ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ענייני דיומא
תקציר: איך ייתכן שישנה ארץ מיוחדת שדווקא בה עם ישראל יכול להגיע למדריגה גשמית ורוחנית גבוהה יותר? מה ההבדל בין הארצות? וכן, המציאות מראה שאין הבדל בין מי שגר בארץ ישראל לבין מי שגר בארץ ישראל? היום נתחיל לעסוק בביאורו המיוחד של הכוזרי לעניינה של ארץ ישראל. לימוד זה רלוונטי במיוחד לתקופת הגאולה בה אנו נמצאים.
כוזרי, מאמר שני ז'-י"ב
ז אָמַר הַכּוּזָרִי: כְּבָר הִתְבָּאֵר סוֹד הַתְּאָרִים, וְנִכְלַל לִי הֲבָנַת עִנְיַן כְּבוֹד ה' וּמַלְאֲכוּת ה' וּשְׁכִינָה, וְשֶׁהֵם שֵׁמוֹת נוֹפְלִים עַל דְּבָרִים נִרְאִים אֵצֶל הַנְּבִיאִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "עַמּוּד עָנָן", וְ"אֵשׁ אוֹכֶלֶת", וְ"עָב", וַ"עֲרָפֶל", וְ"אֵשׁ", וְ"נֹגַהּ". כַּאֲשֶׁר יֵאָמֵר עַל הָאוֹר בַּבְּקָרִים וּבָעֲרָבִים וּבְיוֹם מְעֻנָּן כִּי הָאוֹר קַרְנַיִם מִן הַשֶּׁמֶשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא נִסְתֶּרֶת, וְיֵאָמֵר שֶׁהָאוֹר וְהַקַּרְנַיִם מֵעֶצֶם הַשֶּׁמֶשׁ, וְאֵינוֹ כֵן, אֶלָּא הַגּוּפִים הֵם הַנִּפְעָלִים בְּעָמְדָם נִכְחָהּ וְיֵאוֹרוּ בָּהּ.
ח אָמַר הֶחָבֵר: כָּך הַכָּבוֹד, קַרְנֵי אוֹר אֱלֹהִי מוֹעִילִים אֵצֶל עַמּוֹ בְּאַרְצוֹ.
ט אָמַר הַכּוּזָרִי: מַאֲמָרְךָ "אֵצֶל עַמּוֹ" כְּבָר הִתְבָּאֵר לִי, אֲבָל מַאֲמָרְךָ "בְּאַרְצוֹ" קָשֶׁה לִי לְקַבְּלוֹ.
י אָמַר הֶחָבֵר: לֹא יִקְשֶׁה לְקַבֵּל שֶׁתִּתְיַחֵד אֶרֶץ מִכֹּל הָאֲרָצוֹת, וְאַתָּה רוֹאֶה מְקוֹמוֹת שֶׁגְּדֵלִים בָּהֶם צְמָחִים מְסֻיָּמִים מִבַּלְעֲדֵי צְמָחִים אֲחֵרִים, וּמַחְצָבִים מְסֻיָּמִים מִבַּלְעֲדֵי מַחְצָבִים אֲחֵרִים, וּבַעֲלֵי חַיִּים מְסֻיָּמִים מִבַּלְעֲדֵי בַּעֲלֵי חַיִּים אֲחֵרִים, וּמִתְיַחֲדִים יוֹשְׁבָיו בְּצוּרוֹת וּבִתְכוּנוֹת מִבַּלְעֲדֵי זוּלָתָם בְּמִצּוּעַ הַמֶּזֶג, כִּי הִנֵּה לְפִי הַמֶּזֶג תִּהְיֶה שְׁלֵמוּת הַנֶּפֶשׁ וְחֶסְרוֹנָהּ.
יא אָמַר הַכּוּזָרִי: אֲבָל לֹא שָׁמַעְתִּי עַל שׁוֹכְנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יִתְרוֹן עַל שְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם.
יב אָמַר הֶחָבֵר: כָּך הַרְכֶם זֶה שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁגָּדֵל בּוֹ הַכֶּרֶם, אִלּוּ לֹא הָיוּ נוֹטְעִים בּוֹ הַגְּפָנִים וְעוֹבְדִים הָעֲבוֹדָה הָרְאוּיָה לָהֶם, לֹא הָיָה עוֹשֶׂה עֲנָבִים. וְהַתְּכוּנָה הַמְיֻחֶדֶת הָרִאשׁוֹנָה הִיא לָעָם, אֲשֶׁר הֵם הַסְּגֻלָּה וְהַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁהִזְכַּרְתִּי, וְאַחַר כָּך יֵשׁ לָאָרֶץ בָּזֶה עֵזֶר עִם הַמַּעֲשִׂים וְהַמִּצְווֹת הַכְּרוּכִים בָּה, אֲשֶׁר הֵם כָּעֲבוֹדָה לַכֶּרֶם. אֲבָל לֹא תַּצְלִיחַ הַסְּגֻלָּה הַזֹּאת לִדְבֹּק בָּעִנְיָן הָאֱלֹהִי בְּזוּלַת הַמָּקוֹם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁיַּצְלִיחַ הַכֶּרֶם לִגְדֹּל בָּהָר הַזֶּה.
___________________________
סוד התארים – הבנת תארי ה'. מלאכות ה' – מלאך ה'. נופלים – המשמשים. מועילים – מופיעים. 'אצל עמו' כבר התבאר לי – [במאמר ראשון לא - מג, צה]. 'בארצו' קשה לי לקבלו – קשה להבין מדוע השכינה שורה דווקא בארץ ישראל. בלעדי – בלי. בצורות – מבנה גוף ופנים. במצוע המזג – שלוב כוחות הנפש שבאדם. התכונה המיוחדת – הנצרכת להופעת כבוד ה'. לעם – לעם ישראל. הסגולה הזאת – עם ישראל.
ביאורים
החבר מציין שני פירושים למונח כבוד ה': האחד, הוא כינוי לתמונה מוחשית שרואים הנביאים בחזון הנבואי, שמורה להם באופן ודאי כי ה' מדבר עמם. השני, הוא כינוי להשפעה רוחנית שה' מעניק לנבראים בתוך העולם ובעזרתה הם יוכלו להתעלות ולזכך את נפשם. אך יש שני תנאים כדי לספוג אותה: להיות בעם ה' ובארץ ה', כלומר להיות חלק מעם ישראל, ולחיות בארץ ישראל. במאמר ראשון עסק החבר ב'סגולת ישראל', ולמרות שהמלך התרעם על הטענה ה'גזענית', לבסוף הוא התרצה והשתכנע. במאמר שני מוסיף החבר נדבך נוסף, והיא 'סגולת ארץ ישראל', שכלפיה מביע המלך שני קשיים: האחד עקרוני, שביחס לבני אדם אפשר לראות דירוג איכותי, כי האדם מקפל בתוכו עולם רוחני ומוסרי, שיכול לבוא לידי ביטוי בעוצמות שונות. אבל ביחס לקרקע, שהיא גשמית בהחלט, קשה לייחס מעלה רוחנית. השני מעשי, והיא שלא ניכרת שום מעלה מיוחדת באנשים השונים שגרים בארץ ישראל. לפי דעת המלך, ישנו ניגוד בין עם ישראל, שהייחודיות שלו ניכרת גם כשאינו שוכן בארצו, לבין ארץ ישראל שלה אין שום סממן היכר כשעמים אחרים גרים בתוכה. החבר מבהיר למלך, שהקדושה איננה מוגבלת רק לרוחניות, אלא מתפשטת גם בגשמיות גסה כמו הקרקע. אלא שרק ה'שידוך' של הארץ עם בן זוגה הישראלי, חושף את הסגולות המיוחדות הטמונות בה. ובניגוד למחשבתו של המלך, גם עם ישראל לא מגלה באמת את הכוחות הרוחניים שלו, אלא בחיבור עם הארץ. ההישגים של עם ישראל בחוץ לארץ, הם כאין וכאפס, לעומת הדבר האמיתי שיכול להתממש רק כאן, בארץ ה'. הנשמה שבאדם מתגלה דרך הגוף על ידי קיום המצוות, ונשמה או גוף לבדם, הם חסרי משמעות בעולם שלנו. כך הוא היחס בין הארץ לעם, שהוא כיחס הגוף לנשמה. רק על ידי הגוף הלאומי – קיום המצוות ישחרר את האנרגיה הרוחנית שאצורה בנו – זוהי תמצית 'משל הכרם'.
הרחבות
1. משל הכרם: מהו הקשר בין עם ישראל לארצו, האם מדובר באחדות אחת או בסך הכול באפשרות נוחה יותר לקיים מספר רב יותר של מצוות?
כָּך הַכָּבוֹד, קַרְנֵי אוֹר אֱלֹהִי מוֹעִילִים אֵצֶל עַמּוֹ בְּאַרְצוֹ. בקטע הזה החבר מסביר את הקשר בין עם ישראל לארצו. האם מדובר בקיום זהות מובהקת, בין התפקיד הרוחני (ייעודו) של עם ישראל לבין זירת התממשותו (הארץ), או שמא זוהי מסגרת טכנית, כאשר בארץ-ישראל קל יותר לקיים את התורה. שיטה זו, הטוענת שארץ-ישראל היא רק מצע לקיום חיי יהדות נוחים יותר, גורסת שכאשר נוח לגור בארץ ואפשר לשבת בה בשלווה וללמוד תורה אז נשב בארץ. אולם, אם נוח יותר לחיות חיים דתיים בחוץ לארץ – נעשה זאת שם. כנגד שיטה זו ('שיטה מעטת לשד', כלשונו) מתרעם הרב קוק בספרו אורות [א, א]: "ארץ ישראל איננה דבר חיצוני, קניין חיצוני לאומה, רק בתור אמצעי למטרה של ההתאגדות הכללית והחזקת קיומה החומרי או אפילו הרוחני. ארץ ישראל היא חטיבה עצמותית קשורה בקשר חיים עם האומה, חבוקה בסגולות פנימיות עם מציאותה". על פי דברים אלו, אין ארץ ישראל נועדה לשמש רק כמקלט מדיני או כאפשרות נוחה יותר לקיום מצוות תורה. עם ישראל מוכרח לשבת בארץ ישראל כדי לקיים את ייעודו, משום שרק בארץ ישראל יכול עם ישראל לבנות חיים שלמים בקדושה, חיים הכוללים צבא ומשפט, כלכלה ופוליטיקה. זוהי האפשרות היחידה למשש את ייעודו ומשל הכרם שמביא ריה"ל ממחיש היטב קשר אמיץ זה.
שאלות לדיון
כיצד מביא ריה"ל ראיה שסגולת ארץ ישראל היא סגולה רוחנית מסגולות חומריות?
מהי הסגולה המיוחדת שיש בארץ ישראל שעליה מדבר ריה"ל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
