ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
* מוזמנים להצטרף לישיבת בין הזמנים בבית מדרשינו- פרטים באתר גבעת אסף.
עיקרי ההלכות
א.מנהג האשכנזים שנשים אינן מסבות בליל הסדר. מנהג רוב הספרדים שנשים מסיבות.
ב.אישה שמנהגה שלא להסב, וברצונה להסב- מותר לה לעשות זאת.
ג.נשים חייבות במצוות סיפור יציאת מצרים בליל הסדר, ולכן צריכות לומר או לשמוע את כל ההגדה.
א. האם נשים צריכות להסב בליל הסדר?
דרכים רבות תקנו חז"ל לסמל את חירותנו בליל הסדר. אחת מהם היא ההסבה, כלומר אכילה ושתייה כדרך בני חורין בימיהם.
יש ראשונים הסוברים שמאחר ובזמנינו אין דרכם של בני חורין להסב, אין חייבים להסב בליל הסדר. אמנם, להלכה דעת רוב הראשונים שיש חובה להסב גם בזמן הזה.
האם נשים חייבות להסב? במשנה כתוב שאשה פטורה מהסבה. הראשונים הסבירו זאת בשתי דרכים: או שאין דרכן להסב, או שמאחר ובימיהם האישה הייתה כפופה לבעלה, פטורה מהסבה.
נפקא מינא לחיוב נשים כיום. על פי הטעם הראשון אין צריכות להסב, אך על פי הטעם השני נשים חייבות בהסבה.
להלכה, מנהג האשכנזים שנשים לא יסבו, ומנהג רוב הספרדים שנשים יסבו. עם זאת, גם על פי האשכנזים אין איסור לאישה להסב.
על פי כל השיטות, יש לשבת בכיסאות נוחים ולא על גבי שרפרף וכדומה 1 .
ב. חיוב נשים בסיפור יציאת מצרים
המצווה המרכזית בליל הסדר היא מצוות סיפור יציאת מצרים- "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים".
מצווה זו היא מצוות עשה שהזמן גרמא, לכן לכאורה נשים פטורות.
עם זאת, פוסקים רבים סוברים שנשים חייבות במצוות סיפור יציאת מדאורייתא (ויש אומרים מדרבנן), משני טעמים:
1. התורה הקישה את איסור אכילת החמץ (בו נשים חייבות) למצוות אכילת מצה, ללמד שחייבות גם בה, והוא הדין לכל המצוות בליל הסדר.
2. מאחר וחייבות במצה, חייבות בהגדה, שהרי המצה היא 'לחם עוני'- שעונים עליו דברים הרבה, כלומר, אכילת המצה באה יחד עם חובת הספור 2 .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
