ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
537 וְהַשֹּׁרֶשׁ הַחֲמִישִׁי, עוֹד הַרְחָבַת הַסְּפָרִים שֶׁהַבּוֹרֵא שׁוֹפֵט צֶדֶק יְשַׁלֵּם לְכָל אִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ, וְהוּא אָמְרוֹ (דברים לב, ד): הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל וגו'. וְעוֹד (תהלים קמה, יז): צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו. וְעוֹד (שם ט, ח-ט): וַה' לְעוֹלָם יֵשֵׁב כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ, וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק. לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם (שם קיט, צא). וְעוֹד (איוב כד, כג): יִתֶּן לוֹ לָבֶטַח וְיִשָּׁעֵן וְעֵינֵיהוּ עַל דַּרְכֵיהֶם. כִּי עֵינָיו עַל דַּרְכֵי אִישׁ (שם לד, כא). כִּי נֹכַח עֵינֵי ה' דַּרְכֵי אִישׁ (משלי ה, כא). כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט (קהלת יב, יד). וְכָל פָּסוּק כּוֹלֵל פֵּרוּשׁ גָּדוֹל. 538 וְהַשֹּׁרֶשׁ הַשִּׁשִּׁי, זִכָּרוֹן שֶׁיֵּשׁ לַבּוֹרֵא יוֹם מוּכָן לַגְּמוּל, אָמַר בּוֹ (צפניה א, יד - ב, ב): כִּי קָרוֹב יוֹם ה' הַגָּדוֹל קָרוֹב וּמַהֵר מְאֹד, יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא, וַהֲצֵרֹתִי לָאָדָם וְהָלְכוּ כַּעִוְרִים, גַּם כַּסְפָם גַּם זְהָבָם. הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ* בְּטֶרֶם לֶדֶת חֹק. וּלְכָל פָּסוּק מֵאֵלֶּה פֵּרוּשִׁים אֵינֶנִּי זוֹכְרָם הֵנָּה, שֶׁלֹּא יֶאֱרַךְ הַסִּפּוּר. 539 וְהַשֹּׁרֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, קְרִיאַת הַגְּמוּל טוֹב, וְשֶׁמּוֹנְעִים אוֹתוֹ מִן הָרְשָׁעִים, כְּאָמְרוֹ (דברים ה, כה): לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם לְעוֹלָם. וְעוֹד (תהלים לא, כ): מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ. וְעוֹד (קהלת ח, יב-יג): כִּי גַּם יוֹדֵעַ אָנִי אֲשֶׁר יִהְיֶה טּוֹב לְיִרְאֵי הָאֱלֹהִים, וְטוֹב לֹא יִהְיֶה לָרָשָׁע. וּלְכָל פָּסוּק מֵאֵלֶּה פֵּרוּשִׁים. 540 וְאִם יִסְבֹּר סוֹבֵר שֶׁאֵלֶּה הַפְּסוּקִים סוֹבְלִים* סְבָרוֹת אֲחֵרוֹת מַפְסִידִים הַטַּעֲנָה בָּהֶם לָעוֹלָם הַבָּא, נְבָאֵר שֶׁהַדָּבָר אֵינֶנּוּ כְּמוֹ שֶׁסָּבַר, כִּי הַשֵּׂכֶל חִיֵּב הַגְּמוּל בְּעוֹלָם אַחֵר, וְכָל פֵּרוּשׁ מַסְכִּים לְמַה שֶּׁיֵּשׁ בַּשֵּׂכֶל הוּא הָאֱמֶת, וְכָל מַה שֶּׁמֵּבִיא אֶל מַה שֶּׁהוּא חוֹלֵק בַּשֵּׂכֶל, הוּא הַבָּטֵל*.
___________________________
הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ – חפשו מעשיכם הרעים ושובו בתשובה. סוֹבְלִים – יש אפשרות להבינם בדרך אחרת.
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
109 - מאמר תשיעי חלק ג'
110 - מאמר תשיעי חלק ד'
111 - מאמר תשיעי חלק ה'
טען עוד
537 הוכחה חמישית – נאמר פעמים רבות, שה' שופט צדק ולא עוול ושהוא גומל לכל אדם בדיוק לפי מעשיו. מכיון שבעולם הזה אנו רואים פעמים רבות צדיקים ברעה ורשעים באושר, פשוט שהדין הזה לעולם הבא. הפסוקים המורים על יושר דינו של הקב"ה הם (דברים לב, ד): "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא". וכן (תהילים קמה, יז): "צדיק ה' בכל דרכיו", וכן (תהילים ט, ח-ט): "וה' לעולם ישב כונן למשפט כסאו והוא ישפוט תבל בצדק". וכן (תהילים קיט, צא): "למשפטיך עמדו היום", וכן (איוב כד, כג): "עוד יתן לו לבטח וישען ועיניהו על דרכיהם". וכן (איוב לד, כא): "כי עיניו על דרכי איש". וכן (משלי ה, כא):"כי נוכח עיני ה'דרכי איש", וכן (קהלת יב, יד): "כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט".
538 הוכחה שישית – ה' הזהיר מפני היום הגדול בו יפרע את כל חובותיו כלפי הצדיקים והרשעים, כמו שנאמר (צפניה א, יד-ב, ב): "קרוב יום ה' הגדול... יום עברה היום ההוא... והצרתי לאדם והלכו כעורים... גם כספם גם זהבם לא יוכלו להצילם ביום עברת ה'... התקוששו וקושו הגוי לא נכסף, בטרם לדת חוק...".
539 הוכחה שביעית – ה' הבטיח גמול טוב לצדיקים ולא לרשעים, כמו שנאמר (דברים ה, כה): "למען ייטב להם ולבניהם לעולם". וכן (תהילים לא, כ): "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך". וכן נאמר בקהלת (ח, יב-יג): "כי גם יודע אני אשר יהיה טוב ליראי האלהים אשר ייראו מלפניו, וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים".
540 כנגד הטענה, שניתן לפרש את כל הפסוקים באופן אחר ולבטל את ההוכחה שיש עולם הבא, אנו אומרים שמכיון שהוכחנו שהשכל מחייב שהעולם הבא קיים, עלינו להסביר את כל הפסוקים על פי זה, כי פירוש הפסוקים חייב להתאים למה שמוכח בשכל. פירוש בדרך אחרת יתבסס על הנחה הנוגדת את מה שהשכל מחייב, ולכן אין לו קיום.
הרחבות
%האמונה לא סותרת את השכל והמצפון
וְכָל מַה שֶּׁמֵּבִיא אֶל מַה שֶּׁהוּא חוֹלֵק בַּשֵּׂכֶל, הוּא הַבָּטֵל. רס"ג כותב שאף שאפשר לפרש כל אחד מהפסוקים האלו באופן אחר כך שיראה שהם לא עוסקים בעולם הבא – כיון שכבר הוכחנו בצורה שכלית שחייב להיות גמול בדמות העולם הבא, פירוש הפסוקים חייב להתאים לכך. לא ייתכן להעמיד אותם בצורה שתסתור את השכל.
ראשונים רבים, ביניהם הכוזרי , שחי כמאה חמישים שנה לאחר רס"ג, כתבו דבר זה בתור יסוד ברור ביהדות, שלא ייתכן שהתורה תסתור את השכל: "חלילה לאל מהיות דבר התורה סותר עדות דבר הנראה עין בעין או דבר שהוכח במופת שכלי!" [מאמר ראשון סז].
היחס החיובי ל'כלי העבודה' הטבעיים של האדם – ההיגיון, הרגש והמצפון – משתקף גם בדברי הרב קוק : "אסור לה ליראת שמים שתדחק את המוסר הטבעי של האדם, כי אז אינה עוד יראת שמים טהורה. סימן ליראת שמים טהורה הוא כשהמוסר הטבעי, הנטוע בטבע הישר של האדם הולך ועולה על פיה [...] אבל אם תצויר יראת שמים בתכונה כזאת שבלא השפעתה על החיים היו החיים נוטים לפעול טוב, ולהוציא אל הפועל דברים מועילים לפרט ולכלל, ועל פי השפעתה מתמעט כוח פועל ההוא, יראת שמים כזאת היא יראה פסולה" [אורות הקודש ג, עמוד כז]. אם האמונה של האדם סותרת את טבעיות החיים שלו – כנראה שיש בה פגם מסוים. האמונה צריכה לרומם את ההיגיון ואת המוסר הטבעי, אך לא לדכא אותו. כאשר תחבור האמונה אל ההיגיון ואל החיים הפשוטים – היא תעניק להם משמעות ותיתן לאדם כוח כדי לפעול ולתקן את עצמו ואת המציאות.
לעילוי נשמת אהרן יהודה בן מרדכי ז"ל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












