ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
קושי ההבחנה בדברים דקים
319 אָמַר יְהוּדָה בֶּן שָׁאוּל. אָמָר הַמְחַבֵּר, הוֹדִיעָנוּ אֱלֹהֵינוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי עֲבוֹדוֹת הָאָדָם אוֹתוֹ כְּשֶׁהֵם רַבִּים* נִקְרְאוּ זְכֻיּוֹת, וְשֶׁהַמְרוֹתָיו* כְּשֶׁיִּרְבּוּ נִקְרְאוּ חוֹבוֹת, וְכִי הַכֹּל שָׁמוּר אֶצְלוֹ עַל כָּל עֲבָדָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה לב, יט): גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם, וְנֶאֱמַר עוֹד (איוב לד, כא): כִּי עֵינָיו עַל דַּרְכֵי אִישׁ וגו'. וְכִי הֵם* פְּעָלִים יִפְעֲלוּ בַּנְּפָשׁוֹת וִישִׂימוּם זְכוּת אוֹ מְטֻנָּפוֹת, כַּאֲשֶׁר הוּא אוֹמֵר מֵעֲווֹנוֹת, וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ (ויקרא ה, א, ועוד), וְנָשָׂא חֶטְאוֹ (שם כד, טו), וְאֶל עֲוֹנָם יִשְׂאוּ נַפְשׁוֹ (הושע ד, ח), הַנֶּפֶשׁ הַהִיא עֲוֹנָה בָהּ (במדבר טו, לא). 320 וְאִם* יֵעָלֵם זֶה מִבְּנֵי אָדָם וְלֹא הִתְבָּרֵר אֶצְלָם, הוּא גָּלוּי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (ירמיה יז, י): אֲנִי ה' חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת וגו'. וְהֵבִיא עַל כָּל הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים וְקִבַּלְנוּם. 321 וְכַאֲשֶׁר הִתְקַיֵּם* לָנוּ זֶה, הִתְעַסַּקְתִּי בְּעִיּוּן בָּעִנְיָן הַזֶּה כַּאֲשֶׁר קִדַּמְתִי, וְרָאִיתִי בַּנִּמְצָאוֹת* מְלָאכוֹת דַּקּוֹת נֶעֱלָמוֹת מֵרַבִּים מִבְּנֵי אָדָם, וִידַמּוּ טוֹבֵיהֶם לְרָעֵיהֶם*, עַד שֶׁיַּגִּיעוּ אֶל הֶחָכָם מֵהֶם, וְיַכִּיר מַה שֶּׁיֵּשׁ בֵּינוֹתָם. וּמֵהֶם מְלֶאכֶת הָרִצּוּי*, תִּרְאֶה הַפֶּתִי אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ בָּקִי בָּהּ, מְדַמֶּה הַדִּינָר הַטּוֹב לָרַע, עַד שֶׁיַּבְדִּילֵם הַמְרַצֶּה. וּמֵהֶם מְלֶאכֶת הָרְפוּאוֹת, תִּרְאֶה הַפְּתָאיִם מְבַקְשִׁים דְּפִיקַת הַגִּידִים, וְלֹא יֵדְעוּ מֵהִפָּשְׁטָם וְהִקָּבְצָם, מָה הָאֵיכוּת הַגּוֹבֶרֶת עַל הַגּוּף, וְיֵדְעָם הָרוֹפֵא הַבָּקִיא. וּמִזֶּה חָכְמַת הַקְּיָאפָה*, אֲשֶׁר הֵם מַבִּיטִים בְּקַוֵּי הַפָּנִים וְהָרַגְלַיִם, וּמַבְדִּילִים בֵּין אִישׁ לְאִישׁ, בְּמַה שֶּׁהוּא נֶעֱלָם מִזּוּלָת, מִמִּי שֶׁאֵין זֹאת מְלַאכְתּוֹ. וְכֵן בִּמְלֶאכֶת הַפְּנִינִים מֵאֹדֶם וּמִפִּטְדָּה וּבְדוֹלַח וְזוּלָתָם, לֹא יַכִּירֵם כִּי אִם הַבָּקִי. וְהַכְּלָל כָּל מְלָאכָה דַּקָּה, הַרְבֵּה מִמּוּמֶיהָ יֵעָלְמוּ מִן הַפְּתָאיִם וְיֵרָאוּ לַחֲכָמִים. 322 וְכַאֲשֶׁר מָצָאתִי אֵלֶּה הַדְּבָרִים הַמְּלָאכוּתִיִּים כַּאֲשֶׁר סִפַּרְתִּי, הוֹסַפְתִּי לְהַחֲזִיק בְּמוּמֵי הַנְּפָשׁוֹת הָעֲווֹנוֹת וְהָאֲשָׁמִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם נִרְאִים לִבְנֵי אָדָם, מִפְּנֵי שֶׁאֵין חוּשָׁם מְשַׁעֵר בָּם. וְהֵם נִגְלִים לְעוֹשֵׂיהֶם, כִּי הוּא בְּרָאָם, וְהֵחֵל אוֹתָם, 323 וְהוּא שֶׁהַנֶּפֶשׁ עֶצֶם שִׂכְלִי זַךְ יוֹתֵר זַךְ מֵעֶצֶם הַכּוֹכָבִים וְהַגַּלְגַּלִּים, וַאֲנַחְנוּ אֵין אָנוּ רוֹאִים אוֹתָהּ בְּחוּשֵׁנוּ, וְאֵיךְ יִתְבָּאֵר לָנוּ מַה שֶּׁפּוֹעֵל בְּעַצְמָהּ וּמַעֲכִיר אוֹתָהּ? אַךְ הוּא מְבֹאָר לְבוֹרְאָהּ וּבוֹרֵא הַגַּלְגַּל, וְעַל כֵּן יָשִׂים הַשָּׁמַיִם וְהַכּוֹכָבִים דּוֹמִים לָהּ בָּעִנְיָן הַזֶּה כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (איוב כה, ה): וְכוֹכָבִים לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו, וְשָׁמַיִם לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו (שם טו, טו).
________________________
כְּשֶׁהֵם רַבִּים − כשמרבה לעשותם. וְשֶׁהַמְרוֹתָיו − חטאיו. הֵם − המצוות והעבֵרות. וְאִם − וגם אם. הִתְקַיֵּם − התברר. בַּנִּמְצָאוֹת − בענייני העולם. וִידַמּוּ טוֹבֵיהֶם לְרָעֵיהֶם − קשה להבחין בין פעולה טובה לרעה. הָרִצּוּי − חלפנות מטבעות. הַקְּיָאפָה – חכמת הפרצוף או קריאה בכף היד.
אמונות ודעות (105)
רבנים שונים
58 - מאמר רביעי חלק י"א
59 - מאמר חמישי חלק א
60 - מאמר חמישי חלק ב'
טען עוד
ביאורים
319 המאמר החמישי – בזכויות ובחובות
כל מעשי האדם שמורים אצל הקב"ה, והוא מביא את האדם למשפט עליהם, כמו שנאמר (ירמיה לב, יט): "גדול העצה ורב העלילה, אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו, וכפרי מעלליו", וכן נאמר באיוב (לד, כא): "כי עיניו על דרכי איש, וכל צעדיו יראה". המעשים הללו נרשמים ונחקקים באדם, כאשר הוא עושה מצוות, נשמתו מזדככת, וכאשר הוא עושה עבירות, נשמתו נעכרת, וכן נאמר בתורה (ויקרא ה', א' ועוד): "ונשא עוונו", "ונשא חטאו" (ויקרא כד, טו), "ואל עוונם ישאו נפשו" (הושע ד, ח), "הנפש ההיא עוונה בה" (במדבר טו, לא).
320 ואף שבני האדם אינם רואים את ההשפעה של העבירות והמצוות על נפש האדם, אצל הקב"ה הדבר גלוי, כמו שאמר ירמיה הנביא (ירמיה יז, י): "אני ה' בוחן לב חוקר כליות, ולתת לאיש כדרכיו כפרי מעלליו". לאחר שקבלנו זאת מפי הנביאים, ניתן לאמת זאת גם על ידי חקירה שכלית.
321 כדי להבין מדוע אין האדם מבחין בהשפעת המצוות והעבירות על הנפש, יש להתבונן בטבע בני האדם. רוב האנשים אינם מסוגלים לראות דברים דקים ועדינים בתחומים בהם אינם מבינים, ואילו מומחה באותו נושא, אודות לניסיונו וכשרונו בתחום, מבחין בהם. למשל, רוב האנשים אינם יכולים להבדיל בין מטבע מזויף למטבע אמיתי, ואילו מומחה מגלה את זיוף הכסף. וכן ברפואה, אנשים פשוטים לא מבחינים בין מחלות שונות, ואילו רופא מומחה שלמד שנים רבות יוכל לאבחן באיזו מחלה האדם חלה. כך גם באבנים יקרות, המומחה מבדיל בין אבן יקרה לבין סתם אבן נוצצת, ובערכן של האבנים השונות. הכלל הוא: ככל שהדבר עדין יותר, צריך מומחיות גדולה יותר על מנת לבחון אותו.
322 עכשיו נבין, כי בני האדם אינם יכולים לראות את הזכּוּת של המצוות והעכירות של העבירות, כי זה דבר עדין ודק, שאין חושי האדם קולטים, רק הקב"ה, יוצר האדם, אשר ציווה על המצוות ואסר את העבירות, יכול לראות את ההשפעה שלהן על האדם.
323 נפש האדם רוחנית מאד, היא זכּה יותר מהגלגלים, שהם החומר הזך ביותר בעולם (עיין הקדמה – גלגלים), לכן אין אנו יכולים להבחין בהשפעת המצוות והעבירות ובשינויים שהם מחוללים, בדבר זה יכול להבחין רק מי שברא את הנפש. הנפש כה זכּה ועדינה, עד שנמשלה לשמים (איוב כה, ה): "וכוכבים לא זכו בעיניו", "ושמים לא זכו בעיניו" (איוב טו, טו).
לב הדברים
'הַכְּלָל כָּל מְלָאכָה דַּקָּה, הַרְבֵּה מִמּוּמֶיהָ יֵעָלְמוּ מִן הַפְּתָאיִם וְיֵרָאוּ לַחֲכָמִים'
בכלל מהותי זה ישנן שתי נקודות: הראשונה – בעניינים הדקים קשה להבחין. אם לא למדת מלאכה או נושא מסוים, לא תמיד תוכל לשים לב להבדלים הקיימים בין פרטיה. אך יש להדגיש עוד נקודה בדברי רס"ג – מה ש'נעלם' בדרך כלל אלה ה'מומים'. כלומר, נטייתנו היא לעגל פינות ולא לדקדק. אדם הסובל מקוצר ראייה ואינו יודע זאת, אינו נזהר בכל צעד, אלא להיפך. הוא הולך בחופשיות, בבית וברחוב, ואינו מבין שכל עת עלול הוא להיתקל ולהיפצע. היעדר ההבנה במלאכה או בעניין מסוים אינו גורם לנו בדרך כלל להישמר ולחשוב פעמיים אלא להיפך, אנו חושבים ובטוחים שהמציאות היא אכן כמו שאנו תופסים אותה. הפתי שאינו בקי בהבדל בין המטבע האמִתי למזויף – בטוח כי שניהם אמִתיים. כמו כן אין הוא יודע להבחין כי האבן שלפניו אינה אבן חן אמִתית אלא חיקוי מוצלח. כך הדין במעשים הנוגעים לנפשנו אנו. אין אנו מבינים כמה משפיע כל מעשה ממעשינו על הנפש. אומנם לו היה המצב גורם שנחשוש וניזהר בכל מעשה – בסופו של דבר יצאנו ברווח. אך אין זה כך – חוסר ידיעה והבנה רק גורם לנו לעשות מעשים שמשפיעים בצורה שלילית על הנפש, מעשים שמעכירים ומכתימים אותה. מתוך ידיעת קוצר ראייתנו זו, מלמד אותנו הקב"ה מהם המעשים הפוגמים בנפש, ועלינו להיות קשובים לגילוי דעתו של הקב"ה ולנהוג במצוותיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.
עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
