ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- פסח שני
כידוע על פי המקובלים ימי ספירת העומר שהם 49 ימי עבודה על תיקון המידות מתקנים בכל יום מידה אחרת עד שזה כולל תיקון כל חלקי הנפש באדם. וכשאדם משלים תיקון זה, נשלמו שבעת ימי הפסח בשלמותם, ומגיע חג השבועות שהוא מעין 'היום השמיני' של חג הפסח, כשם ששמיני עצרת הוא היום השמיני של חג הסוכות, אלא שבפסח נצרכנו לעבודה גדולה כדי לקלוט אורו של פסח, ורק לאחר מכן יכולים אנו להגיע ליום החמישים שהוא גם 'היום השמיני' של חג השבועות מתן תורה.
ואכן אם נתבונן נראה שעיקר ימי ספירת העומר, ימי העבודה על תיקון המידות, נמצאים בחודש אייר, (רוב ימי ספירת העומר הינם בחודש אייר כ-29 ובניסן יש לנו - 15 יום ועוד 5 ימים בסיוון). וכשנתבונן בכל 'הימים הטובים' המיוחדים שיש לנו בחודש אייר, נראה שהמשותף לכולם הוא שהם נעשו בשיתוף בני האדם. לעומת חודש ניסן שהוא חודש הניסים, חודש שכולו מלמעלה למטה, חודש של ניסי יציאת מצרים עשרת המכות וקריעת ים סוף, חודש אייר מסמל ומבטא את עבודתם של ישראל, את המאורעות שמתרחשים דווקא על ידי פועלם של ישראל.
הראשון לכולם הקדמון ביותר הרי הוא פסח שני שבזמן שבית המקדש היה קיים מי שלא הקריב את קרבן הפסח במועדו, כגון שהיה טמא או בדרך רחוקה ולא יכל להקריב את קרבן הפסח יחד עם כל ישראל נתנה לו התורה הזדמנות נוספת להשלים את קרבן הפסח בחודש אייר בי"ד בו. והרי מועד זה נתגלגל בזכותם של בני אדם, שהרי בפסח הראשון שעשו ישראל במדבר (במדבר פרק ט') באו אנשים שהיו טמאים לנפש אדם (נושאי ארונו של יוסף, או שנטמאו למת מצווה, כמח' התנאים). ושאלו את משה ואהרן: "לָמָּה נִגָּרַע, לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת-קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ, בְּתוֹךְ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל?" ומעניין שלא שמענו שאלה כזו על שום קרבן מלבד קרבן פסח, שהוא הקרבן המסמל את החיבור בין עם ישראל לקב"ה שנכנסו בברית עם ה' להיות עמו. (וכידוע ישנם רק 2 מצוות עשה יחידות בכל התורה שיש על ביטולם חיוב כרת קרבן הפסח וברית המילה ששניהם מסמלות את כניסת האדם להיות בברית עם ה' וחלק מכלל ישראל). ומפני החשיבות העצומה של קרבן הפסח, רצו אנשים אלו לזכות להקריבו ולא להימנע מהשתתפות בו, והייתה תשובת ה' אליהם מפתיעה, שאכן תינתן להם הזדמנות נוספת בחודש אייר להקריב את קרבן הפסח.
ומסביר בספר החינוך במצוות פסח שני, "שיעשה פסח שני בארבעה עשר באייר כל מי שלא יכול לעשות פסח ראשון בארבעה עשר בניסן כגון מחמת טומאה או שהיה בדרך רחוקה, שנא' בחודש השני בארבעה עשר יום לחודש יעשו אותו, ועוד שהורינו חכמים ז"ל דלאו דווקא טומאה וריחוק הדרך לבד אלא כל ששגג או נאנס או אפילו הזיד ולא הקריב בראשון מקריב בשני".
ובטעם המצווה הסביר: "משרשי המצווה לפי שמצוות הפסח הוא אות חזק וברור לכל רואה השמש בחידוש העולם, כי אז בעת ההיא עשה עמנו האל ברוך הוא, ניסים ונפלאות גדולות ושינה טבע העולם לעיני עמים רבים וראו כל עמי הארץ כי השגחתו ויכולתו בתחתונים, ואז בעת ההיא האמינו הכל ויאמינו כל הבאים אחריהם לעולם באמת שהוא ברוך הוא ברא העולם מאין בעת שרצה והוא העת הידוע... ועניין חידוש העולם הוא העמוד החזק באמונתינו ובתורתינו...על כן היה מרצונו ברוך הוא לזכות במצווה זו הנכבדת כל איש מישראל.
אכן רואים אנו את גודל מעלת קרבן הפסח שהתורה נותנת אפשרות לכל אחד להשתתף בו שלא יהיה אחד מעם ישראל שלא יזכה להקריב קרבן זה. כיום למעשה מפני שאין לנו בית מקדש אין לנו כמעט ציון לפסח שני מלבד יום שאין אומרים בו תחנון, וכן יש שנהגו לאכול מצות ביום זה זכר לקרבן פסח שני.
פסח שני מבטא במהותו את רעיון התשובה, שגם מי שלא תיקן בפעם הראשונה, לא עשה את המוטל עליו בתחילה יש לו הזדמנות שנייה לתקן, ויכול לשוב בתשובה.
אפשר להוסיף שפסח שני מבטא במהות שלו את עניין חודש אייר, שזהו עבודתם של בני אדם, ומבטא את המדרגה האנושית, שלמרות שלא היו מוכנים להקריב קרבן הפסח במועדו מחמת טומאה קיבלו אפשרות נוספת להקריב להשלים ולתקן. וזהו עניינו של חודש אייר, עבודתם של ישראל, ואכן כל 'הימים הטובים' שיש בחודש אייר קשורים לעניין זה. לאחר פסח שני יש לנו במשך הדורות את ל"ג בעומר יום עצירת המגיפה של תלמידי רבי עקיבא, שנהרגו משום שלא נהגו כבוד זה בזה והרי חלק מעבודת ימי ספירת העומר היא תיקון המידות והכבוד אחד לשני כהכנה לתורה ומשלא עשו כן באה המגיפה וביום זה נפסקה. וביום זה נתעלה רבי שמעון בר יוחאי וגילה את סודות התורה, וזה מראה כוח של התורה שבעל פה של חכמי ישראל שהופיעו את התורה, ורבי שמעון בר יוחאי זכה להאיר ולהעלות את תורת הנסתר על הכתב. (ומעניין שגם רבי מאיר שאף הוא מחמשת תלמידי רבי עקיבא האחרונים, יום פטירתו בי"ד אייר פסח שני, והם היוו את התיקון לתלמידי רבי עקיבא הראשונים).
ומל"ג בעומר מגיעים אנו בהמשך הדורות לימי הגאולה והישועה שהיו בדורינו יום העצמאות, ויום ירושלים (הקשורים כידוע לחגי התורה שהם שורשיהם פסח ושבועות) שאף הם היו על ידי בני אדם כמובן בסיעתא דשמיא גדולה, אך בשותפות בני אדם, עם ישראל שנלחם למען עצמאותו ומדינתו ובחסדי ה' זכה בהמשך תקומתו לשחרר ולגאול את מקום בית מקדשו.
הרי לעומת חודש ניסן שהוא חודש הניסים, חודש שבו המאורעות היו מלמעלה מיד ה', יציאת מצרים וקריעת ים סוף, חודש אייר מבטא יותר את מעשיהם של בני אדם ומה שהם פעלו, ואת שותפות האדם במעשה ה', ונזכה להיות שותפים במעשה ה' ובהבאת הגאולה ולעשות המוטל עלינו, ולזכות מתוך כך לגאולה השלמה במהרה בימינו.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
"בזאת התורה" - איזו תורה?
למה משווים את העצים לצדיקים?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך ללמוד גמרא?
מהפרי ועד הגאולה
הנאה ממעשה שבת
איך ללמוד אמונה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.
תשובה התשובה בהשקפתו הגדולה של הרב זצ"ל
הקדמה: חשיבות הספר "אורות התשובה" | חידוש הראי"ה במבט על התשובה | העמקה ביסוד שהעולם שב לשורשו – נפילת העולמות | שלושת מעגלי התשובה | חשיבות המבט הגדול לדורנו | הכרחיות התשובה | תשובה מאהבה | התבוננות בעולם | כח הרצון וחשיבותו | עיקר האדם – רצונו | הרצון – בלתי מוגבל | הרצון עצמו פועל | הדרכות מעשיות: רצון דרצון, הפער הרצוי
ארץ ישראל ומצוותיה מצוות יישוב הארץ ותהליך הגאולה
מתוך עיון במשנת הרצי"ה ובמשנת הרב יששכר טייכטהל הי"ד
למה מצוות יישוב הארץ כל כך מרכזית? | האם מצוות יישוב הארץ נוהגת בזמן הזה? | שלוש השבועות | רבנו חיים בתוס' כתובות | השמטת הרמב"ם, מגילת אסתר | האם אנו בתהליך גאולה? | הגאולה לא צריכה להיות נסית? | הדור לא ראוי? | התהליך נעשה על ידי כופרים? | יש חשש שיתקלקלו בארץ מה'ציונים הכופרים'? | האם בסוף המדינה תונהג בדרך התורה? | היחס למדינת ישראל
פנחס מהות התפילה וסוד המנהיגות
שיחת מוצ"ש פרשת פנחס
הרב בוחן את משמעותה העמוקה של התפילה כתחליף לקורבנות, תוך הדגשה על פי הזוהר שדווקא "תפילת העני", הבאה מתוך לב נשבר וענווה, היא התפילה הרצויה והגבוהה ביותר לפני בורא עולם. בנוסף, הרב מסביר שמנהיג אמיתי נמדד ביכולתו להרגיש את רוח העם, להתחבר לרצונות הפנימיים של הציבור ולהוביל אותו מתוך מסירות נפש ואמונה.
יסודות התורה והאמונה משיח בן יוסף, מקורו ומשמעו
הארכנו לבאר את עניינו של משיח בן יוסף לפי הדעות והמסורות השונות, וביארנו מדוע הרמב''ם השמיטו ולא כללו לא בין עיקרי האמונה ולא בכל כתביו. עוד ציינו שלושה פירושים שפרש בענינו מרן הרב, הראי''ה קוק זצ''ל, בשלוש רבנויותיו בזוימל, בבויסק וביפו. ולבסוף למדנו על חשיבות היסודות שלימד מרן הראי''ה בעניינו של משיח בן יוסף, וכיצד הם עומדים בעצמם, אפי' בלא קשר לתלייתם כפירוש למהות משיח בן יוסף.
פנחס פרשת פנחס – זה הזמן שלך
מדוע מקפידה התורה על זמנים ומועדים? למה חובה לקחת הזדמנויות בזמן ולא לאחר? התזמון האלוקי ומשמעותו האישית והלאומית
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א הצימאון לאלוקים
דרך הקודש ג' פסקה י - י"ב
הקדושה מתגלה בנשמתו של האדם בצימאון לאור ה', ומי שיש לו צימאון כזה צריך להכיר את תכונתו ולנהל את חייו על פייה. אסור לכבות את הצימאון הזה. אך צריך לדעת לאזן את הצימאון הזה בחיבור לשכל.
מאמר שלישי אור החיים - מדרגת החסיד האמיתי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
הרב עוסק בפירושיו המעמיקים של אור החיים הקדוש למידת יראת השמים ולמדרגתו הגבוהה של ה"חסיד", אשר אינו מסתפק בקיום מצוות מתוך חובה ופחד, אלא פועל מתוך אהבה טהורה במטרה לעשות נחת רוח לבוראו. כמו כן, מובאים בשיעור סיפורים על שקידתו העצומה בתורה והסבר עמוק על כך שנשמתו מהווה בחינה של נשמת משיח המצויה בכל דור.
י"ז בתמוז איך חלה תענית?
למה חייבים לקבל תענית? ולמה דווקא מבעוד יום, הרי אפשר לאכול עד עלות השחר? על הקדושה שבתענית ומשמעותה, ועל סדר התענית אצל חז"ל ובזמננו.
י"ז בתמוז כוח הראייה בחודש תמוז
שיחה כללית
הרב מנתח את הקשר העמוק בין חטא העגל לחטא המרגלים, תוך הדגשה כיצד שניהם נובעים מקלקול כוח הראייה המיוחס לחודש תמוז. בנוסף, מוסבר כי ימי בין המצרים נועדו לתיקון הפגם הזה, במטרה להשיב את החיבור האמיתי בין עם ישראל, ארץ ישראל וקבלת התורה כסם החיים.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת פנחס
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. - איזה חסרון מצא הקב"ה במה שמיעט את הירח עד שנזקק לכפר על כך | וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ - לכאורה אין מקומו כאן כי אם בפרשת קֹרַח | וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פ מה הטעם שיש כאן פרשה פתוחה והפסק אע"פ שהיא באמצע הפסוק | וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה - מדוע התורה כופלת את דבריה הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה | משה רבינו אמר לקב"ה שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח - מאין למד רבי יונתן בן עוזיאל מהפסוק שהכוונה לפנחס ועוד!
רביבים בין מלאכת החיים להלכות אבלות
מעבודתו של יעקב אבינו בחריצות רבה אצל לבן הארמי, עלינו ללמוד שיש ערך גדול לעבודה | חכמים אמרו שבזכות שעבד בחריצות, חייו של יעקב אבינו ניצלו | צריך ללמד את הילדים שחשוב מאוד שכל אדם יעבוד ויפרנס את משפחתו | החובה ללמד את הילדים אומנות שיתפרנסו ממנה היא מהתורה | תיקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב | יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבה והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות
פנחס איש אשר רוח בו
על רקע רוחות הבחירות, פרשת השבוע מזכירה לנו שמנהיגות אמיתית אינה נמדדת רק בחזון או ביכולת ביצוע, אלא בהקשבה עמוקה ובמסוגלות הייחודית "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד"
