ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
נעשה רעש גדול בשמיים, שהרי התורה היא אחד העמודים שעליו העולם עומד, ו'אם לא ברית (התורה) יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי'. קיום העולם מותנה בכך שילמדו תורה בכל עת, נמצא שבאותו זמן עמד העולם כולו בזכות אדם אחד בלבד.
מיד הוחלט בשמיים לתת לרבי מנחם נחום שכר מיוחד, ונולד לו בן שהאיר עיניהם של ישראל בתורתו, הלא הוא רבי אברהם מסוכטשוב בעל ה'אבני נזר', (שיום ההילולא שלו יחול ב- יא אדר).
סיפור זה מבטא נקודות רוחניות הקשורות לפורים. נס פורים התחולל כולו בידי מסבב הסיבות וקורא הדורות מראש, שהקדים תרופה למכה ושתל את אסתר בבית המלך בטרם יגזור המן את גזירתו הנוראה על היהודים. בדרך הטבע, עלילת המגילה הייתה יכולה להתגלגל בנקודות רבות כנגד היהודים – אסתר לא הייתה נבחרת כמלכה, שנת המלך לא הייתה נודדת, בגתן ותרש לא היו משוחחים בסמוך למרדכי ועוד ועוד.
וכבר ידוע ומופרסם, שחידושו של נס פורים, שהקב"ה חולל את המאורעות מאחורי הקלעים בדרך הטבע. 'המלך' הוא מלכו של עולם, ואלוקים הסתתר בתוך ה'א(ה)סתר'.
ובכל זאת, היו אנשים שזכו להיות נושאי כליו של ה' להביא את התשועה הגדולה. הבולטת מבין מביאי התשועה היא האישה שעל שמה נקראה המגילה – אסתר. אסתר, נתבעה לקבל החלטה מודעת למסור את נפשה ולהקריב את כל עולמה הרוחני, כדי להביא את תשועת ה' לעמו. יכולה הייתה אסתר לחמוק מהמשימה, ולהשאירה למי שהאחריות עליו – ה'.
אולם, מרדכי מורה לה שהאחריות מוטלת גם על בני האדם – 'אם החרש תחרישי... רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, ואת... תאבדי'. והיא נענית, עומסת על שכמה, והולכת בעיניים פקוחות לאבדון – "וכאשר אבדתי אבדתי". (וכידוע, מאז נאסרה לבעלה לנצח וד"ל). ומתוך אבדון זה, מצמיחה תשועת של ישראל לנצח.
מאז, מהווה אסתר מודל לכל מי שמתנדב לעמוס על שכמו את משימותיו של ה' לתשועת עמו. איש זה, מקריב את עצמו ('פראייר' בלעז), אך דווקא מתוך כך זוכה לברכה גדולה, וברכתו היא הזכות להרבות שם שמיים בעולם. כך גם בסיפור על אבי האבני נזר. רבי מנחם נחום מוותר כביכול על שמחת הפורים ועוסק בתורה. באותה שעה, הוא היחידי העומס על שכמו את משא העולם כולו. ומתוך התנדבות זו, זוכה לברכה גדולה ונולד לו בן ממשיך, שמאיר עיני ישראל בתורה.
ומעניין לעניין באותו עניין – מספרים על ה'אבני נזר', שפעם בצעירותו התקשה בקושיא גדולה בסוגיא. התפלל ה'אבני נזר' לה' שיאיר עיניו בתורתו, ומשמיים שמעו תפילתו וגילו לו את התירוץ. ראה כי טוב, ובכל פעם שהיה מתקשה בלימודו, היה מתפלל לה' והיו מגלים לו משמיים את התירוץ.
לימים, נפגשו אביו (רבי מנחם נחום) וחותנו (רבי מנדלי מקוצק) של ה'אבני נזר'. אמר רבי מנדלי מקוצק לרבי מנחם נחום – אמור לבנך שיפסיק להתפלל שיגלו לו משמיים את התירוצים. בדרך זו, הוא לא ידע ללמוד. עליו לעמול בשכלו ולהגיע לתורה! שמע זאת ה'אבני נזר', וחזר לתרץ בעצמו.
נקודה זו, נוגעת לשאלה רוחנית גדולה שנחלקו בה גדולי ישראל – מקום התפילה מול מקום עמל התורה. מקום ההשתדלות האנושית מול מקום בקשת התשועה השמיימית. היו שלמדו תורה מפי אליהו הנביא ומגידים משמיים, והיו מגדולי ישראל שסירבו ללמוד מאליהו הנביא, כי רצו לעמול בתורה בשכלם. (וכבר תמצת שיטות אלו – מרן הראי"ה קוק, אורות התורה ה, ד).
באופן אישי, ביקשתי פעם בשעת שכרות בפורים, ממו"ר הגר"א שפירא זצ"ל ברכה לגדול בתורה, והוא סירב באומרו – תלמד, תהיה תלמיד חכם!
וכך פורים ודמותו של ה'אבני נזר' מלמדים אותנו להתנדב, לעמול בתורה, ולקחת על שכמנו את הזכות הגדולה להיות נושאי כליו של ה' בעולמינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
