ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- ארבע כוסות
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איתן בן שרה בתיה
א.כל יין שכשר לנסכים כשר לקידוש ולארבע כוסות, ובכלל זה גם יין לבן.
ב.עם זאת, ישנה עדיפות ליין אדום, זכר לדם בני ישראל שהרגו המצרים. למרות זאת, אם היין הלבן משובח יותר או טעים יותר יש להעדיפו על יין אדום.
ג.מותר לשתות מץ ענבים לארבע כוסות אע"פ שאינו משמח.
א. יין לבן או אדום לארבע כוסות?
חז"ל תקנו לשתות בליל הסדר ארבע כוסות של יין, מטעמים שונים. הידוע שבהם הוא הטעם שהכוסות נתקנו כנגד ארבע לשונות של גאולה: 'והוצאתי', 'והצלתי', 'וגאלתי', 'ולקחתי' 1 .
האם יש העדפה לסוג יין מסוים, או שכל יין כשר לארבע כוסות?
בדיני קידוש בשבת כתוב בגמרא שמותר לקדש על כל יין שראוי לניסוך על גבי המזבח. לכן גם יין אדום וגם יין לבן כשרים לקידוש, וכן לארבע כוסות. וכתב רמ"א שאם היין הלבן משובח מהאדום יש לקחת אותו.
אלא שיש עניין לקחת דווקא יין אדום, זכר לדם בני ישראל שהרגו המצרים, כמו שכתוב במדרש (שמות רבה פרשה א, מא) שהיה פרעה שוחט בני ישראל. ומי שמעדיף את טעמו של יין לבן, צריך לקחת יין לבן לארבע כוסות 2 .
ב. מיץ ענבים לארבע כוסות
בברייתא כתוב "ושמחת בחגך, במה משמחם? ביין". כלומר, יש מצווה לשתות יין ביו"ט על מנת להרבות בשמחה.
יש שלמדו מזה שאין לשתות מיץ ענבים לארבע כוסות, שהרי אין בו אלכוהול והוא לא משמח. אמנם פוסקים אחרים דחו את דבריהם, ופירשו שאכן לכתחילה ראוי וטוב לשתות יין ולא מיץ ענבים, על מנת להרבות שמחה. אולם מי שקשה לו לשתות יין והדבר יגרום לו צער, יכול לשתות מיץ ענבים לארבע כוסות 3 .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
