ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
הדעות על תחיית המתים
422 אָמַר יְהוּדָה בֶּן שָׁאוּל, אָמַר הַמְחַבֵּר. יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה הָאֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הַמְאַמֵּת דְּבָרָיו*, הַצַּדִּיק בְּמוֹעֲדוֹ. וְאַחֲרֵי כֵן אֹמַר, שֶׁמָּצָאתִי הֲמוֹן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מַאֲמִינִים כִּי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה יְחַיֶּה מֵתֵיהֶם בְּעֵת הַגְּאֻלָּה. וּמְצָאתִים שֶׁמְּפָרְשִׁים כָּל פָּרָשָׁה שֶׁיֵּשׁ בַּסְּפָרִים, שֶׁנִּרְאֶה מִמֶּנָּה תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעֵת הַיְשׁוּעָה, כִּפְשׁוּטָהּ, וְעוֹזְרִים זֶה בִּדְבָרִים מְקֻבָּלִים* כּוֹלְלִים פֵּרוּשֵׁי הַמִּין הַהוּא*. 423 וּמָצָאתִי אֲנָשִׁים מְעַטִּים מִן הָאֻמָּה, שֶׁאֵינָם מוֹדִים שֶׁזֶּה יִהְיֶה בְּעֵת הַגְּאֻלָּה, וְאוֹמְרִים שֶׁזֶּה יִהְיֶה בְּעֵת הַיְצִיאָה אֶל הָעוֹלָם הַבָּא, וְסוֹמְכִים בָּזֶה עַל שִׁבּוּשׁ חַלָּשׁ, קְצָתוֹ שְׁמַעְתִּיו מֵהֶם, קְצָתוֹ רְאִיתִיו לָהֶם בְּאֶפְשָׁר. 424 וּמִפְּנֵי שֶׁהָיָה חוֹבָה לְכָל צַדִּיק שֶׁיַּעֲלֶה בְּלִבּוֹ תְּחִלָּה הַדָּבָר הַנִּרְצֶה וְיִדְחֶה מֵעָלָיו הַדְּבָרִים הַהֲפוּכִים, כַּאֲשֶׁר אָמַר הַכָּתוּב (משלי י, לב): שִׂפְתֵי צַדִּיק יֵדְעוּן רָצוֹן, וְעָלָיו עוֹד לְהוֹדִיעַ לָאֻמָּה וּלְהַקְרִיבוֹ לַהֲבָנָתָם, וְשֶׁיְּשִׁיבֶנָּה מִדִּבְרֵי הַפְּתָאיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עוֹד (שם כא): שִׂפְתֵי צַדִּיק יִרְעוּ רַבִּים וֶאֱוִילִים בַּחֲסַר לֵב יָמוּתוּ. 425 הָיָה רָאוּי בַּעֲבוּר בַּקָּשָׁתִי הַצֶּדֶק, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגַּעְתִּי אֵלָיו, שֶׁאַשְׁגִּיחַ עַל הַסֵּפֶר הַזֶּה וְדִקְדּוּקוֹ הַשְׁגָּחָה רַבָּה, עַד שֶׁיַּעֲלֶה לִי תְּחִלָּה הַדָּבָר הַמְבֹאָר בְּתַכְלִית מַה שֶּׁאֶפְשָׁר. וְאַחַר כֵּן אֶכְתְּבֵהוּ לְאֻמָּתֵנוּ לִהְיוֹת לָהּ מְיַשֵּׁר*, תֵּעָזֵר בּוֹ עַל עֲבוֹדַת אֶלֹהֵינוּ, וְעַל סֵבֶל מַה שֶּׁהוּא בּוֹ מִן הַגָּלוּת. וְנָהַגְתִּי בּוֹ הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה בּוֹ הַבּוֹרֵא לְצַוּוֹת בְּסֵבֶל, בְּאָמְרוֹ (ישעיה לה, ג-ד): חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ אִמְרוּ לְנִמְהֲרֵי לֵב חִזְקוּ אַל תִּירָאוּ הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם וגו'. 426 וְכַאֲשֶׁר הִסְתַּכַּלְתִּי בָּזֶה, כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּאֵר לִי הֲיֵשׁ עַל מַה שֶּׁסּוֹבְרִים הֶהָמוֹן מִתְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעֵת הַגְּאֻלָּה טַעֲנָה*, וְעִיַּנְתִּי בָּעִנְיָן וּמָצָאתִי, שֶׁהַמּוֹצָאִים* אֲשֶׁר יַעֲלוּ תְּחִלָּה בָּרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר יֵצְאוּ מֵהֶם מַשְׂכֵּי הַטַּעֲנָה* עַל זֶה, אַרְבָּעָה, אֵין לָהֶם חֲמִישִׁי. וְרָאִיתִי כָּל שִׁבּוּשׁ שֶׁשָּׁמַעְתִּי אוֹ חָשַׁבְתִּי בּוֹ שֶׁיִּהְיֶה טַעֲנָה עַל הָאֱמוּנָה הַזֹּאת, וְעָמַדְתִּי עַל שֶׁבֶר הַכֹּל* וּבִטּוּלוֹ וְהֶפְסֵדוֹ, וְאָז הִתְקַיְּמָה הָאֱמוּנָה הַזֹּאת בִּרְאָיוֹת, מִן הַשְּׁלֹשָׁה עִנְיָנִים אֲשֶׁר מֵהֶם יִמְשְׁכוּ הַמַּאֲמִינִים רְאָיוֹתָם.
המודה בבריאת יש מאין מודה בתחיית המתים
אמונות ודעות (105)
רבנים שונים
77 - לימוד שבועי באמונה ט- טו ניסן תשע"ו
78 - מאמר שביעי חלק א'
79 - מאמר שביעי חלק ב'
טען עוד
___________________________
הַמְאַמֵּת דְּבָרָיו – המקיים הבטחתו. מְקֻבָּלִים – מדברי חז"ל. הַמִּין הַהוּא – עניין תחיית המתים. מְיַשֵּׁר – מדריך לדרך ישרה. טַעֲנָה – קושייה, דחייה. הַמּוֹצָאִים – התחומים שמהם אפשר להביא ראיות לעניין. הַטַּעֲנָה – הדחייה לאמונה בתחיית המתים. שֶׁבֶר הַכֹּל וכו' – כל הטענות נמצאו מוטעות. תְּשׁוּבָה – קושייה, דחייה. וְהַכָּתוּב וְהַקַּבָּלָה – תורה שבכתב ותורה שבעל פה. בַּשְּׁנַיִם – שניות באלוהות. הַמִּנְהָגִים הַנְּהוּגִים – חוקי הטבע. הַיְסוֹדוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא מִדָּבָר – העולם נברא יש מאין. דָּבָר לֹא מִדָּבָר – יש מאין.
ביאורים
421 מאמר שביעי – תחיית המתים
תחיית המתים תתקיים בעולם הזה
422 בקרב המאמינים בעם ישראל בתחיית המתים ניתן להבחין בכמה קבוצות, יש המאמינים שהקב"ה יחיה את המתים בזמן הגאולה לאחר ביאת המשיח. הם מפרשים כל פרשה שמופיעה בה תחיית המתים כפשוטה, דהיינו, הקב"ה יקים את המתים לתחייה, בניגוד לדעה המסבירה את הפסוקים הללו בתור משל לעושר או לניצחון במלחמות.
423 קבוצה אחרת אינה מאמינה שתחיית המתים תתממש בעולם הזה. לדעתם הבורא ית' יחיה את המתים לעולם הבא. חלק מראיותיהם שיובאו להלן נאמרו על ידם, וחלקן לא נאמרו על ידם, אך אלו טענות שיכולות לסייע להם, ובמאמר זה נשיב על הראיות.
424 אחת מחובות הצדיק היא בירור האמת ודחיית השקר, כמו שנאמר (משלי י, לב): "שפתי צדיק ידעון רצון ופי רשעים תהפוכות". לאחר שנתבררה לו האמת, חובתו להודיע אותה לעם ישראל, לקרבה להבנתם ולהשיב על קושיות המתכחשים לה, כמו שנאמר (שם כא): "שפתי צדיק ירעו רבים ואוילים בחסר לב ימותו".
425 רס"ג, בענוותנותו, מעיד על עצמו, שעל אף רצונו להגיע אל הצִדקות, עדיין לא הגיע אליה, ומכל מקום חלה עליו החובה לברר את הדברים ולכותבם בספר, כדי להורות לעם ישראל את האמת. אם יצליח בכך, הספר יעזור לישראל להתמודד עם הדעות השקריות ועם השהייה הארוכה בגלות, כמו שנאמר (ישעיה לה, ג-ד): "חזקו ידים רפות וברכיים כושלות אמצו, אמרו לנמהרי לב חזקו אל תראו הנה אלהיכם...".
426 כדי לבדוק את אמיתות הדעה הרווחת בישראל, שתחיית המתים תהיה בעולם הזה בזמן הגאולה, נבחן אותה בארבעה אופנים, ובכך נקיף את כל הטענות שניתן לטעון כנגד אמונה זו. בעזרת ה', נראה שאין שום טענה כנגד אמונה זו, ושיש לה, שלוש ראיות..
427 ארבעת האופנים בהם נבחן את האמונה שתחיית המתים תהיה בעולם הזה בזמן הגאולה, הם: הטבע, השכל, הכתוב והקבלה. הבחינה הראשונה - הטבע. אנו מתחילים לבחון מתוך התבוננות בטבע העולם, משום שהוא הבסיסי ביותר.
יש טוענים שלא מצאנו תחיית המתים בטבע, כי בטבע כל הדברים גדלים עד שיא מסוים ולאחר מכן מגיעים לסיומם, ולא מצאנו שדבר שסיים את מעגל הקיום חוזר להתקיים, ומשום כך רצו לומר, שאנשים שמתו לא יקומו לתחייה.
428 הטוענים טענה זו מאמינים שהעולם קדמון או שהוא נברא על ידי שני בוראים, ולכן הם סוברים, שלא יכול להיות שום שינוי בטבע. לדעתם, מה שהיה הוא שיהיה וכך ימשיך להיות. אבל עם ישראל, המאמינים שה' ברא את הטבע וסידר אותו על פי רצונו, מאמינים שבכוחו לשנות אותו, ולכן אין מניעה שיחיה את המתים, אף שזה בניגוד לטבע שבפנינו היום.
429 מי שאינו מאמין שתחיית המתים תהיה בעולם הזה בגלל הטענה שלא ראינו כעין זה בטבע, לא יוכל להאמין גם בהפיכת המטה לתנין, המים לדם, קריעת ים סוף עמידת השמש בימי יהושע ובכל הניסים שבספרי הנביאים, עד שלבסוף יכחיש את בריאת העולם יש מאין, וממילא יכפור גם במציאות הבורא.
430 אם כן מבואר שהמאמין שה' ברא את העולם יש מאין ושהוא שלח ביד הנביאים אותות המשנים את הטבע, לא יטען שתחיית המתים איננה הגיונית מפני שהיא נגד הטבע, שהרי תחיית המתים היא נס פשוט יותר מבריאת העולם. ועוד, המאמין בניסים הכתובים בספרי הנביאים יודע שכבר הייתה תחיית המתים בעבר, שהרי אלישע הנביא החיה את בנה של האישה השונמית (מלכים ב פרק ד), ואף מת שנגע בעצמותיו קם לתחיה (שם פרק יג וראה גם ביחס לאליהו במלכים א יז, יז ובמפרשים שם, האם הילד מת ממש או חלה והיה קרוב למות) אם כן, זו מציאות שהתרחשה כבר.
לעילוי נשמת שמחה בת נבתי ע"ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
