ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
הדעות על תחיית המתים
422 אָמַר יְהוּדָה בֶּן שָׁאוּל, אָמַר הַמְחַבֵּר. יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה הָאֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הַמְאַמֵּת דְּבָרָיו*, הַצַּדִּיק בְּמוֹעֲדוֹ. וְאַחֲרֵי כֵן אֹמַר, שֶׁמָּצָאתִי הֲמוֹן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מַאֲמִינִים כִּי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה יְחַיֶּה מֵתֵיהֶם בְּעֵת הַגְּאֻלָּה. וּמְצָאתִים שֶׁמְּפָרְשִׁים כָּל פָּרָשָׁה שֶׁיֵּשׁ בַּסְּפָרִים, שֶׁנִּרְאֶה מִמֶּנָּה תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעֵת הַיְשׁוּעָה, כִּפְשׁוּטָהּ, וְעוֹזְרִים זֶה בִּדְבָרִים מְקֻבָּלִים* כּוֹלְלִים פֵּרוּשֵׁי הַמִּין הַהוּא*. 423 וּמָצָאתִי אֲנָשִׁים מְעַטִּים מִן הָאֻמָּה, שֶׁאֵינָם מוֹדִים שֶׁזֶּה יִהְיֶה בְּעֵת הַגְּאֻלָּה, וְאוֹמְרִים שֶׁזֶּה יִהְיֶה בְּעֵת הַיְצִיאָה אֶל הָעוֹלָם הַבָּא, וְסוֹמְכִים בָּזֶה עַל שִׁבּוּשׁ חַלָּשׁ, קְצָתוֹ שְׁמַעְתִּיו מֵהֶם, קְצָתוֹ רְאִיתִיו לָהֶם בְּאֶפְשָׁר. 424 וּמִפְּנֵי שֶׁהָיָה חוֹבָה לְכָל צַדִּיק שֶׁיַּעֲלֶה בְּלִבּוֹ תְּחִלָּה הַדָּבָר הַנִּרְצֶה וְיִדְחֶה מֵעָלָיו הַדְּבָרִים הַהֲפוּכִים, כַּאֲשֶׁר אָמַר הַכָּתוּב (משלי י, לב): שִׂפְתֵי צַדִּיק יֵדְעוּן רָצוֹן, וְעָלָיו עוֹד לְהוֹדִיעַ לָאֻמָּה וּלְהַקְרִיבוֹ לַהֲבָנָתָם, וְשֶׁיְּשִׁיבֶנָּה מִדִּבְרֵי הַפְּתָאיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עוֹד (שם כא): שִׂפְתֵי צַדִּיק יִרְעוּ רַבִּים וֶאֱוִילִים בַּחֲסַר לֵב יָמוּתוּ. 425 הָיָה רָאוּי בַּעֲבוּר בַּקָּשָׁתִי הַצֶּדֶק, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגַּעְתִּי אֵלָיו, שֶׁאַשְׁגִּיחַ עַל הַסֵּפֶר הַזֶּה וְדִקְדּוּקוֹ הַשְׁגָּחָה רַבָּה, עַד שֶׁיַּעֲלֶה לִי תְּחִלָּה הַדָּבָר הַמְבֹאָר בְּתַכְלִית מַה שֶּׁאֶפְשָׁר. וְאַחַר כֵּן אֶכְתְּבֵהוּ לְאֻמָּתֵנוּ לִהְיוֹת לָהּ מְיַשֵּׁר*, תֵּעָזֵר בּוֹ עַל עֲבוֹדַת אֶלֹהֵינוּ, וְעַל סֵבֶל מַה שֶּׁהוּא בּוֹ מִן הַגָּלוּת. וְנָהַגְתִּי בּוֹ הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה בּוֹ הַבּוֹרֵא לְצַוּוֹת בְּסֵבֶל, בְּאָמְרוֹ (ישעיה לה, ג-ד): חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ אִמְרוּ לְנִמְהֲרֵי לֵב חִזְקוּ אַל תִּירָאוּ הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם וגו'. 426 וְכַאֲשֶׁר הִסְתַּכַּלְתִּי בָּזֶה, כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּאֵר לִי הֲיֵשׁ עַל מַה שֶּׁסּוֹבְרִים הֶהָמוֹן מִתְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעֵת הַגְּאֻלָּה טַעֲנָה*, וְעִיַּנְתִּי בָּעִנְיָן וּמָצָאתִי, שֶׁהַמּוֹצָאִים* אֲשֶׁר יַעֲלוּ תְּחִלָּה בָּרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר יֵצְאוּ מֵהֶם מַשְׂכֵּי הַטַּעֲנָה* עַל זֶה, אַרְבָּעָה, אֵין לָהֶם חֲמִישִׁי. וְרָאִיתִי כָּל שִׁבּוּשׁ שֶׁשָּׁמַעְתִּי אוֹ חָשַׁבְתִּי בּוֹ שֶׁיִּהְיֶה טַעֲנָה עַל הָאֱמוּנָה הַזֹּאת, וְעָמַדְתִּי עַל שֶׁבֶר הַכֹּל* וּבִטּוּלוֹ וְהֶפְסֵדוֹ, וְאָז הִתְקַיְּמָה הָאֱמוּנָה הַזֹּאת בִּרְאָיוֹת, מִן הַשְּׁלֹשָׁה עִנְיָנִים אֲשֶׁר מֵהֶם יִמְשְׁכוּ הַמַּאֲמִינִים רְאָיוֹתָם.
המודה בבריאת יש מאין מודה בתחיית המתים
אמונות ודעות (105)
רבנים שונים
77 - לימוד שבועי באמונה ט- טו ניסן תשע"ו
78 - מאמר שביעי חלק א'
79 - מאמר שביעי חלק ב'
טען עוד
___________________________
הַמְאַמֵּת דְּבָרָיו – המקיים הבטחתו. מְקֻבָּלִים – מדברי חז"ל. הַמִּין הַהוּא – עניין תחיית המתים. מְיַשֵּׁר – מדריך לדרך ישרה. טַעֲנָה – קושייה, דחייה. הַמּוֹצָאִים – התחומים שמהם אפשר להביא ראיות לעניין. הַטַּעֲנָה – הדחייה לאמונה בתחיית המתים. שֶׁבֶר הַכֹּל וכו' – כל הטענות נמצאו מוטעות. תְּשׁוּבָה – קושייה, דחייה. וְהַכָּתוּב וְהַקַּבָּלָה – תורה שבכתב ותורה שבעל פה. בַּשְּׁנַיִם – שניות באלוהות. הַמִּנְהָגִים הַנְּהוּגִים – חוקי הטבע. הַיְסוֹדוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא מִדָּבָר – העולם נברא יש מאין. דָּבָר לֹא מִדָּבָר – יש מאין.
ביאורים
421 מאמר שביעי – תחיית המתים
תחיית המתים תתקיים בעולם הזה
422 בקרב המאמינים בעם ישראל בתחיית המתים ניתן להבחין בכמה קבוצות, יש המאמינים שהקב"ה יחיה את המתים בזמן הגאולה לאחר ביאת המשיח. הם מפרשים כל פרשה שמופיעה בה תחיית המתים כפשוטה, דהיינו, הקב"ה יקים את המתים לתחייה, בניגוד לדעה המסבירה את הפסוקים הללו בתור משל לעושר או לניצחון במלחמות.
423 קבוצה אחרת אינה מאמינה שתחיית המתים תתממש בעולם הזה. לדעתם הבורא ית' יחיה את המתים לעולם הבא. חלק מראיותיהם שיובאו להלן נאמרו על ידם, וחלקן לא נאמרו על ידם, אך אלו טענות שיכולות לסייע להם, ובמאמר זה נשיב על הראיות.
424 אחת מחובות הצדיק היא בירור האמת ודחיית השקר, כמו שנאמר (משלי י, לב): "שפתי צדיק ידעון רצון ופי רשעים תהפוכות". לאחר שנתבררה לו האמת, חובתו להודיע אותה לעם ישראל, לקרבה להבנתם ולהשיב על קושיות המתכחשים לה, כמו שנאמר (שם כא): "שפתי צדיק ירעו רבים ואוילים בחסר לב ימותו".
425 רס"ג, בענוותנותו, מעיד על עצמו, שעל אף רצונו להגיע אל הצִדקות, עדיין לא הגיע אליה, ומכל מקום חלה עליו החובה לברר את הדברים ולכותבם בספר, כדי להורות לעם ישראל את האמת. אם יצליח בכך, הספר יעזור לישראל להתמודד עם הדעות השקריות ועם השהייה הארוכה בגלות, כמו שנאמר (ישעיה לה, ג-ד): "חזקו ידים רפות וברכיים כושלות אמצו, אמרו לנמהרי לב חזקו אל תראו הנה אלהיכם...".
426 כדי לבדוק את אמיתות הדעה הרווחת בישראל, שתחיית המתים תהיה בעולם הזה בזמן הגאולה, נבחן אותה בארבעה אופנים, ובכך נקיף את כל הטענות שניתן לטעון כנגד אמונה זו. בעזרת ה', נראה שאין שום טענה כנגד אמונה זו, ושיש לה, שלוש ראיות..
427 ארבעת האופנים בהם נבחן את האמונה שתחיית המתים תהיה בעולם הזה בזמן הגאולה, הם: הטבע, השכל, הכתוב והקבלה. הבחינה הראשונה - הטבע. אנו מתחילים לבחון מתוך התבוננות בטבע העולם, משום שהוא הבסיסי ביותר.
יש טוענים שלא מצאנו תחיית המתים בטבע, כי בטבע כל הדברים גדלים עד שיא מסוים ולאחר מכן מגיעים לסיומם, ולא מצאנו שדבר שסיים את מעגל הקיום חוזר להתקיים, ומשום כך רצו לומר, שאנשים שמתו לא יקומו לתחייה.
428 הטוענים טענה זו מאמינים שהעולם קדמון או שהוא נברא על ידי שני בוראים, ולכן הם סוברים, שלא יכול להיות שום שינוי בטבע. לדעתם, מה שהיה הוא שיהיה וכך ימשיך להיות. אבל עם ישראל, המאמינים שה' ברא את הטבע וסידר אותו על פי רצונו, מאמינים שבכוחו לשנות אותו, ולכן אין מניעה שיחיה את המתים, אף שזה בניגוד לטבע שבפנינו היום.
429 מי שאינו מאמין שתחיית המתים תהיה בעולם הזה בגלל הטענה שלא ראינו כעין זה בטבע, לא יוכל להאמין גם בהפיכת המטה לתנין, המים לדם, קריעת ים סוף עמידת השמש בימי יהושע ובכל הניסים שבספרי הנביאים, עד שלבסוף יכחיש את בריאת העולם יש מאין, וממילא יכפור גם במציאות הבורא.
430 אם כן מבואר שהמאמין שה' ברא את העולם יש מאין ושהוא שלח ביד הנביאים אותות המשנים את הטבע, לא יטען שתחיית המתים איננה הגיונית מפני שהיא נגד הטבע, שהרי תחיית המתים היא נס פשוט יותר מבריאת העולם. ועוד, המאמין בניסים הכתובים בספרי הנביאים יודע שכבר הייתה תחיית המתים בעבר, שהרי אלישע הנביא החיה את בנה של האישה השונמית (מלכים ב פרק ד), ואף מת שנגע בעצמותיו קם לתחיה (שם פרק יג וראה גם ביחס לאליהו במלכים א יז, יז ובמפרשים שם, האם הילד מת ממש או חלה והיה קרוב למות) אם כן, זו מציאות שהתרחשה כבר.
לעילוי נשמת שמחה בת נבתי ע"ה

מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

איך מוסרים את הנפש בימינו?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

הלכות שטיפת כלים בשבת

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















