ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
האחד הוא הדקדוק בדין, שאין ד' מוותר על כלום (כמובן כאשר לא עשה תשובה), ומדקדק על כל מעשה ועל כל דבר, וממילא כמה על האדם לדקדק בכל דבר שעושה, חושב או אומר. כתוב בפרשת כי תצא (כד,טז): " לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו ", רש"י כותב שם וז"ל " אבל מי שאינו איש מת בעוון אביו והקטנים מתים בעוון אבותם בידי שמיים ", ושואל על רש"י זה מח"ס "ואד יעלה", אם זה כך, הרי לכאורה כשהקטן מגיע למצוות גם הוא יצטרך לברך "ברוך שפטרני מעונשו של זה" (אביו), שהרי עד עכשיו "ריחף" על הבן עונש מוות בעטיו של אביו ועכשיו, כשנהיה לאיש, אינו מת בעוון אביו, וא"כ מדוע אינו מברך הבן גם כן ברכת "ברוך שפטרני"? על שאלה זו הוא מתרץ ואומר, שאם יאמר ברכה זו ויכוון שנפטר מהעונש שאולי היה ראוי לבוא עליו בגלל אביו, הרי מחזיק אביו לרשע ח"ו ולכן לא תיקנו לו ברכה, מכאן אנו רואים עד כמה אדם צריך להזהר ולדקדק ועד כמה ד' מקפיד על כל דבר, ועלינו לעובדו בלי שום ויתור. ועל ענין הדקדוק כבר מצינו בגמרא (יבמות קכא:) שהקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה, ועוד אמרו בגמרא (ב"ק נ.) שכל האומר הקב"ה וותרן יוותרו חייו, שכן אצל הקב"ה אין ויתורים בחינם, אם ד' מוותר ולא מקפיד זה רק כאשר האדם עושה תשובה אך אם לא, ממילא אין סברא שהקב"ה יסלח על דבר שהאדם בעצמו לא רואה צורך להתרחק ממנו. ועלינו להתחזק בענין זה שכל מעשינו נכתבים והדגש ש- כל, כל המעשים כפשוטו נמדדים, ומתוך שזה יהיה בתודעה שלנו – האדם ירגיש את ד' בכל צעד ושעל, וממילא יזהר מן העבירות.
דבר שני – לגבי יצר הרע. ראשית כל אפתח בחידוש שהתחדש לי בס"ד:
אנו אומרים בברכת השיבה: "...ומלוך עלינו מהרה אתה ד' לבדך... ", ולכאורה יש לשאול, מה הפשט ב"לבדך"? וכי יש ח"ו רשות נוספת? אדרבה, הנוסח הזה נותן פתח למינים? וא"כ מה הפשט?
וחשבתי לבאר לענ"ד על פי הגמרא 1 שאומרת וז"ל: " אמר רבי אבין: מאי קראה 'לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר', איזהו אל זר שיש בגופו של אדם? הוי אומר זה יצר הרע ", דהיינו שהיחס שהתורה מייחסת ליצר הרע זה יחס של אלוהים אחרים, וא"כ כשאנו מבקשים בתפילה "לבדך", הכוונה דווקא אתה תמלוך עלינו, ולא שנהיה תחת שעבוד היצר שהוא כביכול אלוהים אחרים. לגופו של ענין – צריך לדעת שיצר הרע אוהב להכניס אותנו לכמה תסמינים לפני שעושים תשובה: יאוש, עצבות, דיכאון, קשיים וכו', ועוד צריך לדעת שאסור לנו לתת לו להיכנס לראש ולא לשום מחשבה וישר להוציא אותה, ועוד יש לדעת בנוסף לכך, שאחרי שעוברים את ההתחלה שהיא קשה, אז השאר ממילא יותר קל. וכבר אמרו בעלי התוספות בתענית 2 " כל התחלות קשות ", אך ברגע שמתגברים עליהם אדם בונה לעצמו אישיות יותר חסינה וחזקה מאשר היתה מקודם, ואסור חלילה להתיאש אף פעם, שהרי אין יאוש בעולם כלל, וכבר כתוב: " שבע יפול צדיק וקם " 3 – צדיק נופל ואפילו הרבה פעמים, ולא צריך להתיאש כי בסוף הוא קם, ואדרבה הקימה אז היא מעלה אותנו לרמות הרבה יותר גבוהות ממה שהיה קודם, וכאשר קשה לאדם עליו לדעת שזה סימן שהוא בעליה. ויהי רצון שנצליח להיות בבחינת מלוך ד' עלינו לבדך!
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות שטיפת כלים בשבת
תהיו חמים!
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
חידוש כוחות העולם
"בזאת התורה" - איזו תורה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
