ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
216 וַאֲנָשִׁים מֵהֶם דִּקְדְּקוּ בְּמִלַּת עוֹלָם, וְאָמְרוּ רְאִינוּהָ בְּלָשׁוֹן עִבְרִי מִתְחַלֶּקֶת לַחֲלָקִים*. 217 וְאָמַרְנוּ כֵּן יֵשׁ לָהּ שְׁלֹשָׁה עִנְיָנִים, אֶחָד מֵהֶם חֲמִשִּׁים שָׁנָה, וְהַשֵּׁנִי יְמֵי הַנִּזְכָּר הַהוּא, וְהַשְּׁלִישִׁי כָּל יְמֵי עוֹלָם. 218 וְכַאֲשֶׁר נִרְאֶה אֶת זֶה עַל מִצְוַת הַשַּׁבָּת, יִבָּטְלוּ הַשְּׁנֵי עִנְיָנִים, וְיִתְקַיֵּם הָאַחֲרוֹן. כִּי רָאִינוּ אֶת יִרְמְיָהוּ וְהוּא אַחַר דּוֹר מֹשֶׁה, קָרוֹב לִשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וְאַחַר דּוֹרוֹת רַבִּים וְכִתּוֹת רַבּוֹת מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מַזְהִירָם עַל שְׁמִירַת יוֹם הַשַּׁבָּת, וְשֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (יז, כב) וְלֹא תוֹצִיאוּ מַשָּׂא מִבָּתֵּיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ וְקִדַּשְׁתֶּם אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם. וְכֵיוָן שֶׁבָּטַל זְמַן הַחֲמִשִּׁים, וּזְמַן הָאֲנָשִׁים הָהֵם, לֹא נִשְׁאַר מִן הַחֲלָקִים כִּי אִם יְמֵי הָעוֹלָם.
לכל מילה אפשר למצוא משמעות אחרת
219 וּקְצָתָם שׁוֹאֲלִים אוֹתָנוּ עַל מִלּוֹת הַקַּבָּלָה אֲשֶׁר שְׁמַעְנוּם בְּהַתְמָדַת מִצְווֹת הַתּוֹרָה כָּל יְמֵי עוֹלָם, וְהוּא חוֹשֵׁב כִּי מַאֲמָר שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ יִסְבֹּר* סְבָרָא אַחֶרֶת לְשַׁנּוֹתוֹ עָלֵינוּ. וּמִנְהָגֵנוּ שֶׁנֹּאמַר לוֹ, הֲיִמָּצֵא בָּעוֹלָם דָּבָר אֲמִתִּי מְבֹאָר תִּסְתַּלֵּק עִמּוֹ כָּל סְבָרָא וְכָל סָפֵק*? וְאִם יֹאמַר לֹא, יְבַטֵּל אֲמִתּוּת הַדָּבָר וִישִׂימֵהוּ כֻּלּוֹ סָפֵק. וְאִם יֹאמַר כֵּן, נֹאמַר לוֹ בַּדִּבּוּר הַהוּא הָאֲמִתִּי שָׁמַעְנוּ הַצַּוִּים לִשְׁמֹר מִצְווֹת הַתּוֹרָה.
אמונות ודעות (105)
רבנים שונים
41 - מאמר שלישי חלק י"ח
42 - מאמר שלישי חלק י"ט
43 - מאמר שלישי חלק כ'
טען עוד
220 וְרָאִיתִי מֵהֶם מִי שֶׁאוֹמֵר: אִם יֹאמְרוּ לָכֶם הַבְּרַהַמִי"ם* אֲנַחְנוּ קִבַּלְנוּ מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנִּלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז וְשֶׁנַּחְרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר יַחְדָּו, וְאֵין לָכֶם לְקַבֵּל דִּבְרֵי נָבִיא שֶׁיַּאַסְרֵם כִּי אָדָם אָמַר לָנוּ שֶׁלֹּא יִבָּטְלוּ. 221 וְאֵלֶּה, יַיְשִׁירְךָ הָאֱלֹהִים, טְעָנוֹת אֵין לָהֶם עִקָּר, אֲבָל הֵם טוֹעֲנִים אוֹתָם לַבְּרַהַמִי"ם, אֲבָל טוֹעֲנִים הַבְּרַהַמִי"ם שֶׁהֵם מֻתָּרִים בִּלְבַד*, וַאֲנַחְנוּ גַּם כֵּן מוֹדִים שֶׁהָיוּ מֻתָּרִים בְּעֵת שֶׁהָיוּ. וְהַקְרָבַת מְנִיעָתָם בַּשֵּׂכֶל, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לָאָדָם לְהִמָּנַע מֵהֶם מִצַּד עַצְמוֹ לְתוֹעֶלֶת שֶׁתַּגִּיעֶנּוּ, 222 וְאִלּוּ הָיָה בָּא בְּרַהַמִ"י לִטְעֹן לֶעָתִיד מַה שֶּׁטָּעַנּוּ לָהֶם, לֹא הָיוּ שׁוֹמְעִין לוֹ, כִּי הַמְקַבֵּל* אֵינֶנּוּ אוֹמֵר בְּכָל יוֹם אֶלָּא מַה שֶּׁאָמַר בְּאֶתְמוֹלוֹ, וְאֵינֶנּוּ כְּמוֹ הַחוֹשֵׁב הַנּוֹעָץ, שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לוֹמַר נִגְלָה לִי הַיּוֹם מַה שֶּׁלֹּא עָמַדְתִּי עָלָיו אֶתְמוֹל.
יש לקיים המצוות
223 וְעַתָּה, יְרַחֶמְךָ הָאֵל, אַחַר שֶׁסָּרוּ אֵלֶּה הַבִּטּוּלִים מֵעָלֵינוּ וּבָטְלוּ, הַתֵּמַהּ הַגָּדוֹל עָלֵינוּ שֶׁלֹּא נְקַיֵּם אֵלֶּה הַמִּצְווֹת אֲשֶׁר יָגַעְנוּ וְהִשְׁתַּדַּלְנוּ לְהַעֲמִידָם, הֲלֹא תָשׁוּב* הַיְגִיעָה לָרִיק, כְּמִי שֶׁאָמַר עָלֶיהָ (איוב לט, טז) הִקְשִׁיחַ בָּנֶיהָ לְּלֹא לָהּ לְרִיק יְגִיעָהּ וְגוֹמֵר, וְנִהְיֶה אָז כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת וְלֹא תְּבוּנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שם שם, יז) כִּי הִשָּׁהּ אֱלוֹהַּ חָכְמָה וְלֹא חָלַק לָהּ בַּבִּינָה. וְצָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר מִזֶּה.
________________________
מִתְחַלֶּקֶת לַחֲלָקִים – מתפרשת במשמעויות שונות. יִסְבֹּר – יוכל להתפרש. תִּסְתַּלֵּק עִמּוֹ וכו' – דבר שאי אפשר לפרשו בשום אופן אחר. הַבְּרַהַמִי"ם – כת מסוימת (ראה פירוש אור עציון). מֻתָּרִים בִּלְבַד – הדברים לא נאסרו להם. הַמְקַבֵּל – אמונה המבוססת על מסורת. תָשׁוּב – תהפוך.
ביאורים
216 ישנם אנשים הטוענים שאין צורך לשמור את השבת מפני שנאמר בתורה (שמות לא, טז) שהשבת היא "ברית עולם", ומכיון שלמילה 'עולם' יש בתורה מספר מובנים, אפשר להבין אותה במשמעות יותר מצומצמת ולאו דווקא לנצח.
217 אולם האמת היא שלמילה "לעולם" ישנן שלוש משמעויות: 1. חמישים שנה, כמו שנאמר לגבי עבד נרצע (שמות כא, ו): "ועבדו לעולם", והכוונה היא לעולמו של יובל, חמישים שנה. 2. כל החיים של האדם שדובר בו, כמו שאמרה חנה לאלקנה שהיא תעלה לשילה כששמואל יגדל וייגמל, ואז היא תעלה אותו והוא יישאר במשכן לעולם (שמואל א א, כב) – והכוונה היא לכל ימי חייו. 3. הכוונה הפשוטה היא כל זמן שהעולם קיים.
218 כשאנו מתבוננים במצות השבת שנאמר בה "לעולם" ושואלים מהו אותו "לעולם", חייבים לומר שהכוונה היא לאפשרות השלישית מפני שירמיה שחי כשמונה מאות וחמישים שנה אחר הציווי על השבת, מזהיר את בני ישראל לשמור את השבת, כמו שנאמר (ירמיה יז, כב): "ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת", וכיון שחלפו יותר מחמישים שנה מהציווי, וגם כל האנשים ששמעו את הציווי הראשוני נפטרו, ההסבר היחיד למילה "לעולם" המופיעה באיסור שבת הוא כל עוד העולם קיים.
219 יש השואלים שאלה אחרת: איך ניתן להוכיח מהתורה את נצחיותה, הרי כל אמירה שמעידה על נצחיות התורה ניתן להסביר באופן אחר ולומר שהכוונה היא לזמן מוגדר? את השואלים הללו נשאל אנו - האם יש בעולם ביטוי ברור לנצחיות שלא ניתן להסבירו באופן אחר? אם יאמרו שאין דבר כזה הם מערערים את כל יכולת ההבעה המדויקת; ואם הם יכירו בקיומו של ביטוי כזה, נאמר להם שנצחיות התורה התבררה בביטוי זה.
220 טענות ה"ברהמיים"
ישנה כת הנמצאת בהודו הנקראת "ברהמינים". יש הטוענים שלכת זו ישנה מסורת מאדם הראשון שמותר ללבוש שעטנז, לאכול בשר וחלב ולחרוש עם שור וחמור יחד, ואם כן אסור להם לשמוע לתורה נביא שיאסור עליהם דברים אלו מפני שיש להם מסורת ארוכת שנים שדברים אלו מותרים.
221 האמת היא שאלו אינן טענותיהם של הברהמינים אלא של אחרים הטוענים זאת בשמם; הברהמינים עצמם טוענים רק שהדבר מותר ולא טוענים שקבלו זאת מאדם הראשון. דבר זה נכון לעבר הרחוק - פעם דברים אלה היו מותרים עד שהם נאסרו על ידי הקדוש ברוך הוא. לאסור דבר קל יותר מאשר להתיר, משום שכל אדם יכול לאסור על עצמו את הדברים המותרים הללו מכל מיני סיבות, למשל אנשים שאכילת בשר וחלב עושה להם בעיות בעיכול, ברור שיהיה להם מותר להפריד בין בשר לחלב או אדם שיש לו אלרגיה לשעטנז - פשוט שלא ילבש אותו, כך גם אם יבא נביא ויאסור את הדברים האלה, הם יוכלו לקבל את האיסור.
222 לא זו בלבד שהברהמינים אינם טוענים זאת אלא אחרים הרוצים להקניט, אלא שהם גם לא יטענו זאת בעתיד, מפני שיש הבדל בין אדם המבסס דבריו על קבלה ומסורת שאינו יכול לשנות את דעתו מהיום למחר, ובין האדם הקובע את השקפת עולמו על פי מחשבתו המשנה את דעתו בכל יום. הברהמינים לא טענו כך אף פעם, ולעולם גם לא יטענו.
223 לאחר שסרו כל הטענות בעד ביטול התורה והתברר לנו שהתורה נצחית, אנו חייבים לקיים את מצוות התורה כדי שהעמל שהשקענו בבירור לא יהיה לריק, כמו שנאמר (איוב לט, טז): "הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד", ואז נהיה כאנשים ללא שכל, כמו שנאמר (שם שם, יז): "כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה". אנו חייבים לשמור על עצמנו שלא נגיע למצב זה.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
אחדות זו מעבדה של בירורים
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
