בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • אמונות ודעות
לחץ להקדשת שיעור זה
ג' ניסן התשע"ו

מאמר חמישי חלק י"א

undefined

בשביל הנשמה

ג' ניסן התשע"ו
4 דק' קריאה
עוונות וזכויות שוודאי ישולמו בעולם הזה
382 וַאֲבָאֵר עוֹד מַה שֶּׁיָּעַדְתִּי לְבָאֵר מִן הָעֲווֹנוֹת, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ עֲלֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה, וְאֹמַר שֶׁהֵם אַרְבָּעָה. תְּחִלָּתָם שְׁבוּעַת שָׁוְא, אָמַר בָּהּ (שמות כ, ו): כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. וְהַשֵּׁנִי שְׁפִיכוּת דָּם נָקִי, אָמַר בּוֹ (יואל ד, כא): וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי. 383 וְהַשְּׁלִישִׁי הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ, אָמַר בּוֹ (משלי ו, כט): כֵּן הַבָּא אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא יִנָּקֶה כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהּ. וְהָרְבִיעִית עֵדוּת שֶׁקֶר, אָמַר בָּהּ (שם יט, ה): עֵד שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה וְיָפִיחַ כְּזָבִים לֹא יִמָּלֵט. וְיִתְחַבֵּר אֲלֵיהֶם מִי שֶׁנֶּחְתַּם עָלָיו גְּזַר דִּין כְּמוֹ (דברים ג, כו): רַב לָךְ*, כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְנוּ. 384 וְהַתְּשׁוּבָה עִם אֵלֶּה* הַחֲמִשָּׁה מְקֻבֶּלֶת, אֶלָּא שֶׁאֵינֶנּוּ נִמְלָט מֵרָעָה שֶׁתָּבֹא עָלָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה עֲלֵיהֶם. וּמִי שֶׁהֵרַע לַחֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא בְּמָמוֹן, אֲבָל בְּגִדּוּף אוֹ בְּהַכָּאָה, הַדָּבָר תָּלוּי בִּמְחִילָתוֹ. וְאִם יִמְחַל לוֹ, יָסוּר עָנְשׁוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית נ, יז): כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וגו'. וְצָרִיךְ שֶׁיִּשְׁאַל ג' פְּעָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שם): אָנָּא שָׂא נָא. וְאִם יָמוּת הַמְגֻדָּף אוֹ הַמֻּכֶּה, יֹאמַר בְּמַעֲמַד עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים, חָטָאתִי לִפְלוֹנִי ג' פְּעָמִים, כִּי אִם הָיָה חַי וְיִשְׁאַל* מִמֶּנּוּ כֵּן, וְלֹא הָיָה עוֹנֵהוּ הָיָה נִמְחָל לוֹ. 385 וַאֲבָאֵר עוֹד הַזְּכֻיּוֹת אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יָבוֹא עֲלֵיהֶם גְּמוּל בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲפִלּוּ אִם יִכְפֹּר אָדָם. וְאֹמַר שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה, כִּבּוּד אָב וָאֵם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שמות כ, יא): כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ. וְהָרַחֲמִים עַל בַּעֲלֵי חַיִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (דברים כב, ז): שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים. וְשֶׁיִּהְיֶה מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ בֶּאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שם כה, טו): אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ*. 386 וְיִתְחַבֵּר אֶל זֶה הַיְעִידָה* בַּטּוֹבָה כְּשֶׁתִּהְיֶה בִּגְזַר דִּין, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְיֵהוּא (מלכים ב' י, ל): בְּנֵי רְבִעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל בִּגְזַר דִּין, וְחָטָא הוּא וּבָנָיו, וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לְהַשְׁלִימָם מַה שֶּׁיְּעָדוֹ בּוֹ. 387 וְאַל יַחְשֹׁב חוֹשֵׁב שֶׁאָמְרוּ* וְהָיָה בְךָ חֵטְא בִּקְצָת הָעֲווֹנוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר מִבְּלִי עֹנֶשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי הַמַּאֲמָר הַזֶּה אֵינֶנּוּ כִּי אִם בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים, בְּאִחוּר הַנְּדָרִים (דברים כג, כב) וְהֵם לֵאלֹהִים, יִתָּכֵן לִמְחֹל הִתְאַחֲרָם. וּבְהִמָּנַע מֵהַלְווֹת לֶעָנִי (שם טו, ט), וְהוּא נִמְחָל עִם הַתְּשׁוּבָה, וְהַאֲרָכַת שְׂכַר שָׂכִיר (שם כג, כג), וְהוּא נִכְנָס בְּשַׁעַר הַגְּזֵלוֹת.
___________________________
רַב לָךְ – על משה רבנו נגזר שלא ייכנס לארץ, ותפילותיו לא התקבלו. עִם אֵלֶּה − באלו. וְיִשְׁאַל − ויבקש. לָּךְ − סיום הפסוק: "למען יאריכון ימיך". הַיְעִידָה − הבטחה. שֶׁאָמְרוּ וכו' − בחלק מהעבֵרות נאמר בתורה "והיה בך חטא".


ביאורים
382 ארבע עבירות שאין עליהם תשובה בעולם הזה
אמרנו שלכל העבירות מועילה תשובה, מלבד שלוש עבירות, שאף כשעושים תשובה אין הן נמחלות, ונוסיף, שישנן ארבע עבירות שאף שהתשובה מועילה בהן, בהכרח נענשים עליהן בעולם הזה. רבנו לומד זאת מכך שבכל המצוות הללו נאמר שה' לא מנקה לחוטאים, כלומר אין תרופה בלא עונש.
א. שבועת שווא, כמו שנאמר (שמות כ, ו): "כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא".
ב. שפיכת דם נקי, כמו שנאמר (יואל ד, כא): "וניקיתי דמם לא ניקיתי".
383 ג. הנואף אשת איש, כמו שנאמר (משלי ו, כט): "כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנוגע בה". בפסוקים לפני כן נאמר (פס' כז-כח): "היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה, אם יהלך איש על גחלים ורגליו לא תכוינה", רבנו מסביר שם: "הניח שני משלים והרכיב עליהם שתי פעולות, המשל הראשון חתיית האש בבגד ולא הגיעה אל הגוף שהבגד נשרף ללא הגוף, כך הנוגע באשת רעהו ואפילו בליטוף לא בתשמיש לא ינצל מעונש כל שהוא, והשני ההליכה על גחלים אשר בכך יגיע הכאב אל הגוף, דומה לו כן הבא על אשת רעהו, והוא השוכב אותה שאין לו הצלה מאש גיהינום".
ד. המעיד עדות שקר, כמו שנאמר (משלי יט, ט): "עד שקרים לא ינקה".
ה. מי שנגזרה עליו גזירה, לא מועילה לו תשובה ותפילה, כמו שנאמר (דברים ג, כו): "רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה".
384 כאמור, בארבעת העבירות הללו התשובה מתקבלת, אך האדם מוכרח לקבל ייסורים בעולם הזה. ומי שחרף או הכה את חברו, אף אם עשה תשובה הוא תלוי במחילת חברו, אם החבר לא ימחל הוא יענש, ואם ימחל– העונש ימחק, כמו שנאמר (בראשית נ, יז): "כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע לפשע עבדי אלהי אביך". ומפסוק זה למדו שצריך לבקש מחברו שלוש פעמים, שנאמר: "אנא" "שא נא", "שא נא", יש בפסוק שלוש פעמים "נא", ללמדנו שביקשו מיוסף שלוש פעמים מחילה בטרם מחל להם (יומא פז, א). ואם האדם שנפגע מת, הפוגע צריך לומר: "אני חטאתי לפלוני" שלוש פעמים לפני עשרה אנשים, ואז יתכפר לו.
385 שלוש מצוות שכל אדם זוכה על ידן לשכר בעולם הזה
יש שלוש מצוות שמי שמקיים אותן זוכה לשכר בעולם הזה, אפילו אם הוא כופר, והן: כיבוד אב ואם, כמו שנאמר (שמות כ, יא): "כבד את אביך ואת אימך למען יאריכון ימיך...". רחמנות על בעלי חיים, כמו שנאמר (דברים כב, ז): "שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך, למען ייטב לך והארכת ימים". משא ומתן ביושר, כמו שנאמר (דברים כה, טו): "אבן שלמה וצדק יהיה לך, איפה שלמה וצדק היה לך, למען יאריכו ימיך על האדמה".
386 ניתן להוסיף על שלושת המצוות הללו מצב רביעי בו בוודאי זוכה האדם לשכר טוב בעולם הזה. כאשר הקב"ה מבטיח שכר מוחלט בעבור מעשה שהאדם עשה, ההבטחה לא מתבטלת, אפילו אם אחרי ההבטחה אותו אדם או בניו ממרים את פי ה'. יהוא מלך ישראל הוא דוגמה לזה, שה' הבטיחו (מלכים ב י, ל): "בני רבעים ישבו לך על כסא ישראל". ואף שחטאו אחר כך, ה' קיים להם, את אשר הבטיח.
387 יש מספר מצוות שנאמר בהן: "והיה בך חטא", לכאורה המשמעות היא שבהכרח נענשים עליהן בעולם הזה, אך אין זה נכון, שהרי דבר זה נאמר על שלוש עבירות: איחור שילום נדרים, הימנעות מהלוואה לעני והשהיית שכר השכיר, ובשלושתן יש אפשרות למחילה. איחור הנדרים הוא חטא כלפי ה', והוא יכול למחול על כך. ההימנעות מהלוואה לעני נמחלת על ידי תשובה. השהיית שכר שכיר היא סוג של גזל, וחלים בה דיני גזל, שתשובה מועילה בהם.

לרפואת והצלחת שרה בת ברכה הי"ו
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il