ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
* מוזמנים להצטרף לישיבת בין הזמנים בבית מדרשינו- פרטים באתר גבעת אסף.
עיקרי ההלכות
א.מנהג האשכנזים שנשים אינן מסבות בליל הסדר. מנהג רוב הספרדים שנשים מסיבות.
ב.אישה שמנהגה שלא להסב, וברצונה להסב- מותר לה לעשות זאת.
ג.נשים חייבות במצוות סיפור יציאת מצרים בליל הסדר, ולכן צריכות לומר או לשמוע את כל ההגדה.
א. האם נשים צריכות להסב בליל הסדר?
דרכים רבות תקנו חז"ל לסמל את חירותנו בליל הסדר. אחת מהם היא ההסבה, כלומר אכילה ושתייה כדרך בני חורין בימיהם.
יש ראשונים הסוברים שמאחר ובזמנינו אין דרכם של בני חורין להסב, אין חייבים להסב בליל הסדר. אמנם, להלכה דעת רוב הראשונים שיש חובה להסב גם בזמן הזה.
האם נשים חייבות להסב? במשנה כתוב שאשה פטורה מהסבה. הראשונים הסבירו זאת בשתי דרכים: או שאין דרכן להסב, או שמאחר ובימיהם האישה הייתה כפופה לבעלה, פטורה מהסבה.
נפקא מינא לחיוב נשים כיום. על פי הטעם הראשון אין צריכות להסב, אך על פי הטעם השני נשים חייבות בהסבה.
להלכה, מנהג האשכנזים שנשים לא יסבו, ומנהג רוב הספרדים שנשים יסבו. עם זאת, גם על פי האשכנזים אין איסור לאישה להסב.
על פי כל השיטות, יש לשבת בכיסאות נוחים ולא על גבי שרפרף וכדומה 1 .
ב. חיוב נשים בסיפור יציאת מצרים
המצווה המרכזית בליל הסדר היא מצוות סיפור יציאת מצרים- "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים".
מצווה זו היא מצוות עשה שהזמן גרמא, לכן לכאורה נשים פטורות.
עם זאת, פוסקים רבים סוברים שנשים חייבות במצוות סיפור יציאת מדאורייתא (ויש אומרים מדרבנן), משני טעמים:
1. התורה הקישה את איסור אכילת החמץ (בו נשים חייבות) למצוות אכילת מצה, ללמד שחייבות גם בה, והוא הדין לכל המצוות בליל הסדר.
2. מאחר וחייבות במצה, חייבות בהגדה, שהרי המצה היא 'לחם עוני'- שעונים עליו דברים הרבה, כלומר, אכילת המצה באה יחד עם חובת הספור 2 .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
