ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
נעשה רעש גדול בשמיים, שהרי התורה היא אחד העמודים שעליו העולם עומד, ו'אם לא ברית (התורה) יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי'. קיום העולם מותנה בכך שילמדו תורה בכל עת, נמצא שבאותו זמן עמד העולם כולו בזכות אדם אחד בלבד.
מיד הוחלט בשמיים לתת לרבי מנחם נחום שכר מיוחד, ונולד לו בן שהאיר עיניהם של ישראל בתורתו, הלא הוא רבי אברהם מסוכטשוב בעל ה'אבני נזר', (שיום ההילולא שלו יחול ב- יא אדר).
סיפור זה מבטא נקודות רוחניות הקשורות לפורים. נס פורים התחולל כולו בידי מסבב הסיבות וקורא הדורות מראש, שהקדים תרופה למכה ושתל את אסתר בבית המלך בטרם יגזור המן את גזירתו הנוראה על היהודים. בדרך הטבע, עלילת המגילה הייתה יכולה להתגלגל בנקודות רבות כנגד היהודים – אסתר לא הייתה נבחרת כמלכה, שנת המלך לא הייתה נודדת, בגתן ותרש לא היו משוחחים בסמוך למרדכי ועוד ועוד.
וכבר ידוע ומופרסם, שחידושו של נס פורים, שהקב"ה חולל את המאורעות מאחורי הקלעים בדרך הטבע. 'המלך' הוא מלכו של עולם, ואלוקים הסתתר בתוך ה'א(ה)סתר'.
ובכל זאת, היו אנשים שזכו להיות נושאי כליו של ה' להביא את התשועה הגדולה. הבולטת מבין מביאי התשועה היא האישה שעל שמה נקראה המגילה – אסתר. אסתר, נתבעה לקבל החלטה מודעת למסור את נפשה ולהקריב את כל עולמה הרוחני, כדי להביא את תשועת ה' לעמו. יכולה הייתה אסתר לחמוק מהמשימה, ולהשאירה למי שהאחריות עליו – ה'.
אולם, מרדכי מורה לה שהאחריות מוטלת גם על בני האדם – 'אם החרש תחרישי... רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, ואת... תאבדי'. והיא נענית, עומסת על שכמה, והולכת בעיניים פקוחות לאבדון – "וכאשר אבדתי אבדתי". (וכידוע, מאז נאסרה לבעלה לנצח וד"ל). ומתוך אבדון זה, מצמיחה תשועת של ישראל לנצח.
מאז, מהווה אסתר מודל לכל מי שמתנדב לעמוס על שכמו את משימותיו של ה' לתשועת עמו. איש זה, מקריב את עצמו ('פראייר' בלעז), אך דווקא מתוך כך זוכה לברכה גדולה, וברכתו היא הזכות להרבות שם שמיים בעולם. כך גם בסיפור על אבי האבני נזר. רבי מנחם נחום מוותר כביכול על שמחת הפורים ועוסק בתורה. באותה שעה, הוא היחידי העומס על שכמו את משא העולם כולו. ומתוך התנדבות זו, זוכה לברכה גדולה ונולד לו בן ממשיך, שמאיר עיני ישראל בתורה.
ומעניין לעניין באותו עניין – מספרים על ה'אבני נזר', שפעם בצעירותו התקשה בקושיא גדולה בסוגיא. התפלל ה'אבני נזר' לה' שיאיר עיניו בתורתו, ומשמיים שמעו תפילתו וגילו לו את התירוץ. ראה כי טוב, ובכל פעם שהיה מתקשה בלימודו, היה מתפלל לה' והיו מגלים לו משמיים את התירוץ.
לימים, נפגשו אביו (רבי מנחם נחום) וחותנו (רבי מנדלי מקוצק) של ה'אבני נזר'. אמר רבי מנדלי מקוצק לרבי מנחם נחום – אמור לבנך שיפסיק להתפלל שיגלו לו משמיים את התירוצים. בדרך זו, הוא לא ידע ללמוד. עליו לעמול בשכלו ולהגיע לתורה! שמע זאת ה'אבני נזר', וחזר לתרץ בעצמו.
נקודה זו, נוגעת לשאלה רוחנית גדולה שנחלקו בה גדולי ישראל – מקום התפילה מול מקום עמל התורה. מקום ההשתדלות האנושית מול מקום בקשת התשועה השמיימית. היו שלמדו תורה מפי אליהו הנביא ומגידים משמיים, והיו מגדולי ישראל שסירבו ללמוד מאליהו הנביא, כי רצו לעמול בתורה בשכלם. (וכבר תמצת שיטות אלו – מרן הראי"ה קוק, אורות התורה ה, ד).
באופן אישי, ביקשתי פעם בשעת שכרות בפורים, ממו"ר הגר"א שפירא זצ"ל ברכה לגדול בתורה, והוא סירב באומרו – תלמד, תהיה תלמיד חכם!
וכך פורים ודמותו של ה'אבני נזר' מלמדים אותנו להתנדב, לעמול בתורה, ולקחת על שכמנו את הזכות הגדולה להיות נושאי כליו של ה' בעולמינו!
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
אנחנו קודש למענך
טעינה למחשבה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
