּׁנִית דָּן עַל קַיִן בַּעֲבוּר הָרְגוֹ הֶבֶל נָד וְנָע בִּלְבַד, וְדָן אַחֲרֵי כֵן בַּהֲרִיגָה כָּל רוֹצֵחַ. וְזֶה גַּם כֵּן אֵינֶנּוּ בִּטּוּל, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא צִוָּה לַהֲרֹג אֶת הָרוֹצֵחַ כִּי אִם בְּדַיָּן וְעֵדִים, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא נִמְצָא זֶה בְּעֵת הֲרוֹג קַיִן אֶת הֶבֶל לֹא נִתְחַיֵּב הַהֶרֶג אַךְ עֲנָשׁוֹ בְּזוּלָתוֹ*, הֲלֹא תִרְאֶה שֶׁאָמַר לְנֹחַ (בראשית ט, ו) שֹׁפֵךְ דָּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ.
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
1 - מאמר תשיעי חלק י"ג
2 - מאמר תשיעי חלק י"ב
3 - מאמר תשיעי חלק י"א
טען עוד
203 וְהַשְּׁלִישִׁית מַה שֶּׁצִּוָּה בְּקָרְבָּן כָּל אָדָם*, אַחַר כֵּן מְנָעָם כֻּלָּם חוּץ מֵאַהֲרֹן וּבָנָיו. וְזֶה גַּם כֵּן אֵינֶנּוּ בִּטּוּל, כִּי אֵין הַכָּתוּב אוֹמֵר שֶׁכָּל בְּנֵי אָדָם הָעָמְדוּ לְהַקְרִיב, אֲבָל* הָיָה מַקְרִיב קֹדֶם אַהֲרֹן מִי שֶׁהָיָה מָעֳמָד* בִּכְמוֹ מְקוֹמוֹ, אֲבָל זוּלַת הַמָּעֳמָד* לֹא הָיָה לוֹ לְהַקְרִיב קֹדֶם בְּחִירַת אַהֲרֹן וְלֹא אַחַר בְּחִירָתוֹ.
קרבן בשבת
204 וְהָרְבִיעִית הַקְרָבַת הַקָּרְבָּן בְּשַׁבָּת, אַחַר אֱסוֹר הַמַּעֲשֶׂה בּוֹ. וְזֶה גַּם כֵּן אֵינֶנּוּ בִּטּוּל, אֲבָל הוּא מִמַּה שֶּׁמְּאַמֵּץ* דְּחוֹת הַבִּטּוּל כִּי הַקָּרְבָּן הָיְתָה קֹדֶם מִצְוַת הַשַּׁבָּת, וְלֹא יִתָּכֵן שֶׁתִּמְנָעֶנָּה מִצְוַת הַשַּׁבָּת, וְיִהְיֶה זֶה בִּטּוּל, וְאָסְרָה שְׁאָר הַמַּעֲשִׂים חוּץ מִן הַקָּרְבָּן וְהַמִּילָה הַקּוֹדְמִים לָהּ.
________________________
לָהֶם – למכחישים נצחיות התורה. מִזּוּלָתָם – שאלות נוספות מפסוקים אחרים. יִתְבַּטֵּל – יבטל אותם. מְנוּעָה – אסורה. הַמְדַבְּרִים זוּלָתָם – לא היו עוד נשים שהיו יכולים להינשא להן מלבד אחיותיהם. רָחַב הַזֶּרַע – גדלה האנושות. אַמַּתְלַת – סיבת. הַמֵּתָה – נבלה. בְּזוּלָתוֹ – בעונש אחר. כָּל אָדָם – יכול להקריב. אֲבָל – אלא. מָּעֳמָד – מדרגה. זוּלַת הַמָּעֳמָד – מי שאינו ראוי לכך. מְּאַמֵּץ – מחזק.
ביאורים
199 -ט - עשר קושיות מן המקרא על נצחיות התורה.
לאחר ששללנו את כל הסברות שנאמרו לעיל, יש להתמודד עם עוד קושיות מן המקרא המעידות לכאורה שחלו שינויים בתורה:
קושיה ראשונה - קין והבל התחתנו עם אחיותיהם שהרי לא היו בעולם עוד נשים, ואחר כך אסרה התורה להתחתן עם אחיות, וכמו שהתורה השתנתה פעם, כך יש אפשרות שהיא תשתנה גם בעתיד. אך אין זו קושיה שהרי גם בתחילה היה אסור להתחתן עם אחיות, אלא שאצל בני האדם הראשון לא הייתה אף אישה אחרת בעולם חוץ מן האחיות שלהם ולכן הם היו חייבים להתחתן איתן, והתרת הנישואין עם אחיות הייתה מעין הוראת שעה.
200 והראיה לדבר שגם לפני מתן תורה היו אסורים נישואין עם אחיות היא שכאשר אברהם הולך אל מצרים בגלל הרעב בארץ הוא פונה לאשתו ואומר לה (בראשית יב, יג): "אמרי נא אחותי את", וכאשר תאמרי שאת אחותי הם יבינו שאנו לא נשואים שהרי אסור לאדם להתחתן עם אחותו, וכשירצו לקחת אותך לפרעה הם לא יהרגו אותי מפני שאינני בעלך.
בהבנה זו של רבנו ישנו חידוש משום שההבנה הפשוטה של הפסוק הזה הוא: 'אמרי בבקשה שאת לא אשתי', ובאותה מידה ששרה אמרה שהיא אחות אברהם היא הייתה יכולה לומר שהיא אחייניתו או קרובת משפחה אחרת, העיקר שלא תאמר שהיא אשתו, אולם לפי רבנו היא הייתה צריכה לומר דווקא שהיא אחותו וממילא היא אינה יכולה להיות אשתו, מפני שאסור לאדם להתחתן עם אחותו.
201 אם כן, קין והבל שלא היו להם אפשרויות נוספות עם מי להתחתן, התחתנו עם אחיותיהן, מה שאין כן לאחר מכן כשבני האדם התרבו בארץ ונוצרו אפשרויות נוספות לנישואין אסור לאדם להתחתן עם אחותו. אין זה מראה על ביטול התורה, מפני שהדבר דומה לאדם המחויב לצום והוא חולה, ולכן הוא אוכל - הוא אינו מבטל את הצום אלא אוכל מפני ההכרח שאם לא יאכל הוא עלול למות, וכן אדם הנמצא במדבר - מקום בו אין אוכל, ואוכל נבלות שאין זה ביטול התורה.
202 קושיה שניה - לאחר שקין הרג את הבל העונש שהוא קבל היה (בראשית ד, יב): "נע ונד תהיה בארץ", ואילו בהמשך התורה נאמר שעונשו של אדם ההורג את חברו הוא מות - וזו סתירה וביטול התורה. אולם גם קושיה זו אינה נכונה, מפני שהמשפט צריך להיעשות על ידי שני עדים ושופט, ואצל קין לא היו שני עדים ושופט ולכן הוא לא נענש במות, אבל כבר בימי נח נאמר בתורה (שם ט, ו): "שֹׁפך דם האדם באדם דמו ישפך".
203 קושיה שלישית - בתחילה היה יכול כל אדם להקריב קרבנות לה', ובהמשך אסרה התורה את ההקרבה על כולם וצותה רק את אהרון ובניו להקריב, והרי זהו ביטולה של תורה? אולם גם הבנה זו בטעות יסודה, משום שגם בתחילה לא כל אדם היה יכול להקריב קרבנות אלא רק אדם חשוב כאהרון, והסתייגות זו נשארה גם אחר כך - אסור לאדם פשוט להקריב קרבנות, אלא רק לכהנים.
204 קושיה רביעית - אחר שאסרו את שאר המלאכות בשבת התירו את הקרבת הקרבנות, והרי יש כאן ביטול מצוה? אך באמת קושיה זו עושה ההפך ממטרתה - היא מחזקת את נצחיות התורה, מפני שאף שה' נתן לנו את השבת והוא לא ביטל שתי מצוות שהיו עוד לפניה - קרבן ומילה, לכן הוא השאיר את הקרבת הקרבנות ואת ברית המילה כמות שהיו ולא ביטל אותן מפאת שבת.
להצלחת מחזור נ' ישיבת 'בית יהודה' כפר מימון
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
