ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
לאחר אלפיים שנות גלות ואובדן הריבונות, זכינו להקמת מדינת היהודים. ההכרזה יצרה התרגשות גדולה וגל אדיר של שמחה ספונטנית בקרב העם כולו. סוף סוף זכינו להתקיימות חזון הנביאים על שיבת ציון ולהתגשמות חלום הדורות "להיות עם חופשי בארצנו".
לימים המדינה הפכה לעובדה וההתרגשות קהתה.
מדי שנה לקראת יום העצמאות עולה השאלה: מה המשמעות הרלוונטית שלו? האם פרט למשמעות הלאומית יש לו גם משמעות דתית?
הכרזת המדינה הייתה, לכאורה, אקט טקסי והצהרתי בלבד: נאומים, נקראה ונחתמה מגילת העצמאות, הונף הדגל, אך בשטח לא חל כל שינוי עובדתי. על כן, לכאורה אין משמעות רלוונטית ליום העצמאות מצד עצמו משום היבט שהוא.
ההכרזה לא יצרה שינוי בתחום הטריטוריאלי. גבולות המדינה נותרו כפי שהיו לפניה.
ההכרזה גם לא יצרה שינוי במישור הצבאי - כוחות ההגנה, הפלמ"ח, האצ"ל והלח"י נשארו כפי שהיו לפניה, וגם לא חל כל שינוי בכוחם הצבאי. היא לא הכריעה את המלחמה, אלא אדרבא, לאחר ההכרזה הלחימה התרחבה והתעצמה בכל רחבי הארץ, וצבאות חמש מדינות ערב החלו בפלישה לארץ.
היא גם לא יצרה שינוי מבחינה שלטונית - הרכב הממשלה הזמנית של המדינה שהוכרז עליו היה זהה למנהלת העם שכבר הייתה קיימת. והרכב מועצת המדינה הזמנית (המוסד המחוקק) היה זהה למועצת העם שכבר הייתה קיימת. השינוי היה, לכאורה, סמנטי בלבד.
להכרזת העצמאות הייתה אמנם משמעות פרקטית, מעתה אין עוד צורך להתחשב ולהיות כפוף למדיניות של גורם ריבוני אחר, רק לשיקולי הגוף השלטוני של העם היהודי. אולם למעשה באותו יום ממילא נגמר המנדט הבריטי, וממילא לא היה עוד גורם שלטוני שהיה צריך להתחשב במדיניותו.
אבל במבט מעמיק יותר, הכרזת המדינה מצד עצמה הייתה אירוע משמעותי ביותר והיוותה צומת דרכים אסטרטגי בהיסטוריה היהודית.
כוחה של הריבונות
השינוי העיקרי והמשמעותי של ההכרזה היה בעצם יצירה מחודשת של ריבונות העם היהודי על ארצו ומדינתו. עצם ההכרזה על הקמת המדינה - והקמת ישות לאומית מדינתית ריבונית, על ידי נציגי עם ישראל, החילה למפרע ולהבא את הריבונות וביטלה את הריבונות הנוכרית שהייתה בארץ בזמן שלטון המנדט.
הריבונות היא מהות מופשטת שאינה מוגדרת בממדים פיזיים, אולם היא ממשות בעלת חשיבות רבה. היא הזיקה הקניינית של הקולקטיב הלאומי, והישות המדינית, על כל מה ששייך להם: הארץ, נכסי המדינה, מערכות השלטון, הכלכלה והביטחון וכו'. בדומה לשייכות הקניינית של אדם פרטי לרכושו ולכל מה ששייך לו. מכיוון שמדובר על מהות מופשטת יש קושי להבינה ולגזור את המשתמע ממנה.
לפני הכרזת המדינה והחלת הריבונות, הנהלת העם הייתה במעמד של ועד קהילתי נבחר, שמנהל את חיי הקהילה, דואג לצרכיה ומייצגה בפני הריבון. אמנם היו לה סמכויות, אולם היא לא הייתה שלטון ולא בית נבחרים של עם ומדינה. ההתיישבות בארץ הייתה כיחידים וקהילות שגרות בארץ ולא כאומה ריבונית שחיה במדינתה. מסגרות ההגנה והמחתרות שנלחמו והגנו על נקודות היישוב היו כחברות שמירה והגנה על הקהילה, ולא צבא של ממש.
הממשות של הריבונות מומחשת בכך שלשם קיומה, מצד עצמה, ולשם שמירה עליה ועל האינטרסים שלה, מדינה יוצאת למלחמה שכרוכה בסכנה לשלום חייליה.
להחלת הריבונות יש השלכות הלכתיות ואמוניות, ועל כן ליום זה מצד עצמו יש משמעות דתית עמוקה ומהפכנית.
ראשית, למצוות ירושת הארץ – שהיא אחת המצוות המרכזיות בתורה: "שנצטווינו לרשת הארץ אשר נתן הא ל יתברך ויתעלה לאבותינו, לאברהם, ליצחק וליעקב, ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה" (רמב"ן עשה ד').
למצווה שני חלקים: יישוב הארץ, בנייתה והמגורים בה, והחלת הריבונות על הארץ!
מצוות ירושת הארץ כוללת בתוכה גם את כיבוש שטחי הארץ כדי להחיל עליהם את הריבונות, ומלחמה זו היא מלחמת מצווה: "וזו היא שחכמים קורין אותה מלחמת מצווה". (שם). לשמה מותר לסכן חיי לוחמים. מכאן שהיא מצווה מיוחדת, שבשונה ממצוות אחרות וחמורות בתורה, אינה נדחית מפני פיקוח נפש! היא אינה מצווה של יחידים, גם אם הם רבים, אלא של ציבור וישות מדינתית, שכן "אין היחיד עושה מלחמה". לאחר אלפיים שנות גלות, המצווה החשובה הזאת התחדשה עם חידוש הריבונות.
להכרזת העצמאות יש ערך רוחני אמוני, גם אם לא חרתה על דגלה את קיום התורה במלואה.
מרן הרצי"ה קוק זצ"ל, שזכיתי ללמוד אצלו בישיבת מרכז הרב, הוביל את בירור ההיבטים הרוחניים והדתיים של יום העצמאות, ומעמדו כיום בעל משמעות רוחנית ודתית בנוסף למשמעותו הלאומית, וגיבוש מנהגיו. הוא הצביע על דברי הרמב"ם, ששמחת החנוכה ואמירת ההלל הם בגלל הנס של החזרת הריבונות והמלכות לתקופה של כמאתיים שנה (חנוכה פ"ג ה"א, וע"ע מהר"ל נ"י פ' א').
רבנו זצ"ל גם הדגיש את המשמעות של התגשמות חזון הנביאים על הגאולה וקיבוץ הגלויות, שהפכה את מדינת ישראל למרכזו של העם היהודי, והניעה תהליך רחב היקף של תחייה רוחנית ויצירה תורנית.
הכותב משמש כראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' במודיעין, באופקים ובקריית אונו
מתוך העיתון בשבע.
הרב אליעזר חיים שנוולד
שיחות ליום ירושלים תשע"ב "דרך רחוקה" בקרבן פסח - מודיעין במעגלי קדושת ירושלים
שיחות ליום ירושלים בישיבת הכותל תשע"ב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
