ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
- ספריה
- מועדים
- לזמן הזה - יום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ארץ ישראל נקנית בייסורים (ברכות ה, א), והייסורים כואבים מאוד. גם כאשר ישראל שלמים וטהורים, עליהם להזדכך ולהתמרק על ידי ייסורים כדי לזכות בארץ ישראל.
כל אחד מהנופלים, כל אחד מהנרצחים הוא עולם מלא. אמרו חכמים: "לפיכך נברא אדם יחידי ללמדך שכל המאבד נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו אבד עולם מלא" (סנהדרין לז, א). אין אדם דומה לחברו. לכל אדם ייחוד משלו וכאשר נפש אחת אובדת, אין יכולת למלא את החיסרון כי היא הייתה יחידה. במובן מסוים בשבילה נברא העולם (שם). ועל כן דמם של ההרוגים זועק מן האדמה, דמם ודם כל הדורות שהיו יכולים לצאת מהם, מאות אלפי נשמות זועקות מן האדמה, ואין סליחה לרוצחים השפלים. לאויב שבא לנשל אותנו מעל אדמתנו, ארץ אבותינו, נחלת ארץ ד'.
בסוף תפלת "אב הרחמים" שתקנו הראשונים לזכר הקדושים שנהרגו לפני כתשע מאות שנה, אנו מתפללים: "וינקום נקמת דם עבדיו השפוך, ככתוב בתורת משה איש האלוקים: 'הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום, ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו' (דברים לב, מג), ועל ידי הנביאים כתוב לאמר: 'וניקיתי דמם לא נקיתי' (יואל ד, כא)". ומפרשים חכמים (רש"י, רד"ק שם): יכולה להיות כפרה על הצרות, הצער והנזק שגרמו הגויים, אך אין כפרה על הדם ששפכו. על זה תבוא נקמה, וריבונו של עולם ינקום נקמת דם עבדיו, ככתוב בכתבי הקודש: "למה יאמרו הגויים איה אלוקיהם, יודע בגוים לעינינו נקמת דם עבדיו השפוך" (תהלים עט, י).
חזקו ואמצו משפחות יקרות חזק ונתחזק כולנו. בביטחון ובאמונה שקרובה הישועה לבוא ואנו זכינו להיות בדור השומע את פעמי משיח המתקרבים.
מכתבים אישיים
כ"ז במנחם אב ה'תשל"ד
למשה ולרות שלום,
יודע אני כי לא אצליח להביע במילים את המחשבות ואת הרגשות שבתוכי פנימה, על כן אנא קראו גם את מה שמעבר למילים.
היום השתתפתי בהלווייתו של בנכם נמרוד, זכרונו לברכה. הגעתי ללוויה בתפקיד. השתתפתי בלוויה כאדם יהודי, כאח לגורל בכאב ובצער על בן שנפל למען העם שגם אני חלק ממנו. בתום הלוויה רציתי לבוא אתכם לחדרכם ולשבת יחד, אולי אבטא בכך את האחדות, את השותפות אתכם בצערכם, באבלכם. לא רציתי לומר דברים בבואי אליכם, רק לשתוק... רק לשמוע, לדעת מי היה הבן הזה שנלחם ונפל למען כולנו.
ותחושה מיוחדת בלתי מוכרת התחוללה בי בשעת הלוויה: מתוך האבל, הצער, חשתי שמתמלא אני בהרגשה פנימית של קירבה, של שייכות, ואיני מעז להשתמש בביטוי, אבל נדמה לי שהוא נכון - של אהבה, משה ורות הכואבים.
לא באתי אתכם לחדרכם, כי היה מי שיעץ לי - אל תלך! אתה לא רצוי פה! אתה רב צבאי, אתה רק תכביד! מובן כי להכביד לא רציתי, רציתי רק להקל, על כן לא באתי. אך דעו כי אתכם אני, אנחנו, כל בית ישראל, המביטים בכאב ובגאון על היוצאים בראש המחנה, להגן ולהשיב אויב אחור.
למרות ההבדלים העצומים בינינו בהשקפה ובדרך החיים, - אתם בני משק זיקים, ואני חניך ישיבת "מרכז הרב" בירושלים, ובלי לנסות להתעלם ולהסתיר את ההבדלים, - נראה לי, וכך חונכתי, שהמשותף בינינו רב על המפריד, רב לאין ערוך. המשותף הוא בעצם היותנו כולנו בני העם היהודי, ועוד...
למשה ורות התחזקו, התעודדו!
שלכם באמת,
זלמן.
וד' ינחם את כל המשפחות השכולות ואת כל משפחת בית ישראל בנחמת ציון וירושלים.
לכבוד ר' זאב זיסרמן היקר הי"ו,
שלו' רב וכט"ס לאוי"ט (=כל טוב סלה, לאורך ימים טובים),
קראתי את הדברים שנתת לי אמש. דברים שנאמרו על בנך הקדוש דורון הי"ד, ועיני זלגו דמעות ללא הפוגה כל משך קריאתי, על האי שופרא דשופרא דבלי בעפרא (ברכות ה, ב), על המשפחה שחסרה אותו, על החברים ועל היישוב שאיבדו אדם יקר כמותו. אכן מההכרות הקצרה שהייתה בינינו על יד הכותל המערבי שריד בית מקדשנו, נוכחתי שהבן ירש הרבה מהתכונות הנפלאות ממך האבא שתאריך ימים.
יש אנשים שזוכים בבנים טובים להרבה שנים, ויש אנשים שזוכים בבנים טובים מאוד ומצוינים למעט שנים. אין זה מוכרע שהאפשרות הראשונה עדיפה. האיכות מכריעה את הכמות. הזכות לבן כזה לזמן קצוב גדולה, הוא קידש שם שמים בחייו ובמותו. זהו קידוש ד' שלם. כדוגמת עשרה הרוגי מלכות שקידשו שם שמים בחייהם ואחר כך במותם. ר' עקיבא מסר נפשו בחייו על התורה, והעמיד תלמידים הרבה, מסר נפשו על העם ועל הארץ, והצטרף למרד בר כוכבא ולבסוף קידש שם שמים במותו.
"דודי ירד לגנו לערוגות הבושם לרעות בגנים וללקוט שושנים" (שיר השירים ו, ב), ריבונו של עולם בוחר את השושנים הטובות ולוקט אותם לאוצרו. אין הקב"ה מעמיד בנסיון אלא את אלה שיכולים לעמוד בו.
הרב בנימין הרלינג הי"ד אמר בשם ר' אליהו לופיאן זצ"ל על הפסוק "א-ל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא" (דברים לב, ד) - כאשר הקב"ה דן את האדם הוא מסתכל גם על כל הקרובים ועל כל התוצאות הנגרמות לסובבים את האדם הנידון, את הכל ריבונו של עולם לוקח בחשבון והכל לטובה. [עיין בספר גבעות עולם לזכרו של הרב הרלינג]
הרהרתי בליבי שאולי יש סדר אלוקי שקודם שאדם עומד להיוולד שואלים את נשמתו במה היא בוחרת, וגם דורון נשאל האם הוא בוחר במעט ימים אבל איכותיים ומיוחדים או באריכות ימים בינונית. והנשמה ענתה שהיא בוחרת באיכות. ואפשר שגם נשמות ההורים ונשמת האשה נשאלו במה יבחרו, הם בחרו להעדיף את האיכות והמיוחדות, ועתה לא נותר אלא להודות לריבונו של עולם על כל הטוב שזיכה אתכם. חזקו והתעודדו והתנחמו בבניין ציון וירושלים,
חזקו ואמצו, שלכם
זלמן ברוך מלמד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.















